יצחק זעקיל עטהויזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער ספרו 'אור נעלם', קרלסרוהה תקכ"ה

רבי יצחק זעקיל עטהויזןגרמנית: Etthausen; ה'תמ"ה, 1685 - ז' באלול ה'תקכ"ג - 16 באוגוסט 1763) היה רב אשכנזי.

נולד לרב מנחם מענדל עטהויזן, אשתו הייתה בתו של רבי בערוש אסקלס, ונכדתו של רבי שמשון ורטהיימר.[1]

לפי הנראה, הכסף לא היה נחלתו של הרי"ז, ובכדי להדפיס את ספריו, הוא נאלץ להיעזר בעזרתו של ה'שב יעקב', שהבטיחו נאמנה, שישלח לו מנחת כהן, בסך של כ"ה זהובים.[2]

הרב עטהויזן נקבר בבית החיים של קהילת יהודי קריגסהבר. בתקופת הנאצים נהרסה מצבתו מלבד בסיסה שעדיין קיים.[1]

רבנותו ומעמדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי"ז כיהן במשרת רבנות במשך חמישים וחמש שנים בכמה קהילות: מארקברייט, שנייטאך, אשפנבורג, מיינץ, בירת נסיכות הבוחר ממיינץ, והמדינה.

לאחר מות קרובו רבי בערוש אסקלס, עלה על כיסא הרבנות במיינץ, בתום חמש עשרה שנים ששמש ברבנות בשנייטך, מרקטברייט ואשפנבורג.[3]

בסוף ימיו היה רב ומורה בקהילת פפערשא[4] ובכל מדינות שוואבן, במשך שלשים ושלש שנים.[5]

הרי"ז זכה ליחס של הערכה מרובה. כבר בהיותו בן כ"ה שנה בלבד (שנת 1710), כינו אותו: "הרב המופל' מוה"ר". וסופר פנקס התקנות, מכנהו: "המאור הגדול אדונינו מורינו ורבינו הגאון".[6] וכך נאמר בממורבוך של ק"ק הירבן: "...עבור שהתמיד בלימודו יום ולילה".

עמד בקשרי מכתבים עם רבים מגדולי דורו וחלקם השתמרו כבוד בכתביהם.[7]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלות ותשובות "אור נעלם" שהודפס בקרלסרוהה בשנת ה'תקכ"ה על ארבעת חלקי טור והשולחן ערוך, וספר "אור לו בציון" שהודפס בקרלסרוהה בשנת ה'תקכ"ה על התלמוד. הספרים נדפסו על ידי בנו יהודה ליב מהיידלבערג[8].

מתוך פסקיו, ניתן לראות את נתיב דרכו ללכת אחרי פוסקי אשכנז במלוא המידה. עם כל זאת, הוא לא שלל את שאר הפוסקים ודבריהם אף הובאו לאחר כבוד בספריו.

מתוך ספרו "אור לו בציון" על התלמוד, ניתן לראות ברמז, שידיו רב לו בתורת הקבלה.

רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה תלמיד של:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Die “Weisen von Pfersee”: Isaak Seckel Etthausen und Simon Wolf Wertheimer, באתר Jüdisch Historischer Verein Augsburg
  2. ^ מתוך הקדמתו לספרו, שו"ת אור נעלם.
  3. ^ אנציקלופדיה, אשכול, ח"ב, עמוד 125
  4. ^ תמונות פון די געווען אידישע פערטל אויף פפערשא, באתר Jüdisch Historischer Verein Augsburg
  5. ^ מתוך שער לשו"ת אור נעלם.
  6. ^ תולדות קהילת שנייטאך, ח"א, עמוד 47, מאת מאיר הילדסהיימר.
  7. ^ מדרך פנייתם אליו, ניתן להתרשם רבות על מעמדו הגבוה והרם, ראו: שו"ת שב יעקב, ח"ב, אבן העזר, סימן כה: "איש אשר רוח אלקים בו ודעת שלמים, כל השומע יצחק על חכמתו משתומם, ובתורתו יהגה לילות וימים, ה"ה ידידי הרב כו' אב"ד ור"מ ב"ש מוהר"ר זעקיל נר"ו. ויצא יצחק לשוח בסוד"ה של תורה, לתורה ולתעודה, מראה באצבע צרדה את חכמתו, מחוי חידה חד חד מתוק מדבש ונופת צופים, אמרם אמרות טהורות, אל עבר פני מאירות ופנים מסבירות, מסביר פנים בהלכה" וכו'.
  8. ^ "כאשר ציווה עליו אביו קודם מותו באזהרה" מתוך שער השו"ת אור נעלם
  9. ^ כך כותב הרי"ז בהסכמתו לספר מנחת כהן, פיורדא, תק"א, "ורובם מחידושי אמ״ו הגאון המפורסם רבן של כל בני הגולה מהר"ר אברהם ברודא".
  10. ^ כמו שמבואר בספרו, שו"ת 'אור נעלם', כמה פעמים. ואולי רק לאחר מותו של ר' אברהם ברודא, נעשה לתלמידו של ה'שב יעקב'.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.