יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)
 | |
| קברו של האדמו"ר מביאלה בבית הקברות היהודי בוורשה | |
| לידה |
המאה ה־19 י"ד בטבת ה'תר"ז  |
|---|---|
| פטירה |
30 במרץ 1905 כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורשה |
| תקופת הפעילות |
? – 30 במרץ 1905 |
| אב |
נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה) |
| צאצאים | |
|
| |
  | |
הרב יצחק יעקב רבינוביץ (י"ד בטבת ה'תר"ז, 2 בינואר 1847 – כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, 28 בפברואר 1905), היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא, דור רביעי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא ומחבר הספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב".
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשידלובצא שבפולין כצעיר בניהם של דבורה פעריל והרב נתן דוד רבינוביץ, האדמו"ר משידלובצא.
אחר פטירת חותנו, רבי יהושע מאוסטרובא בכ"ח בניסן ה'תרל"ג, שהיה אדמו"ר לאלפי חסידים, התמנה לממלא מקומו והעתיק את משכנו לעיר ביאלא פודולסק. בערים רבות בפולין נפתחו שטיבלך של חסידי ביאלא, בפטירתו מנתה החסידות כחמשת אלפים בתי אב.
נפטר בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה ונקבר לצד חותנו בבית הקברות היהודי בוורשה.
דרכיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב רבינוביץ היה כותב פורה, הוא השאיר אחריו ארבעים ארגזי כתבי יד, והייתה לו התכתבות ענפה עם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.
אף שהנהיג עדה גדולה, נוהג היה לנסוע להסתופף בצילם של אדמו"רים.
הרב רבינוביץ היה מתנגד חריף לציונות.
נודע בקשר המיוחד שלו לשבת קודש. על מעשים רבים שעשה במשך השבוע, היה דן הלכתית אם הדבר מותר בשבת. הוא גם חיבר ספר מיוחד על שבת בשם "ישרי לב".
סיפורים על דמותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסופר שאביו חפץ מאוד שיהיה לו בן הקרוי על שם זקנו, רבי יעקב יצחק מפשיסחה. שלושה בנים נולדו לו קודם שנולד רבי יצחק יעקב, ובכל פעם שנולד לו בן ניגש לעריסתו, הסתכל בפניו ואמר: "עדיין לא נולד". כשנולד לו בנו הקטן הסתכל בפניו ואמר "זהו" וקרא את שמו "יצחק יעקב"[1].
מסופר כי רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל ה"שפת אמת" מגור, שלח אליו קויטל ורבי יצחק מנשכיז פירש את מאמר חז"ל "השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו"[2] כך: השותה מים - "אין מים אלא תורה"[3] ר' יצחק יעקב הלומד תורה לשמה, אומר - הקדוש ברוך הוא: שהכל נהיה בדברו - על פי דברו יעשה כל דבר"[4].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירתו הוציאו בניו לאור את ספריו דברי בינה על התורה והמועדים, וישרי לב על ענייני שבת. הספרים הם מכתב ידו ומכתבי החסיד רבי משה הערש ממזריטש. בשנת תשנ"ח הוציא "מכון גנזי מהרי"ץ" את הספרים בהדפסה חדשה עם הקדמה ארוכה בשם "ספר מלחמות ה'" מאת נינו, האדמו"ר בן ציון רבינוביץ מביאלא, ובה ביאור לשיטתו.
בספריו הוא מדגיש שההתעלות מעל ההנאות החומריות איננה מידת חסידות אלא יסוד התורה, המצוות וההתקרבות לעבודת ה'.
מרבית כתביו נעלמו בשנות השואה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לרחל לביאה בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא מחבר הספר "תולדות אדם", הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", ונכדת רבי שלמה לייב מלענטשנא.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי נתן דוד מפארציווא, בצלו הסתופפו מרבית חסידי אביו.
- רבי מאיר שלמה יהודה ממעזריטש
- רבי אברהם יהושע העשיל מלובלין
- רבי ירחמיאל צבי משדליץ
- מאטיל אשת רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מרדזימין
- חנה, אשת רבי יוסף צבי קאליש האדמו"ר מסקרנביץ ורבה של בני ברק
- רחל גיטל, שנפטרה בצעירותה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברכה משולשת, הרב מרדכי סוקולובר
- רבותינו מאורי הגולה, מגמ"ה ירושלים תשס"א
- תפארת אבות, הוצאת האדמו"ר מביאלא בני ברק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר איידלבוים, לתולדות חסידות ביאלה, באתר "דעת", סיני ס"ג, תשכ"ח
יצחק יעקב בן נתן דוד רבינוביץ (נפטר 1905), דף שער בספרייה הלאומית- מידע על רבינוביץ, יצחק יעקב בן נתן דוד, נפטר 1905 בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי הקדמת בנו ראי"ה מלובלין לספר "דברי בינה"
- ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה ח'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ב, עמוד א'
- ^ תורת רבי נתן דוד עמ' רמ"ה, ירושלים תשנ"ח