יצחק גליקשטיין
 | |
| גליקשטיין בלבוש חזני | |
| לידה |
20 בספטמבר 1889 קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 1947 (בגיל 57) רוקסבורי, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
וסט רוקסברי  |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| השכלה | האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט (בודפשט) |
| תקופת פעילות | 1913–1947 (כ־34 שנים) |
| עיסוק | חזן, זמר אופרה |
| בת זוג | גיזלה הוכמן (1916–בערך 1920), אידה דנהולץ (1925–1947) |
| ילדים | 3 |
יצחק (איזו) גליקשטיין (בהונגרית: Iczek Glückstein, בכתיב לועזי: Izso Glickstein; 20 בספטמבר 1889 – כ"ז בניסן ה'תש"ז, 17 באפריל 1947) היה חזן וזמר אופרה יהודי יליד האימפריה הרוסית, שפעל באירופה וארצות הברית. היה אחד מהחזנים הבולטים בארצות הברית במחצית הראשונה של המאה ה-20, ונחשב לבעל קול טנור נדיר בעוצמתו וברגשותיו. גליקשטיין היה רביעי לשושלת חזנים בת ארבעה דורות, שירת כחזן ראשי בבית הכנסת הגדול בבודפשט, ובקהילה הרפורמית היוקרתית "משכן תפילה" שבבוסטון, בה התפלל גם ליאונרד ברנשטיין בילדותו.
ילדותו ומשפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גליקשטיין נולד בקישינב שבבסרביה (כיום בירת מולדובה), בנם של יחזקאל גליקשטיין[1] וגיזלה (מעני גיטעל פסקר)[2]. סבו, דוד משה גליקשטיין, היה חזן ראשי בבית הכנסת הגדול בקישינב. המשפחה השתייכה לזרם האורתודוקסי אך תמכה בהשכלה ובמוזיקה. אביו, יחזקאל, היה תלמיד חכם שסיים לימודי רבנות בז'יטומיר והיה גם חזן.
רצונו הראשון להיות חזן התעורר בגיל 8, כאשר שמע לראשונה את החזן זיידל רובנר בקישינב. המוזיקה של רובנר עשתה עליו רושם עמוק כל כך, עד שייחל להיות מפורסם כמותו. החל איזו לשיר עם סבו במקהלה החזנית של בית הכנסת הגדול, והוכרז מיד כ"ילד פלא". בהמשך למד גם אצל אביו ואף נלקח בניגוד לרצונו למקהלה אחרת במהלך חגי תשרי – אירוע שנותר חרוט בזכרונו.
בשנות ה-90 של המאה ה-19 עברה המשפחה לראקושצ'בה שבפאתי בודפשט, שם שימש האב דיין הקהילה.
השכלה מוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]גליקשטיין ואחיו למדו גמרא ופיוטים בבית עם אביהם. היה שר במקהלת זיידל רובנר בקישינב. ובגיל 15 החל לשיר במקהלת בית הכנסת רומבך בבודפשט, תחת החזן יעקב בכמן. בגיל 19 נסע ללמוד מוזיקה בניטרה שבסלובקיה בלימודים שנתמכו על ידי פטרון יהודי. כעבור שנה, התקבל לאקדמיית פרנץ ליסט למוזיקה, שם למד ארבע שנים (1909–1913) וזכה למלגת הצטיינות.
תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סיום לימודיו ב-1913 התקבל כאופרן צעיר באופרה הלאומית של בודפשט. הוא הופיע גם בווינה וברלין, אך הסתרת עיסוקו באופרה מפני אביו הובילה למשבר אישי. בלחץ משפחתי, עזב את עולם האופרה וחזר לשורשיו החזניים ולמד בישיבה בבודפשט.
שירות צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס כחזן צבאי לצבא אוסטרו-הונגריה. נפצע קשה ברגלו במהלך הקרב הראשון על האיזונצו וחזר לשירות רק באופן חלקי.
משרות חזנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צלדמלק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1916 מונה לחזן בצלדמלק שבמערב הונגריה. לאחר פוגרום אנטישמי (1919) נמלט מהמקום עם משפחתו.
בית הכנסת הגדול בבודפשט
[עריכת קוד מקור | עריכה]החליף את החזן המפורסם זבולון קוורטין בבית הכנסת הגדול של בודפשט – הגדול באירופה (כ-3,000 מושבים), ונחשב לשיא ההכרה לחזן בזמנו.
גיור
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימש כחזן ראשי בבית הכנסת בגיור (אנ'), עיר תעשייתית מרכזית. מונה לבקשת הקהילה וזכה לפופולריות רבה.
משכן תפילה, בוסטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1923 הוזמן לכהן כחזן הראשי בבית הכנסת משכן תפילה, בית הכנסת הקונסרבטיבי הראשון בניו אינגלנד. גליקשטיין הופיע בקביעות ברדיו המקומי WORL ובתחנת WNAC. הוא שיתף פעולה עם המלחין שלמה ברסלבסקי שהותאם במיוחד לקולו.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לראשונה ב-1916 לגיזלה הוכמן. ייתכן ונולד להם ילד, אך לא ברור. ב-1925 נישא לאידה דנהולץ (בת דודתו). לשניים נולדו שלושה ילדים – הליין, ג'ודית ומישל. אחיו של גליקשטיין – יוג'ין, לואיס ואדולף – גם הם הפכו לחזנים, והמשפחה חיה יחדיו באזור רוקסבורי, בוסטון.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]גליקשטיין היה מעורב בפעילות הומניטרית וציבורית. היה יו"ר ועדות ב־HIAS, פעיל בהקרן הקיימת לישראל, ההסתדרות הציונית, בתי חולים ובתי יתומים. היה נשיא אגודת החזנים של ניו אינגלנד (כיהן מספר קדנציות) וחבר במסדר הבונים החופשיים.
השפעה על ליאונרד ברנשטיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנשטיין, מלחין ומנצח בינלאומי, התפלל במשכן תפלה בילדותו ותיאר את גליקשטיין כאחת ההשפעות המרכזיות עליו במוזיקה. גליקשטיין גם היה הסנדק של אחיו הבכור של ברנשטיין, והמשפחות היו קרובות מאוד.
הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קולומביה רקורדס (1925): "מן המצר", "רצה".
- ויקטור רקורדס (1925): "בראש השנה", "השכיבנו" (שני חלקים), "תעלה".
פטירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גליקשטיין נפטר ב-17 באפריל 1947 ברוקסבורי, מסצ'וסטס. הותיר אחריו מורשת מוזיקלית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקלטות של איזו גליקשטיין באתר UCSB
- סקירה על גליקשטיין – "תולדות החזנות" (1924) (באנגלית)
- סקירה על גליקשטיין – "תולדות החזנות" (1948) (ביידיש) (נקרולוג)
Cantor Yitzchak (Isidore) Glickstein Yaleh, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:41)- Cantor Yitzchak (Isidore) Glickstein - Haskiveinu, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:41)
- Cantor Yitzchak (Isidore) Glickstein - B'rosh Hashanah, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:46)
- יצחק גליקשטיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
