יצחק יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יצחק יוסף
Rabbi Yitzhak Yosef.jpg
תאריך לידה י"ח בטבת תשי"ב (בן 64)
תאריך לידה לועזי 16 בינואר 1952
מקום פעילות ישראל
השתייכות חרדים ספרדים
נושאים בהם עוסק הלכה
תפקידים נוספים הרב הראשי לישראל והראשון לציון ראש ישיבת חזון עובדיה
רבותיו אביו הרב עובדיה יוסף
חיבוריו סדרת ספרי ההלכה ילקוט יוסף, אוצר דינים לאשה ולבת, דיני חינוך קטן, עין יצחק, שולחן המערכת, סידור חזון עובדיה, אגרת לבן תורה.

הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון והרב הראשי לישראל (הספרדי). הרב יוסף הוא בנו של הרב עובדיה יוסף, ומחבר סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף" המבוססת על פסקי אביו. הסדרה נפוצה בקרב חרדים ספרדים בישראל ובעולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק יוסף בטקס הכתרתו לראשון לציון, בהשתתפות הרב עובדיה יוסף, הרב אליהו בקשי דורון, הרב שלום כהן, ונשיא המדינה שמעון פרס

נולד בירושלים בשנת תשי"ב, בנם השישי של הרב עובדיה ומרגלית יוסף. למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי 'יבנה', ובגיל 12 החל את לימודיו בישיבה הקטנה פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת הנגב בנתיבות, ומשם עבר לישיבת חברון בירושלים. כן התקרב לרב בצלאל ז'ולטי.

בשנת תשל"א (1971), בהיותו כבן 19, הוציא לאור את הספר "פסקי דינים - ילקוט יוסף" שריכז את פסקי אביו שיצאו לאור עד אותה שנה. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, והוא נחשב אחד מספריו של אביו. בין השנים תשל"ד -תשמ"ה (1974–1985), במשך 12 שנים, עסק בכתיבת ספרי המשך לילקוט יוסף ובשנת תשמ"ה יצא לאור החלק הראשון שבסדרה.

בשנת תשל"ג (1973), עם היבחרו של אביו לראשון לציון, הקים ביחד עם אביו את כולל "חזון עובדיה".

בשנת תשל"ה (1975) התמנה לרב במושבים בר גיורא, נס הרים, ומטע, שליד ירושלים, והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים בהלכה. במסגרת תפקידו הופיע בבתי ספר ממלכתיים להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.

בשנת תש"ם (1980) הוסמך לרבנות יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "כולל חזון עובדיה" על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב שלמה גורן, ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב שלום משאש, ועם פתיחת המחזור השני מונה לעמוד בראשות בית המדרש. בשנת 1983 העניק לו אביו תעודת כושר לכהן כרב עיר[1].

בשנת תשנ"ב (1992) פתח בהוראת אביו את ישיבת חזון עובדיה ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.

בשנת 2012 היה מועמדה של מפלגת ש"ס לרב הראשי לירושלים, אולם הבחירות התעכבו. במהלך ההתמודדות הואשם על ידי אחיו ואחותו כי הוא אינו מתאים לתפקיד, וכי מאחורי מועמדותו עומד האח הצעיר הרב משה יוסף, על מנת לקדם את עסקי הכשרות של בד"ץ בית יוסף[2].

לאחר שאחיו, הרב אברהם יוסף פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי והראשון לציון בבחירות בשנת 2013, החליט אביו, הרב עובדיה, שהוא יתמודד לתפקיד. ב-24 ביולי 2013 (י"ז באב תשע"ג) נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 48 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב שמואל אליהו ו-28 שתמכו ברב ציון בוארון, אשר קיבל את תמיכת הרב שלמה עמאר[3][4]. בי"ב בתשרי תשע"ד הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי בבית הכנסת יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר בחירתו מונה בנו, הרב עובדיה, לכהן במקומו כראש ישיבת חזון עובדיה.

