יצחק מאיר השיל (מז'יבוז'-חיפה)
 | |||||||
| קברו בהר הזיתים | |||||||
| לידה |
1901? ה'תרס"א  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
אוגוסט 1985 (בגיל 84 בערך) י"ט באב ה'תשמ"ה | ||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||||
| אב | רבי ישראל שלום יוסף השיל | ||||||
| |||||||
  | |||||||
רבי יִצְחָק מֵאִיר הֶשִׁיל (ה'תרס"א, 1901 – י"ט באב ה'תשמ"ה, 6 באוגוסט 1985) היה אדמו"ר חסידי, השישי בשושלת אפטא-זינקוב.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק מאיר נולד בשנת תרס"א לרבי ישראל שלום יוסף ולבת שבע טריינא השיל, נישא לשרה טרינא בתו של רבי מנחם נחום רבינוביץ מקנטקוזבה. לאחר פטירת אביו כיהן כאדמו"ר במז'יבוז' ואחר כך באודסה. בהיותו במז'יבוז' קנה מדודו רבי משה מרדכי את בית הכנסת של סבו רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ועמד על המשמר נגד הקומוניסטים שרצו להחרים את בית הכנסת ואף כשאיימו עליו שיהרגוהו לא נרתע. לאחר מכן עבר לאודסה שם הקים את חצרו במחתרת. דאג לחיילים היהודים שהגיעו לעיר ופרנסם.
עלה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה. לאחר זמן עבר לארצות הברית שם הקים בית כנסת בשם "כנסת ישראל" על שם אביו ובשנת תשכ"ח (1967/8) שוב חזר לישראל והקים בחיפה בית מדרש בשם "אוהב ישראל" וכולל אברכים בשם "צרור המור", אליו התקבלו רק אברכים ששירתו בצה"ל[דרוש מקור]. היה מפורסם כבעל תפילה מעולה וכבעל חסד. כמו אדמו"רים נוספים משושלת רוז'ין, היה ידוע כתומך נלהב של הציונות והמדינה ובפרט של צה"ל. היה מנשיאי ישיבת תפארת ישראל על שם זקנו רבי ישראל מרוזין. נפטר בי"ט באב תשמ"ה ונקבר בהר הזיתים.
דברי תורתו יצאו לאור בספר "אור המאיר"[1] חתנו היה הרב נחמיה גליקמן בן רבי נפתלי אדמו"ר מקוידנוב סוסנוביץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יצחק מאיר העשיל שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 39, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הספר יצא על ידי נכדו הרב ישראל שלום יוסף גליקמן
| הקודם: רבי ישראל שלום יוסף השיל |
אדמו"רי אפטא-זינקוב | הבא: - |