יצחק יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יצחק יוסף
יצחק יוסף
לידה 16 בינואר 1952 (בן 72)
י"ח בטבת ה'תשי"ב
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הראשון לציון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות ישראל
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים הרב הראשי לישראל והראשון לציון, נשיא בית הדין הרבני הגדול, ראש ישיבת חזון עובדיה
רבותיו אביו הרב עובדיה יוסף
תלמידיו הרב יצחק לוי, ואחרים
בני דורו הרב שלמה משה עמאר
חיבוריו סדרת הספרים ילקוט יוסף, אוצר דינים לאשה ולבת, דיני חינוך קטן, עין יצחק ועוד (ראו להלן)
אב עובדיה יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מרגלית יוסף לבית פתאל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים עובדיה, רחמים ועוד
הרב הראשי לישראל הספרדי ה־8
24 ביולי 2013 – מכהן
(10 שנים)
שותף לרבנות דוד לאו (הרב האשכנזי)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית. סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף", שחיבר על פי פסקי אביו, הרב עובדיה יוסף, נפוצה בקרב בני עדות המזרח וזכתה למהדורות רבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק יוסף, 2005
הרב יצחק יוסף בטקס הכתרתו לראשון לציון, בהשתתפות הרב עובדיה יוסף, הרב אליהו בקשי דורון, הרב שלום כהן, ונשיא המדינה שמעון פרס
הרב יצחק יוסף בכנס מכון דורות
ביקור נשיא המדינה יצחק הרצוג בסוכת הרב יצחק יוסף בסוכות תשפ"ג

נולד בשיכון חב"ד בירושלים[1] בי"ח בטבת תשי"ב, בנם השישי של הרב עובדיה יוסף ואשתו מרגלית. למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי 'יבנה', ובגיל 12 החל את לימודיו בישיבה הקטנה פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת הנגב בנתיבות, ומשם עבר לישיבת חברון בירושלים. והתקרב לרב בצלאל ז'ולטי.

בשנת ה'תשל"א (1971), בהיותו כבן 19, הוציא לאור את הספר "פסקי דינים - ילקוט יוסף" שריכז את פסקי אביו שיצאו לאור עד אותה שנה. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, והוא נחשב אחד מספריו של אביו. בשנים ה'תשל"ד-ה'תשמ"ה (1974–1985) עסק בכתיבת ספרי המשך ל"ילקוט יוסף" ובשנת ה'תשמ"ה יצא לאור החלק הראשון שבסדרה.

בשנת ה'תשל"ג (1973), עם היבחרו של אביו לראשון לציון, הקים ביחד עם אביו את בית המדרש להכשרת רבנים ודיינים "חזון עובדיה".

בשנת ה'תשל"ה (1975) התמנה לרב במושבים בר גיורא, נס הרים, ומטע, שליד ירושלים, והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים בהלכה. במסגרת תפקידו הופיע בבתי ספר ממלכתיים להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.

בשנת ה'תש"ם (1980) הוסמך לרבנות, יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "כולל חזון עובדיה", על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב שלמה גורן, ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב שלום משאש, ועם פתיחת המחזור השני מונה לראש בית המדרש. בשנת 1983 העניקו לו הרבנים הראשיים, אביו והרב שלמה גורן, תעודת כושר לכהן כרב עיר[2].

בשנת ה'תשנ"ב (1992) פתח בהוראת אביו את ישיבת חזון עובדיה ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.

בשנת 2012 היה מועמדה של מפלגת ש"ס לרב הראשי לירושלים, אולם הבחירות התעכבו. במהלך ההתמודדות הואשם על ידי אחיו ואחותו[דרושה הבהרה] כי הוא אינו מתאים לתפקיד, וכי מאחורי מועמדותו עומד האח הצעיר הרב משה יוסף, על מנת לקדם את עסקי הכשרות של בד"ץ בית יוסף[3].

לאחר שאחיו, הרב יעקב יוסף נפטר, ולאחר שאחיו הרב אברהם יוסף, פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי והראשון לציון בבחירות בשנת 2013, החליט אביו, הרב עובדיה, שהוא יתמודד לתפקיד. ב-24 ביולי 2013 (י"ז באב ה'תשע"ג) נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 49 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב שמואל אליהו ו-28 שתמכו ברב ציון בוארון, אשר קיבל את תמיכת הרב שלמה עמאר[4][5]. בי"ב בתשרי ה'תשע"ד הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי בבית הכנסת יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר בחירתו מונה בנו השני, הרב רחמים, לכהן במקומו כראש ישיבת חזון עובדיה.

בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב יצחק יוסף למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת הר נוף בירושלים ובשיעור הקבוע בלוויין בכל מוצאי שבת בבית כנסת היזדים[6], לאחר פטירת אביו המשיך במסירת השיעור הקבוע במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים המועבר בלוויין על ידי דר וסוחרת.

בשנת 2016 מונה לנשיא ישיבת פורת יוסף.[7]

לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה בישראל, פרסם הנחיות הלכתיות שונות לצורך התמודדות עם המצב[8].

הרב יצחק יוסף ועמיתו לרבנות הראשית הרב דוד לאו התנגדו לרפורמות לשינויים בנושאי כשרות שקידם מתן כהנא[9], בנוסף פעל הרב לגייס תמיכה של רבנים אחרים במאבקיו בשינויים אלה[10][11].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2018, הרב הראשי של בריטניה, הרב סר אפרים מירוויס, מתח ביקורת חריפה על הרב יצחק יוסף, משום כך שבשיעורו השבועי השווה בין "כושי" לבין קוף, ואמר בין היתר: "לא כל כושי מברכים... צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואמא שלו לבנים... אם אתה יודע, יצא להם בן קוף, יצא להם בן ככה".[12] הרב מירוויס פנה לרבנות הראשית לישראל ואמר: "הטרמינולוגיה שבה השתמש הרב הראשי היא פוגענית ביותר ולחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת".[13]

בשנת 2020, בעקבות ביקורת בכנס רבנים על העלאת "מאות אלפים או עשרות אלפים של גויים" מברית המועצות לשעבר[14], התלוננה עליו מפלגת "ישראל ביתנו" בפני נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, וזה המליץ "בפני השר לענייני דתות להעמיד את הדיין לדין משמעתי בגין "התבטאויותיו החוזרות ונשנות בנושאים בעלי נופך וגוון פוליטי, אשר נמצאים בליבה של מחלוקת ציבורית"[15]. בתגובה כתב שר הדתות, הרב יעקב אביטן לשהם כי הוא חרג מסמכותו כאשר מתח ביקורת על רב ראשי בגין התבטאות הלכתית הנובעת מתפקידו, וכי אין לו כל כוונה לקבל את ההמלצה[16].

בנובמבר 2021 קרא נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לשר הדתות, מתן כהנא, לנזוף בחומרה ברב יוסף ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין, לאחר שארגן כינוס מחאה נגד תוכניות הממשלה לרפורמה בכשרות ובגיור. השר כהנא הגיב שלא יפגע בחופש הדיבור של רבנים[17].

במקרה אחד ביטל הרב יוסף גט שנתן בית הדין בצפת לאשה שהייתה עגונה במשך שנים עקב מצבו הרפואי של בעלה כצמח. באופן חריג התערב בג"ץ בהחלטה והשופט הדתי אליקים רובינשטיין השיב את הגט לתוקפו[18].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק יוסף יחד עם הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה באזכרה לנרצחים בפיגוע בישיבת מרכז הרב

בשנת 2011, בעקבות המאבק ההלכתי שהתנהל בין הרב יוסף שלום אלישיב לבין אביו שהעניק הכשר גורף לגיורים בצה"ל, נמנה עם הרבנים שניסחו מכתב פשרה בנושא.

הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"באבות" שכלפיהם טען כי מי שאינו תלמיד חכם אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא להקל ולהתיר ככל הניתן. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בני עדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות.

תומך בציון יום ירושלים ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות, ומשתתף בעצרת המרכזית לציון יום ירושלים בישיבת מרכז הרב[19].

הרב יוסף הביע התנגדות תקיפה לרבנים, בהם בד"ץ העדה החרדית, שפקפקו ביהדותם של יוצאי אתיופיה[20][21].

בשנת 2017 תקף בחריפות את הרב יצחק ברדא על כך שפסק לברך על שתיית כל הכוסות בליל הסדר, כשיטת הרמ"א ונגד הכלל המקובל על רוב יהדות המזרח קבלת הוראות מרן, וכינה אותו "מחטיא הרבים" ו"חצוף".[22]

הרב יצחק יוסף בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב
נשיא המדינה, רובי ריבלין, מבקר את הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף בסוכתו, אוקטובר 2017

בשנת 2020 ביקר בחריפות את הרב אליעזר מלמד על כך שנפגש עם רבה רפורמית[23].

