יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב מבריסק

הגרי"ז
תאריך לידה תרמ"ו וולוז'ין
תאריך פטירה ט' בתשרי תש"ך ירושלים
מקום פעילות בריסק, ירושלים
השתייכות שיטת בריסק, היהדות החרדית
נושאים שבהם עסק ש"ס, הלכה, חינוך
רבותיו אביו הגר"ח
תלמידיו * בניו: רבי יוסף דב, רפאל, רבי דוד, רבי מאיר וחיים
חיבוריו חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
בצעירותו

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק[1]; תרמ"ו, 1886 - ט' בתשרי תש"ך, 1959) היה רבה של העיר בריסק וראש ישיבה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, אחרי שנת 1954. נחשב מתנגד תקיף לציונות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי חיים מבריסק בעת שהאב כיהן כראש ישיבת וולוז'ין, ולבת הרב רפאל שפירא שהיה חתן הנצי"ב. נודע כעילוי, בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. נישא לאלטע הענדיל, בת הרב חיים אוירבך (נכדו של ה"אמרי בינה"). לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. פתיחת מלחמת העולם השנייה התרחשה כאשר שהה בעיר המרפא קריניצה, הרחק מביתו, ומאז למעשה לא חזר לעיר בריסק. הצליח להימלט מאירופה בשנת 1941, עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. אשתו ושלושה מילדיו נרצחו בשואה, לאחר שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק.

בשנותיו האחרונות סבל הרב סולובייצ'יק ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך מספר פעמים בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל.

הרב מבריסק נפטר בט' בתשרי תש"ך (1959) ונקבר בירושלים.

דרכו בלימוד ובפסיקת הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך לימודו היה הרב סולוביצ'יק תלמיד מובהק של אביו, רבי חיים מבריסק: ניתוח מעמיק של כל הלכה למרכיביה הבסיסיים, והעלאת תובנות חדשות שנגזרות משורשו המדויק של הדין.

התפרסם בהחמרתו בשמירת המצוות, ובשאלות הלכתיות השנויות במחלוקת הקפיד לצאת ידי כל הדעות. ישיבות בריסק והקהילות שסביבן רואות בו את רבן וממשיכות את דרכו בנקיטת חומרות הלכתיות ובשיטת לימודו. החמרתם באה לידי ביטוי, למשל, בכך שאינם אוכלים חוץ לביתם, אינם אוכלים אוכל שבושל בכלים שאינו שלהם. הם שוחטים ומולחים את הבשר על פי ההלכה בעצמם בביתם ולא סומכים על אף אישיות תורנית, אמינה ככל שתהיה, בכל הנוגע לאוכל[דרוש מקור].

עמדותיו בשאלות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סולבייצ'יק היה מתנגד מובהק של הציונות ומדינת ישראל. אמר שההשתתפות בבחירות אינה מצווה גדולה שהרב אהרן קוטלר צריך להגיע בשבילה במיוחד מארצות הברית, ואינה עבירה גדולה שהרבי מסאטמר צריך לבוא בשבילה מארצות הברית‏[2]. ביחס להסכמת האו"ם להקמת מדינה אמר שזה "חיוך של הבורא"[דרוש מקור].

בשונה מהאנטי ציוניים הקיצוניים כמו הרבי מסאטמר, גילה הערכה לרבנים מסוימים שתמכו בציונות. כך למשל כתב לרב קוק ביטויים כמו "פאר הדור" וכן "ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א"‏[3]. תלמידו של הרב קוק, הרב שמעון סטרליץ, אמר שלמרות שהוא ציוני, הוא (הרב מבריסק) אוהב אותו מאוד כיוון שהוא יודע לענות כהלכה בכל מקום ששואלים אותו, ואם קורה שאינו יודע, אומר בפשטות שאינו יודע. על אחיינו, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה ציוני, אמר שהוא התלמיד חכם הגדול ביותר בארצות הברית. על הרב הרצוג אמר שהוא גאון וצדיק, אבל דרך הרבנות הראשית מסוכנת ועלולה להביא לטעויות ומכשלות חמורות, והוא מחויב להתנגד לה‏[4]. החשיב במיוחד את הרב יעקב משה חרל"פ, ובבואו לירושלים שלח את בניו לחזות באמירת שיר השירים שלו בערב שבת. הוא ביקר את הרב חרל"פ כשחלה‏[5]

נודע במלחמתו נגד "גיוס הבנות". התנגד לכל הסכם עם ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. למרות שמנהיגם של הליטאים, החזון איש, נפגש עם בן-גוריון, הרב מבריסק התנגד לכל דו-שיח עם הציונים. יחד עם זאת שררו יחסי הערכה בינו לבין החזון איש, והרב אסר על קנאי ירושלים לפרסם מודעות נגד החזון איש בעקבות הביקור, ואף התבטא כי ייאלץ לעזוב את ירושלים אם יעשו כך‏[6]. מאבק נוסף שלו שיזם הוא מחאה על חפירות קברים בטבריה.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עובדות והנהגות לבית בריסק ארבעה כרכים
  • שמעון מלר, הרב מבריסק, ארבעה כרכים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביידיש: דער בריסקער רב ; דור לפניו כונה בכינוי "הרב מבריסק" הרב יהושע לייב דיסקין ("המהרי"ל דיסקין").
  2. ^ עובדות והנהגות לבית בריסק.
  3. ^ המכתב נדפס ב"הדרום", תשרי תשל"ז.
  4. ^ הרב אליעזר מלמד, הרב קוק ובית בריסק.
  5. ^ "עובדות והנהגות לבית בריסק", ח"ג, עמ' ס"ב. גם שם מובא שהקפיד גם על כבוד גדולי תורה שדעתם ביחס למדינה הייתה שונה מדעתו. וראו גם אצל: הרב שריה דבליצקי, 'בינו שנות דור ודור', בפרק המוקדש לרב חרל"פ; וכן ראו כאן בחלק האחרון.
  6. ^ הרב מבריסק חלק ג'
  7. ^ ראו גם את דברי העורך, שמחה אלברג, בעמ' 3-2