יצחק דמיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק דמיאל
Yitzhak demiel.jpg
לידה 1892
רדומישל, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בינואר 1972 (בגיל 80 בערך)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מורה
תחום כתיבה ספרות עיון, ספרות ילדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצחק דמיאל (תרנ"ב, 1892 - ח' בשבט תשל"ב, 24 בינואר 1972) היה סופר ומורה עברי. כתב את סיפור הילדים המפורסם שמלת השבת של חנה'לה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק דמיאל נולד בשם יצחק שוַוייגֶר, בראדומישל להוריו נחמה וצבי אריה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, וכן לימודים כלליים בגימנסיה באודסה ובאוניברסיטת מוסקבה. לפני עלייתו ארצה עסק בהוראה בוורשה, בצ'נסטוכוב, בגימנסיה של מאיר בלבן בלבוב ובלודז'. בלודז' ערך את העיתון לנוער 'צפרירים' עד הגיליון הארבעה עשר.

דמיאל עלה לישראל ב-1920, ובתחילת ימיו בארץ שימש כמורה בין פועלי "גדוד-העבודה" בכביש טבריה-צמח, אחר כך עבד בחברת החשמל.

ממייסדי קבוצת עין חרוד, ואז היה עורך כתב הערת מחיינו.

התחתן בשנת 1931 עם חנה (לבית הרשברג). לימים הועלתה ההשערה כי בהשראת שם אשתו העניק דמיאל לגיבורת הסיפור שמלת השבת של חנה'לה את שמה, על שם רעייתו.[1]

ממקימי סמינר המורים על-שם שיין בגבעת השלושה, ומראשי המורים בו.

בין מייסדי ההסתדרות ובין מניחי היסודות לזרם העובדים בחינוך.

דמיאל פרסם מאמרים, הגיגים ועיונים בעיתונות העברית מלפני מלחמת העולם הראשונה ובארץ, בעיקר בעיתונות הפועלים. עיוניו האחרונים עסקו בעמדת הדת בתקופתנו.

בערוב ימיו קיים מצוות באורח מלא, והתפלל בקביעות בבית הכנסת חב"ד ברמת גן.

יצחק דמיאל נפטר בתל אביב ב-24 בינואר 1972.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במחנק, קיוב, 1913
  • השפיפון, 1921
  • על המפתן, 1927
  • אשר ספרתי לילדתי, ח"א 1937 ח"ב 1941
  • אני קורא בתורה, 1944
  • בית נחמן, 1945
  • מפה ומשם, 1946
  • ספורי הניסים במקרא והוראתם, 1952
  • להליכתנו, 1954
  • ישראל ליחדו, 1958
  • על הסף (בהוצאת עם עובד), 1960

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ NRG מעריב, www.makorrishon.co.il