לדלג לתוכן

יצחק בר-יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק בר-יוסף
יצחק בר-יוסף, 2009
יצחק בר-יוסף, 2009
יצחק בר-יוסף, 2009
לידה 19 ביוני 1949 (בן 75)
תל-אביב, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק בר-יוסף (נולד ב-19 ביוני 1949) הוא סופר ישראלי.

בר-יוסף נולד בתל אביב לצפורה-פייגה לבית גרינפלד, בת היישוב הישן בירושלים, דור שמיני בארץ, ולסופר יהושע בר-יוסף, יליד צפת, דור שישי בארץ. הוא אחיהם הצעיר של המחזאי והסופר יוסף בר-יוסף ושל חוקרת הספרות והמתרגמת בלהה רובינשטיין.

את ילדותו בילה בירושלים, צפת וחיפה, מקומות מגוריהם של אמו ואביו שחיו בנפרד. בספרו האוטוביוגרפי "מזכרת אהבה" הוא מספר: ”כשאבא היה יוצא מהבית אחרי שנת הצהריים לטיול היומי שלו למועדון השח בהדר, היה הבית מתרוקן בבן אחת. ריקנות היתה משתלטת על החדרים שעד הרגע שסגר אחריו את הדלת היו מלאים בהוויתו”[1]

בר-יוסף למד בתיכון עירוני ה' בחיפה, הוא בוגר החוג להיסטוריה של עם ישראל והחוג לתולדות התיאטרון, ומוסמך בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 19832008 היה חבר מערכת "ידיעות אחרונות".

ב-1995 זכה בר-יוסף בפרס קוגל מטעם עיריית חולון, וב-2003, 2011 בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. ספרו "מזכרת אהבה" יצא לאור בפראג ב-2007. סיפוריו תורגמו לשפות שונות ובהן אנגלית, רוסית, גרמנית, ספרדית, צרפתית, סינית וערבית.

בר-יוסף מתגורר בתל אביב.

גיבוריו של בר-יוסף מתמודדים עם גורלם וכמהים לאהבה, אך לעתים קרובות הם נתונים במאבק שבין יאוש לתקווה, בין אשליה לאכזבה. ספריו המאוחרים נוטים יותר למזג בין דמויות גרוטסקיות לדמויות מורכבות. הוא מרבה לתאר את המרחב בספריו ורבים מסיפוריו הם סיפורי מקום, שמעלים תיאורים חיוניים, הן של מושבות ועיירות נידחות, והן של ערים כמו ירושלים, צפת, חיפה ותל-אביב. איפיונם של המקומות הללו מתוארים בלשון קולחת ובהירה.[2]

היחסים שבין יצחק ואביו, יהושע בר-יוסף, עומדים במרכז ספרו האוטוביוגרפי, "מזכרת אהבה". הספר עוקב אחר זיכרונותיו של הבן מאביו, הסופר הכריזמתי. "התבוננותו הרטרוספקטיבית והמפוכחת של הבן המספר משרטטת דיוקן מורכב הן של דמות האב והן של מערכת היחסים בינו ובין בנו. דמות האב מצטיירת כקרובה מצד אחד וזרה ומנוכרת מצד אחר, אהובה ומפחידה, מושכת ודוחה"[2]

לאחר מותם של בני משפחתו, כותבת חגית הלפרין, הרגיש בר-יוסף חופשי לכתוב עליהם בצורה שונה בספרו: "היי אתם שם למעלה". אין הוא נתון יותר תחת עיניהם הביקורתיות והוא חופשי לכתוב כרצונו, ואף לקרוץ אליהם ואל הקורא. ב"התנצלות המחבר" שהוסיף להקדמה הוא כתב ביותר משמץ של התרסה: "אם פגעתי בכבודו של מי מבני משפחתי בעולם הזה ובעולם הבא, אני מתנצל, אפיים ארצה אשתוחח בצער מדומה".[2] הסופר מיזג בין חומרים ביוגרפיים ובדיוניים, בין עבר להווה ובין קודש לחול, והוציא ספר "משוגע" מקורי וחדשני. בר-יוסף עצמו תיאר את הספר כ"רומאן סיפורים משפחתי".[3]

  • יצחק בר-יוסף, זה עולמך, יוסי, ידיעות אחרונות, המוסף לספרות, 22 באוקטובר 2021

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קובי נסים, "חדר-מלחמה", עכשיו, חוב' 56 (1991), עמ' 319–321. על: יצחק בר-יוסף, חדר-מלחמה (ירושלים: כתר, 1990).
  • נורית גוברין, "אבות ובנים - בין אימה לחסד", 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ה', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ה / 2015, עמ' 421 - 434. על 'מזכרת אהבה', עמ' 427 - 432.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]