יצחק גרברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק גרברג
לידה שנות ה־50 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק משרד החוץ, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק גרברג הוא דיפלומט ישראלי, שכיהן כשגריר ישראל בניו זילנד וכשגריר לא תושב של ישראל לאיי האוקיינוס השקט טונגה, סמואה ואיי קוק. לפני כן כיהן כשגריר ישראל במספר מדינות אפריקאיות וכן בגאורגיה וכקונסול כללי בהודו ובסין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 סיים גרברג את לימודיו לתואר ראשון במדע המדינה ולתעודת הוראה במדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. ב-1986 סיים לימודים לתואר שני בתקשורת המונים באוניברסיטה העברית ובשנת 1999 הוענק לו תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. למד במכללה לביטחון לאומי (1998–1999). בשנת 2009 קיבל תואר דוקטור בפוליטיקה בינלאומית מאוניברסיטת דרום אפריקה.

בשנים 2005–2007 לימד בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב.[1] בשנים 2014–2015 היה מרצה באוניברסיטת חיפה.

קריירה דיפלומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 סיים גרברג את קורס הצוערים במשרד החוץ. שירת כמזכיר שני בשגרירות ישראל בפיליפינים (1985–1989). כיהן כקונסול כללי של ישראל במומבאי שבהודו (1992–1996) וכקונסול כללי של ישראל בשאנגחאי שבסין (1996–1997).

בשנים 1999–2002 כיהן גרברג כשגריר ישראל בזימבבואה, וב-2002–2003 היה שגריר במוזמביק, נמיביה, זמביה, בוטסואנה ומלאווי. כיהן כשגריר ישראל בגאורגיה (2007–2012). לאחר מכן שימש כמנהל מחלקת אפריקה הדרומית במשרד החוץ.

ב-2016 מונה לגרברג שגריר ישראל בניו זילנד ולשגריר לא תושב לטונגה, סמואה ואיי קוק[2] הוא החל את כהונתו בניו זילנד בחודש יולי באותה שנה.[3]

בדצמבר 2016 החזירה ממשלת ישראל השלושים וארבע את שגריר ישראל מניו זילנד בעקבות תמיכת המדינה בהחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם[4] וגרברג חזר לישראל. לאחר תום המשבר בין המדינות ביוני 2017 שב גרברג למקום כהונתו בניו זילנד.[5] בשנת 2020 הוחלף על ידי רן יעקובי.

יצחק גרברג נשוי ואב לשלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]