לאחר פטירתו של אביו הרב עובדיה יוסף, הוחלט על ידי הנהגת ש"ס כי הרב יצחק יוסף ימלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת הר נוף בירושלים וכן ימסור במקומו את השיעור הקבוע בלוויין בכל מוצאי שבת בבית כנסת היזדים[5].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011, בעקבות המאבק ההלכתי שהתנהל בין הרב יוסף שלום אלישיב לבין אביו שהעניק הכשר גורף לגיורים בצה"ל, נמנה עם הרבנים שניסחו מכתב פשרה בנושא.

הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"באבות" שכלפיהם טען כי מי שאינו תלמיד חכם אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב הרב יוסף כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא להקל ולהתיר ככל הניתן נושאים ובעיות. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בנים ובנות מעדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות נפרדות.

הרב יוסף תומך בציון יום ירושלים ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות[6].

הרב יצחק יוסף בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב

פועלו הספרותי-תורני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק יוסף

סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה בשנת 1971 כליקוט פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו יחווה דעת, יביע אומר ועוד. לאחר הוצאה לאור של כעשרה כרכים, החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי ההלכה מפורטים עם הערות מקורות לכל הלכה. עם זאת, הוא הקפיד להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את הסכמתו. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך) ורוב פסקיו כשיטתו.

בתשמ"ח (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של הסידור "חזון עובדיה", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנת תשע"א (2011) יצא מחדש לאור הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. במקביל כתב נגד סידורי התפילה על פי נוסח מרוקו, וטען שבמרוקו כלל לא התקיים נוסח תפילה ייחודי[7].

באמצע שנות ה-2000 החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה ומיועדת לתלמידי חכמים מובהקים. כמו כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר שדי חמד של הרב חיים חזקיהו מדיני.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי במשך תקופה קצרה לבתו של החזן והמוהל רפאל אבוהב, ולאחר הגירושין נישא בשנית לרות, בתו של המקובל הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים, בנו הבכור הרב עובדיה נישא לבתו של הרב שלמה עמאר ובתו מרגלית נישאה לבנו של הרב יהודה דרעי. מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילקוט יוסף – ספרי הלכה על סדר השלחן ערוך, 34 כרכים
  • קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
  • "אוצר דינים לאשה ולבת" – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, תשמ"ט (1989). הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יהודה צדקה, הרב שלום משאש ועוד.
  • איסור והיתר – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.
  • דיני חינוך קטן ובר מצווה – הלכות ודינים מכל חלקי השלחן ערוך
  • השביעית והלכותיה – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה'
  • כיבוד אב ואם – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף".
  • פסקי הלכה בהלכות נדה – פסקים שקובצו מספרי אביו
  • מפתחות לספר יחוה דעת
  • "אגרת לבני תורה" – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של יביע אומר (תשנ"ט, תשס"ו).
  • ילקוט יוסף "שובע שמחות" – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).
  • קונטרס "כללי הוראה" – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ"ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של שו"ת יחוה דעת).
  • "עין יצחק" – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; כרך ב' - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים.
  • "שולחן המערכת" – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב' , תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר שדי חמד. הספר יצא לאור בשנת תש"ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.
  • שארית יוסף (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.
  • שו"ת הראשון לציון (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע"ו.
  • שיעורים – תמצית שיעוריו של הרב כפי שנאמרו על ידו מדי מוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב יצחק לוי, תשע"ו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארי גלהר, יצחק אחרון, ידיעות ירושלים, 2.3.2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק יוסף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרי רוט, עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2013
  2. ^ מיקי רוזנטל, מה מניע את מלחמת האחים בביתו של הרב עובדיה?, באתר nana10‏, 11 ביוני 2010
  3. ^ חזקי עזרא, ‏הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, באתר ערוץ 7, י"ז באב תשע"ג, 24/07/13
  4. ^ ישי כהן, ‏הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2013
  5. ^ ישי כהן, ‏הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2013
  6. ^ הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים" ,אתר ערוץ 7
  7. ^ יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע