יצחק טברסקי (סקווירא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יִצְחָק יְהוּדָה טְבֶרְסְקִי (תקע"ב, 1812 - י"ז בניסן תרמ"ה, 1885). בנו של רבי מרדכי טברסקי מטשרנוביל ומייסד חסידות סקווירא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקע"ב (1812) לרבי מרדכי טברסקי ולפייגא בתו של רבי דוד לייקס. נישא בזיווג ראשון לבתו של רבי דן יונגרלייב[1] מראדוויל, ובזיווג שני לחיה מלכה בת רבי ישראל מרוז'ין ובשלישית נישא לחנה סימא בת רבי נפתלי צבי[2] רבה של סקווירא ועבר להתגורר לידו.

לאחר פטירת אביו בתקצ"ז (1897 בערך) החלו אחיו לשמש באדמו"רות, אך רבי יצחק נמנע מכך עד פטירת חמיו בשנת תר"ח, אז מונה למלא את מקומו כרב העיירה ורק אז החל לשמש באדמו"רות.

בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם שתקן ונמנע ממתן דרשות ציבוריות. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רבי יצחק בלימוד פילוסופיה יהודית[דרוש מקור].

נפטר בי"ז בניסן תרמ"ה (1885). שלושה מבניו מילאו את מקומו באדמו"רות בסקווירא.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזיווג ראשון:

מזיווג שלישי:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]