יצחק דאנציג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב יצחק דאנציג (י"ז בשבט ה'תקצ"ז, ינואר 1837 - י"ד בטבת ה'תרע"ז, ינואר 1917) היה רב, פוסק, דרשן ונואם, בערים וקהילות שונות באירופה ובסוף ימיו בארץ ישראל. דרושיו ודברי תורתו מאוגדים בספרים הרבים והנודעים שכתב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסלונים שבבלארוס ב-1837 למנחם מאניש דאנציג. בצעירותו התחנך בישיבות שבעירו, סלונים, ומה'תרי"ב (1852) למד בישיבת וולוז'ין. לצד לימודיו בהלכה ותלמוד, נמשך במיוחד למחקר ודרוש, והתעניין בספר העיקרים.

בהיותו בגיל 17 נפטר אביו, לאחר זמן קצר התחתן ועסק בפסיקת הלכה ודרשנות.

בתחילה התגורר בערים שונות עד שנדד לעיר יאנובה שבליטא, שם מינוהו לפוסק ומגיד מישרים לאנשי העיר. בה'תרכ"ט (1869) מונה למגיד המישרים של העיר מלאווה שבפולין, לאחר זמן ניסה לעסוק במסחר, אך לא הצליח. הוא פנה שוב לדרשנות ומונה לדרשן העיר מוהילב שבבלארוס. בה'תרל"ט (1879) עבר לעיר סנקט פטרבורג בירת רוסיה, שם היה לאחד מרבני העיר, רב בית הכנסת הגדול "אובחובסקי", דרשן ומגיד מישרים.

בה'תרע"ב (1912) עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. הוא מונה למגיד המישרים של בית הכנסת זיכרון משה ובבית המדרש וישיבת מאה שערים. נפטר בי"ד בטבת ה'תרע"ז, 1917, נקבר בהר הזיתים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]