במהלך כהונתה של ממשלת ישראל השלושים ושש נאבק במתווה הגיור של השר מתן כהנא, וכאות מחאה על פעולותיו של כהנא סירב להיפגש איתו[24]. לאחר שמינה כהנא את הרב בניהו ברונר כמנהל מערך הגיור, אמר הרב יוסף שאין תוקף לגיורים הנעשים בפיקוחו.[25]

בעקבות תמיכתו העקרונית של הרב חיים דרוקמן במתווה שיאפשר גיור על ידי רבני ערים (בתנאי שיוסכם בידי הרבנות הראשית), ביקר אותו הרב יוסף ואמר: "אני תמה עליו. .. עם כל הכבוד לרב דרוקמן, הוא כמו מרן בתורה? הוא שווה לרב אלישיב?"[26], מאוחר יותר שלח הרב יוסף את תלמידו הרב יצחק לוי להתנצל, להדגיש את הערכתו לרב דרוקמן ולהבהיר שכוונתו הייתה שרבנים בני דורינו אינם יכולים לחלוק על רבני הדורות הקודמים.[27]

הרב יוסף ידוע בהתנגדותו התקיפה לעליה להר הבית בזמן הזה, כפי שהתנגד אביו. בשנת 2022 ביקר בחריפות את חבר הכנסת איתמר בן גביר על כך שהוא עולה להר הבית "נגד כל גדולי ישראל האמיתיים", וקרא להתרחק ממנו.[28]

פועלו הספרותי-תורני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה בשנת 1971 כליקוט פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו "יחוה דעת", "יביע אומר", "חזון עובדיה" ועוד. לאחר שיצאו כעשרה כרכים החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי הלכה עם הערות ומקורות. הוא המשיך להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את הסכמתו. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך) ורוב פסקיו כשיטתו.

בה'תשמ"ח (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של הסידור "חזון עובדיה", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנה זו זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על ספרו איסור והיתר. בשנת ה'תשע"א (2011) יצא לאור מחדש הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. הוא מתנגד לסידורי התפילה על פי נוסח מרוקו וטוען שבמרוקו לא התקיים נוסח תפילה ייחודי[29].

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה. כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר "שדי חמד" של הרב חיים חזקיהו מדיני. בה'תשע"ו הוציא לאור את קונטרס הספיקות, העוסק בספק דאורייתא לחומרא וספק דרבנן לקולא. בה'תשע"ט הוציא לאור את הספר מעתיקי השמועה, העוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי במשך תקופה קצרה לעדנה[30] בתו של החזן והמוהל רפאל אבוהב[31], אך התגרש ונישא בשנית לרות,[32] בתו של המקובל הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים. בנו הבכור, עובדיה נשוי לבתו של הרב שלמה משה עמאר, בתו מרגלית נשואה לברוך, בנו של הרב יהודה דרעי, בנו הצעיר יותר, הרב רחמים יוסף, עומד בראשות הישיבה של אביו, ישיבת חזון עובדיה, ובתו הקטנה הייתה נשואה לבנו של הרב מאיר סייג, רבה של מעלות תרשיחא.

הרב יצחק יוסף נואם בהילולת הרב נתן בוקובזה בנתיבות (ה'תשס"ט)

מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם הרב יעקב שפירא בישיבת מרכז הרב
    ילקוט יוסף – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 41 כרכים
  • קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
  • "אוצר דינים לאשה ולבת" – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, ה'תשמ"ט (1989). הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יהודה צדקה, הרב שלום משאש ועוד
  • איסור והיתר – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף
  • דיני חינוך קטן ובר מצווה – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
  • כיבוד אב ואם – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף"
  • פסקי הלכה בהלכות נדה – פסקים שקובצו מספרי אביו
  • מפתחות לספר יחוה דעת
  • "אגרת לבני תורה" – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של יביע אומר (ה'תשנ"ט, ה'תשס"ו)
  • ילקוט יוסף "שובע שמחות" – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים)
  • קונטרס "כללי הוראה" – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (ה'תשמ"ז; מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של שו"ת יחוה דעת)
  • "עין יצחק" – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; כרך ב' - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים
  • "שולחן המערכת" – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר שדי חמד. הספר יצא לאור בשנים ה'תשס"ט וה'תש"ע (2009), ומהדורה חדשה בשנת ה'תש"ף. עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'
  • שארית יוסף (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'
  • כללי הגיור - ה'תשע"ה
  • שו"ת הראשון לציון (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, ה'תשע"ו
  • "השיעור השבועי" (חמישה חלקים, ה'תשע"ה-ה'תשע"ט) – תמצית שיעוריו במוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב יצחק לוי.
  • "קונטרס הספקות" – על כללי הספקות, ה'תשע"ח
  • התלמוד והפוסקים - כללי הפוסקים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, כללי המשנה והתלמוד, כללי התנאים והאמוראים, כללי הירושלמי, כללי המדרש, כללי רש"י תוספות הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן הרשב"א ושאר הראשונים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, ה'תשע"ח
  • הגדה של פסח – ילקוט יוסף - ביאורים ופרפראות על ההגדה
  • גרות כהלכתה - ה'תשע"ח
  • משפטי יוסף פסקי דין שכתב בתחום אבן העזר (חלק א, ה'תש"ף)
  • מעתיקי השמועה - עוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א (ה'תשע"ט)
  • ילקוט טהרה -הלכות טהרה על סדר השו"ע (תשפ"ג)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארי גלהר, יצחק אחרון, ידיעות ירושלים, 2 במרץ 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק יוסף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, באתר GOV.IL והרב יצחק יוסף, באתר ילקוט יוסף
  2. ^ שרי רוט, עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2013
  3. ^ מיקי רוזנטל, מה מניע את מלחמת האחים בביתו של הרב עובדיה?, באתר nana10‏, 11 ביוני 2010
  4. ^ חזקי עזרא, הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, באתר ערוץ 7, 24 ביולי 2013
  5. ^ ישי כהן, ‏הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2013
  6. ^ ישי כהן, ‏הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2013
  7. ^ ישי כהן, ‏הפיכה בהנהלת הישיבה המיתולוגית 'פורת יוסף', באתר כיכר השבת, 1 ביולי 2015
  8. ^ יונתן הלוי, הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט, באתר הידברות, ‏כ"ט ניסן התש"פ | 23.04.20
  9. ^ הרב הראשי דוד לאו תוקף את מתווה הגיור: "אסון רוחני ופגיעה ביהדות", באתר מקור ראשון, ‏2021-12-02
  10. ^ הרב הראשי נגד השר הממונה עליו: "הורס ומקעקע" את שירותי דת, באתר ynet, 7 ביולי 2021
  11. ^ הרב יצחק יוסף נגד מתן כהנא: "הביאו טייס שמבין בשמיים, אך לא בהלכה" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
  12. ^ אריאלה שטרנבך, שיעור בגזענות: הרב הראשי השווה בין "כושי" לקוף, באתר ynet, 20 במרץ 2018
  13. ^ לירון נגלר-כהן, ראש בראש: הרב הראשי הבריטי נגד הרב הראשי לישראל, באתר ynet, 25 במרץ 2018
  14. ^ קובי נחשוני, הרב הראשי במתקפה חריפה על העולים: "מסות של גויים שונאי דת", באתר ynet, 7 בינואר 2020
  15. ^ חנן גרינווד, המלצה: הרב הראשי הספרדי לדין משמעתי, באתר ישראל היום, 5 במרץ 2020
  16. ^ השר אביטן דוחה את טענת השופט: "חרגת מסמכותך", באתר "סרוגים", 26 באוקטובר 2020
  17. ^ קובי נחשוני, נציב התלונות על השופטים: "לנזוף בחומרה ברב הראשי ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין", באתר ynet, 25 בנובמבר 2021
  18. ^ אתר למנויים בלבד בתיה כהנא דרור, החלשת בג"ץ תותיר דווקא דתיים וחרדים ללא שביב תקווה, באתר הארץ, 24 בינואר 2023
  19. ^ הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים" ,אתר ערוץ 7
  20. ^ הרב יוסף: פסילת אתיופים - גזענות, באתר ערוץ 7
  21. ^ ודאות יהדותם של יהודי אתיופיה, באתר ערוץ מאיר, ‏כ"ד חשוון תשע"ח
  22. ^ ישי כהן, הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטי.., באתר כיכר השבת, ‏2017-04-08
  23. ^ בגלל הרפורמים: הרב יצחק יוסף מאיים בנידוי על הרב מלמד, באתר חדשות רוטר
  24. ^ הראשון לציון נגד השר מתן כהנא: 'לא רוצה לראות את פניו', באתר כיכר השבת, ‏2022-01-24
  25. ^ הרב הראשי יצחק יוסף מסלים את המתקפה נגד ראש מערך הגיור החדש, באתר Twitter
  26. ^ הרב יוסף נגד הרב דרוקמן: "הוא כמו מרן?", באתר ערוץ 7
  27. ^ הרב יצחק יוסף שלח את תלמידו המובהק להתנצל בפני הרב דרוקמן, באתר "סרוגים"
  28. ^ הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף במתקפה חריפה נגד ח״כ בן גביר, באתר Twitter
  29. ^ יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע
  30. ^ ראשי המדינה בחתונת בנו של הרב יוסף, דבר, 9 ביולי 1973
  31. ^ ישראל כהן (עורך), אור תורה, (סג-עב), תמוז תשלג, עמ' לח, באתר אוצר החכמה
  32. ^ לצידו של גדול • ראיון מיוחד עם הרבנית רות יוסף אשת מרן הרב יצחק יוסף, באתר מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף, ‏29 בדצמבר 2019