יצחק למפרונטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב יצחק חזקיה ברבי שמואל לַמפּרוֹנטי (לעתים נכתב לאמפרונטו; באיטלקית: Lampronti; כ"א בשבט ה'תל"ט (3 בפברואר 1679) – י"ב בכסלו ה'תקי"ז (5 בדצמבר 1756[1]) היה רב ורופא בפדובה ופרארה, מחבר האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה "פחד יצחק".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק בן שמואל למפרונטי נולד בפרארה למשפחה עשירה וידועה שהגיעה לאיטליה מטורקיה בראשית המאה ה-17. בגיל שש התייתם מאביו ואמו שלחה אותו ללמוד אצל חכמי עירו. לאחר לימודי תורה והשכלה בסיסיים נסע לפדובה על מנת ללמוד רפואה באוניברסיטת פדובה, במקביל למד גם בישיבת העיר בראשה עמד ר' יצחק כהן מהחזנים (יחכ"ם). לאחר סיום לימודיו נסע למנטובה ולמד אצל ראש רבני איטליה, ר' יהודה בריאל. בשנת ה'ת"ע (1710), בגיל 31, הוסמך כרב, ובשנת ה'תק"ג (1743) היה לראש ישיבת פרארה ולרבה הראשי.

במשך כל חייו דאג למפרונטי לחינוך והקניית ידע לרבים. בין היתר פתח בית מדרש למבוגרים עובדים, שלמדו תורה לאחר שעות העבודה והרצה בקהלים שונים ומגוונים. זאת בנוסף להיותו רופא מבוקש הן אצל היהודים והן אצל הנוצרים.

לפי שלל המקורות הרפואיים, ההלכתיים והמדעיים שמביא למפרונטי ב"פחד יצחק", הייתה ספרייתו רחבה ומגוונת ביותר, והוא אף מזכיר מספר פעמים ששלח מכרים במיוחד על מנת להביא לו ספרים נחוצים.

נפטר בחודש כסלו תקי"ז, ובנו רבי שלמה התמנה תחתיו. בעקבות הצו שלא לסמן קברי יהודים במצבות, שהוצא על ידי האינקוויזיציה בפרארה כחצי שנה לפני מותו, מקום קבורתו אינו ידוע.

בשנת 1872 הניחה עיריית פרארה לוח זיכרון לכבודו על הבית שבו חי ופעל. בירושלים נקרא רחוב למפרונטי על שמו, וביפו נקרא על שמו רחוב "פחד יצחק".

"פחד יצחק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פחד יצחק (אנציקלופדיה)

מפעלו הענק של למפרונטי היה חיבור האנציקלופדיה "פחד יצחק", שכללה, בסדר אלפביתי, ביאורים למושגים ומונחים בספרות התלמוד, המדרש והספרות הרבנית של תקופתו. האנציקלופדיה העשירה כוללת בנוסף להגדרות מושגים גם ביוגרפיות קצרות, "סדר דורות" (גנאלוגיה), אגדות, פתגמים ורשימות ביבליוגרפיות. בעבודתו זו ריכז חומר רב של שאלות ותשובות ופסקי הלכה של רבים מרבני תקופתו, חומר שהיה מצוי עד אז רק בכתבי יד.[2]

הכרך הראשון של האנציקלופדיה (אותיות א–ב) נדפס על ידו בשנת ה'תק"י (1750) בוונציה. בשנת ה'תקי"ג (1753) נדפס הכרך השני (אותיות ג–ד). שאר החלקם עד האות מ' נדפסו לאחר מותו על ידי בנו שלמה, תחילה בוונציה ולאחר מכן בליבורנו. שארית כתב היד הודפסה על ידי חברת מקיצי נרדמים במאה ה-19.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב למפרונטי עמד בראש ישיבה לרבנים (Accademia Rabbinica) בפריארה שהייתה אחת החשובות והמרכזיות ביהדות איטליה. הוא דאג לקרב ולטפח צעירים מוכשרים. במסגרת זו הוציא כתב עת פנימי בשם "ביכורי קציר", שהכיל מחקרים הלכתיים מאת טובי תלמידי. מבין תלמידיו הידועים:

