יצחק ליפקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1יצחק ליפקין.jpg
הרב יצחק ליפקין
הזמנה לברית של בן משפחת יצחק ליפקין בשכונת שערי ירושלים

הרב יצחק ליפקין (ת"ר, 1840 בערך - תרס"ג, 1903) היה רב ואב"ד ביאנובה, קרוז' ופרוסניץ בליטא, ובסוף ימיו בירושלים. בנו של רבי ישראל מסלנט.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בליטא, בנו של רבי ישראל סלנטר. בשנת 1859 נישא לשרה רבקה בת דודו יחיאל מיכל ליפקין. כיהן כרב ואב"ד בערים יאנובה, קרוז' ופרוסניץ. נסע ברחבי ערי רוסיה והקים עשרות חברות ש"ס. בלט כדרשן. הרב בצלאל הכהן מווילנה כתב עליו: "הרב הגדול החריף והבקי המובהק בחדרי תורה... נאה דורש ונאה מקיים". האדר"ת העיד כי היה "שעשוע נפשו" של אביו.

בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בשנת 1903, ונקבר בהר הזיתים.

שנה לאחר פטירתו ערך מקורבו הרב חיים יהושע קוסובסקי את הספר "חוט המשולש" ובו הביא מתורתו וכן מתורת אביו רבי ישראל מסלנט ומתורת סבו הרב זאב בן אריה. בהקדמת הספר תיאר את גדלותו ותולדותיו. בשנת תשמ"ח (1988) הודפס הספר "לוחות אבנים" ובו דרשותיו ומאמריו.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו הם אריה לייב ובנימין ליפקין (מחבר הספר "בני בנימין"). אריה לייב ליפקין היה נשוי בנישואים שניים למרים לוין, אחותו של הרב אריה לוין. בניהם הם הרב חיים יצחק ליפקין ובנימין ליפקין – חבר מכון הרי פישל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקדמת הספר חוט המשולש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]