יצחק מדורא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יצחק בן רבי מאיר הלוי מדורא (דירן (גר')) שבגרמניה, היה מרבני אשכנז במאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-13-14). לספרו שערי דורא נודעה השפעה רבה על פסיקת ההלכה בנושאי כשרות המזון (איסור והיתר).

זמנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי תולדותיו חלוקים בשאלה האם היה בתחילת המאה הראשונה לאלף השישי (אמצע המאה ה-13) או בסופה (אמצע המאה ה-14).[1]

ישנן מספר ראיות להקדמת זמנו לאמצע המאה ה-13: בשו"ת תרומת הדשן ('פסקים וכתבים' סימן רטו), קיימת מובאה המגדירה את המהר"ם מרוטנברג והרא"ש כ"בתראי" (=מאוחרים) ביחס לרבי יצחק מדורא.[2]

כמו כן, נמצא כתב יד ובו עדות בנו, רבי אלכסנדרי, על כך שאביו למד בצעירותו בישיבת בירונא שבבורגון בפני רבי טוביה בן רבי אליהו מוייאנה (צר') שבצרפת. הבן מספר שאביו נוכח בעת ביקורו של רבי יחיאל מפריז בישיבת בירונא, כנראה בדרך מסעו לארץ ישראל בשנים 1240- 1260, ומכאן שרבי יצחק נולד בסביבות 1220-1240.[3]

בנוסף לכך, מהר"ח אור זרוע, שחי במחצית השנייה של המאה ה-13, מתייחס לספרו של רבי יצחק, השערי דורא, ומכאן שהיה בן דורו[4].

רבי יצחק היה בקשר עם הרא"ש, ולעיתים הוא חתום יחד עמו על תשובות שכתבו במשותף.[5]

מתלמידיו: רבי אלכסנדרי זוסלין הכהן, בעל ספר האגודה[6], רבי שמשון בן צדוק (בעל התשב"ץ קטן).[7]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא לאשה את פורא בת רבי יקר הלוי בר שמואל מקלן ("קלוניא").[8]. ידוע גם על בן בשם רבי אלכסנדרי, שעדותו אודות אביו היא המקור להיותו לוי ולפרטים נוספים אודותיו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שערי דורא. כאמור, זהו ספרו העיקרי שהביא לו את עיקר פרסומו. הספר עוסק בהלכות כשרות המזון, והוא היה במשך דורות מקור עיקרי ללימוד הלכות הכשרות בקרב עדות אשכנז. גם לאחר פרסום השולחן ערוך והרמ"א נודעה לו חשיבות רבה.
  • מנהגים של כל השנה מאשכנז (נקרא גם "מנהג דורא" או "מנהגים ישנים מדורא"), על מנהגי המועדים והתפילות. התפרסם לראשונה מכתבי יד על ידי ישראל אלפנביין, ניו יורק תש"ח, ונכלל גם במהדורת "שערי דורא השלם" בהוצאת יריד הספרים, ירושלים תשס"ד, בסוף הכרך.
  • צונץ מייחס לו גם את הספר תיקון שטרות, קובץ נוסחאות של גיטין ושטרות שונים, מאת "ר"י הדרשן בהחסיד (=בן החסיד) רבי מאיר".[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בדעה השנייה אחז החיד"א בספרו שם הגדולים בערכו, בעקבות רבי דוד גאנז בעל "צמח דוד".
  2. ^ הרב נתן פרייליך, "מבוא ותולדה לרבינו יצחק מדורא ומפרשיו", בתחילת מהדורת "שערי דורא השלם". ישראל תא שמע, על ספר איסור והיתר של רבינו ירוחם ועל רבי יצחק מדורא, סיני ס"ד, עמ' רנו.
  3. ^ ישראל אלפנביין, מבוא למנהגים ישנים מדורא, ניו יורק תש"ח, עמ' 133-134.
  4. ^ דרשות מהר"ח אור זרוע, סימן כ"א.
  5. ^ שו"ת הרא"ש כלל מב, א, כלל קא, א, שו"ת זכרון יהודה סימן צב.
  6. ^ ספר האגודה, חולין קי: "שמעתי משם מורינו הרב רבינו יצחק מדורא..."
  7. ^ תשב"ץ קטן סימן שיב
  8. ^ אוצר הגדולים, עמ' רטו
  9. ^ התפרסם לראשונה מכתב יד על ידי הרב אברהם חבצלת, קובץ "צפונות" ב עמ' יח-כד.
  10. ^ כנגד השערה זו יצא הרב שמואל אליעזר שטרן בקובץ "צפונות" יד, עמ' ז, בהנחה שרבי יצחק מדורא חי בסוף המאה הראשונה לאלף הששי, וראו לעיל.