  • רבי יעקב צהלון
  • רבי יעקב אולמו מחבר "ראשית ביכורי קציר"
  • רבי יצחק נורצי מחבר "עיטור ביכורי קציר"
  • רבי פנחס חי ענו מחבר "תוספת ביכורי קציר"
  • רבי שבתאי אלחנן מהזקנים (באיטלקית: דיל ויקיו), מבין תלמידיו של למפרונטי שחיברו ערכים לאנציקלופדיה שלו פחד יצחק, ונתן הסכמה להדפסת הספר.
  • רבי אליהו סג"ל בן רפאל שלמה הלוי - מחבר "סבא אליהו", "כורסיא דאליהו", "אנקת השיר", "דבי אליהו", "טייעא דאליהו", בן בגימטריא אליהו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נישא לרחל בת משה ישראל גורצי.

בניו:

  • ברוך מרדכי
  • הרב הרופא שלמה

פרופ' רוברטו בקי, הסטטיסטיקאי הישראלי יליד איטליה, מייסד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא צאצא שלו.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אביגדור שולוואס, למפרונטי, בתוך: אנצקלופדיה לתולדות גדולי ישראל (ערך: מרדכי מרגליות), כרך ב, עמ' 922.
  • נספח לספר פחד יצחק: כולל מפתח התשובות והמחברים, ונלוו אליו תולדות חיי המחבר, מחקרים והשלמות שונות,‫ ירושלים: מקור, תשל"ג.
  • דוד מרגלית, 'ערכים רפואיים שבאנציקלופדיה ההלכתית "פחד יצחק"', קורות (רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע) ב, 38–60.
  • מאיר בניהו, 'ר' יצחק לאמפרונטי ור' שבתי אלחנן מן הזקנים', סיני: ספר היובל (תשי"ח), עמ' תצא–תקג.
  • אפרים אלימלך אורבך, 'רבי יצחק למפרונטי וחיבורו "פחד יצחק"', מחקרים במדעי היהדות א (תשנ"ח), 385–390.
  • B. J. Levi, Della Vita e dell'Opera di Isacco Lampronti, Padua 1871. (באיטלקית)
  • Umberto Cassuto, "Lampronti," Encyclopaedia Judaica, Vol. 10, pp. 576-577.
  • H. A. Savitz, "Doctor Isaac Lampronti (1679-1757): Rabbi, Physician, Teacher, Preacher and Encyclopaedist," Panminerva medica 4,4 (April 1962).
  • David B. Ruderman, "Contemporary science and Jewish law in the eyes of Isaac Lampronti of Ferrara and some of his contemporaries," in: Barry Walfish (Ed.), The Frank Talmage Memorial, Vol. II, Haifa: Haifa University Press, 1992, pp. 211-224.
  • Germano Salvatorelli, "Isacco Lampronti medico e talmudista," in: La Figura del Medico: Aspetti Religiosi Culturali, Sociologi, Sanitari; [terzo] Convegno di studi, Ferrara, 9 giugno 1996, Ferrara Comunità Ebraica di Ferrara, 1998, pp. 13-23. (באיטלקית)
  • David Gianfranco Di Segni, "Il problema dello storione secondo Rabbi Yitzchaq Lampronti nella Ferrara del ’700," Zakhor 4 (2000), 115-125. (באיטלקית)
  • David Joshua Malkiel, "Ebraismo, tradizione e società: Isacco Lampronti e l’identità ebraica nella Ferrara del XVIII secolo," Zakhor 8 (2005), 9-42. (באיטלקית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך לפי התאריך העברי י"ב בכסלו; לפי מקורות אחרים נפטר ב-16 בנובמבר.
  2. ^ ראה: בועז כהן, מזכרת מחברי התשובות בספר "פחד יצחק", בתוך: ספר היובל לכבוד פרופסור אלכסנד מרכס, ניו-יורק תש"ג, בעריכת דוד פרנקיל, באתר HebrewBooks
  3. ^ רפאל בשןאנו מתקרבים רק למיליון השני...: ראיון השבוע: עם פרופ' בקי, ראש הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, מעריב, 25 בנובמבר 1960.