יצחק מאיר האיתן
 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1940 כ"ד בכסלו תש"א |
|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 1991 (בגיל 50) ו' באלול תשנ"א |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | שומרון, ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 16 באוגוסט 1991 |
| תחומי עיסוק | תלמוד, תנ"ך, אמונה |
| תפקידים נוספים | רב השומרון |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אליהו לופיאן |
  | |
הרב יצחק מאיר האיתן (כ"ד בכסלו תש"א 24 בדצמבר 1940 - ו' באלול תשנ"א 16 באוגוסט 1991) היה רבו הראשון של השומרון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר ברלד ברומניה לתמר, בתו של הרב משולם ראטה, ולרב ד"ר ישראל הייטנר (האיתן), שכיהן שנים רבות כרב הראשי של חיל הים, ונקרא על שם סבו. היה בן יחידי יחד עם אחות, ציפורה. בגיל שלוש וחצי, ביום ב' בסיוון תש"ד, עלתה משפחתו ארצה. למד בבית הספר היסודי לבנים יבנה בחיפה, בישיבת כפר הרא"ה והחל מתשי"ט בישיבת כפר חסידים, שם היה מתלמידי הרב אליהו לופיאן, חלק מהשיעורים המסוכמים בספר "לב אליהו" הם פרי עטו.
משם עבר לישיבת מרכז הרב והיה מתלמידי הרב צבי יהודה קוק. היה משתתף קבוע גם בשיעוריו של הרב שלמה יוסף זוין. בשלהי שנת תשכ"ד נישא לדבורה לבית הרצברג.
בשנת תשכ"ז כיהן משגיח רוחני בישיבה גבוהה בקריית שמואל. לאחר מכן חזר לירושלים והתגייס לשירות קצר של שלושה חודשים בחיל ההנדסה. בהמשך שימש כר"מ בישיבת נתיב מאיר.
היה ממייסדי ישיבת ירושלים לצעירים ביחד עם הרבנים יוסף ברמסון ויעקב פילבר ושימש בה כמשגיח בשנותיה הראשונות[1]. כן היה שותף בהקמת הישיבה התיכונית במבשרת ירושלים בראשות הרב שבתי זליקוביץ. שימש מספר שנים כרבו של המושב בית מאיר ועמד במשך תקופה בתור ראש כולל שהקים במקום. ניהל את עזבונו של סבו הרב משולם ראטה והוציא לאור חלק ניכר מכתביו.
היה חבר בגרעין המייסד של היישוב קרני שומרון בשנת תשל"ח, במשך כחצי שנה התגורר במבנה צבאי במחנה קדום יחד עם שאר משפחות הגרעין, לאחר מכן עברו להתגורר בקרני שומרון (במיקומה הנוכחי). לאחר מספר שנים עבר להתגורר ביישוב קדומים. בשנת תשמ"ג יסד את רבנות שומרון ועד פטירתו שימש כרב האזורי של השומרון[2]. בתקופה זו היה אחראי בין השאר על מינוי רבנים ליישובים רבים ביהודה ושומרון[3]. כרב השומרון השתמש רבות בכוחא דהיתרא עדיף.
נפטר ממחלה בשנת תשנ"א ונקבר בבית העלמין של קרני שומרון. בית הכנסת המרכזי של היישוב קדומים קרוי על שמו.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה נשוי לדבורה לבית הרצברג, הזוג התגוררו בקדומים ולהם 11 ילדים, בין ילדיו נמנים:
- הרב אליהו האיתן - רב משיב במכון פוע"ה[4].
- אמציה האיתן - במאי ותסריטאי[5] ובעלים של אולפני אתרוג.
- הרב משולם האיתן - ר"מ בישיבת רמות[6].
- נעה - נשואה לרב עמיחי כנרתי, ר"מ בישיבת איתמר וחוקר במכון שלמה אומן[7].
- נילי - נשואה לרב אלקנה סגל, ר"מ בישיבת נתיבות ישראל.
- הרב יהושע האיתן - שימש כראש כולל בשכונת רמות בירושלים, נפטר בגיל 46[8].
לאחר פטירתו עברה אלמנתו להתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמיחי ונעה כנרתי, לשם שמים: מדברי תורתו, תולדות חייו, הנהגותיו ומידותיו של אבינו מורנו ורבנו הרב יצחק מאיר האיתן זצ"ל, תשס"ו ותשס"ח
- עמיחי כנרתי, המאיר לארץ: בירורים בנושא ארץ ישראל, חלק ג, יצא לאור במלאת עשור לפטירת הרב האיתן, תשס"א (בסופו ארבע מכתבים מהרב האיתן)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סרט זיכרון לעילוי נשמתו בהפקת אולפני אתרוג.
- הרב האיתן הרים את התורה בשומרון, הרב אליקים לבנון בריאיון לאתר ערוץ 7.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עדות הרב יוסף ברמסון
- ^ הלל מאיר, "הרב האיתן הרים את התורה בשומרון", באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2011
- ^ מתוך סרט הזיכרון
- ^ אתר מכון פוע"ה
- ^ עפרה לקס, לכל איש יש סרט, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2013
- ^ אתר קדומים
- ^ אתר מכון שלמה אומן
- ^ חיים לב, ירושלים: ראש הכולל נפטר בדמי ימיו, באתר ערוץ 7, 6 באפריל 2014
| בקרת זהויות |
|
|---|