יצחק מוריץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק מוריץ
Moritz.JPG
לידה אוגוסט 1926
הנאו, גרמניה גרמניהגרמניה
פטירה 23 בנובמבר 1988 (בגיל 62)
השכלה קינגס קולג' לונדון, אנגליה
תפקידים בולטים • מבעלי חברת הברוקרים מוריץ את טוכלר
• שותף מייסד בפירמת עורכי הדין מוריץ
• מרגוליס ושות' (לימים מוריץ, ויסגלס, אלמגור ושות')
• חבר מועצת עיריית תל אביב
• יו"ר וועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין בישראל
• ייצוג ראש הממשלה יצחק רבין
• מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה
• מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל

יצחק מוריץאנגלית: Jitzhak Moritz;‏ אוגוסט 1926 - 23 בנובמבר 1988) היה משפטן ובנקאי יהודי-גרמני ישראלי. היה ממקימי בית ההשקעות "מוריץ את טוכלר". מוריץ היה גם ממייסדי משרד עורכי הדין "מוריץ את מרגוליס" (לימים משרד "מוריץ וייסגלס אלמגור ושות'"), שנחשב מאז היווסדו מבין המשרדים המובילים בישראל בתחום המשפט המסחרי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק מוריץ נולד בעיר הנאו (בסמוך לעיר פרנקפורט) בגרמניה באוגוסט[2] 1926 למשפחת משפטנים ובנקאים גרמנית. אביו, מקס מוריץ, היה מבין הבנקאים המובילים בקרב יהדות גרמניה בתקופה זו ועורך דין בוגר אוניברסיטת היידלברג. לאחר עלותו לישראל בימי העלייה החמישית, הקים עם קורט טוכלר את חברת ההשקעות מוריץ את טוכלר.

מוריץ היה תלמיד מצטיין בתיכון ובגיל 17 התגייס לבריגדה היהודית. ברבות השנים מוריץ למד משפטים בקינגס קולג' לונדון. לאחר סיום לימודי משפטים התמחה בלימודי בנקאות בבנק ורבורג. שנותיו בלונדון העניקו לו זיקה לתרבות האנגלית ולסגנון ה-Fair Play כשאלה חברו לרוח הליברלית בה חונך. בשנת 1954 הוסמך כעורך דין בישראל[3].

עריכת דין - מוריץ את מרגוליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד עורכי הדין מוריץ את מרגוליס הוקם בשנות ה-60 על ידי עורכי הדין יצחק מוריץ והנריק מרגוליס, ונחשב מאז היווסדו כמשרד מוביל בישראל בתחומי עיסוקו. עורכי הדין דב ויסגלס ועמיר אלמגור החלו עבודתם במשרד מוריץ את מרגוליס כשכירים בשנות ה-70 ובהמשך הפכו שותפים, ולימים שינה המשרד את שמו למוריץ, ויסלגס אלמגור ושות' (כיום ויסגלס אלמגור ושות'). עליית קרנו של משרד עורכי הדין מוריץ מרגוליס ושות' יוחסה במידה רבה לשותף המייסד עו"ד יצחק מוריץ. כדברי חבריו, משרדו של מוריץ היה "בית משפט בפועל", כאשר הוא משמש כבורר מוסכם על שני הצדדים. מוריץ היה עורך דין של חברות בינלאומיות רבות, חברות תעשייה, שגרירויות, חברות תעופה, חברות ביטוח, משרד הביטחון, פוליטיקאים בכירים, ועוד רבים מהשמנה והסלתה של המשק הישראלי. ֲ

חברת הברוקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השנים, הצטרף מוריץ ולימים גם אשתו יעל מוריץ לבית אלמן לחברת ההשקעות מוריץ את טוכלר שהייתה לאחד הגופים הפיננסים המובילים בישראל וניהלה מיליארדי שקלים של לקוחות פרטיים ומוסדיים והייתה לחבר הבורסה לניירות ערך בתל אביב. יעל מוריץ הייתה למנהלת בפועל של בית ההשקעות, בעוד בעלה היה פעיל ציבור ועורך דין. במהלך שנות ה-80 הועמדו בני הזוג מוריץ לדין בשני משפטים שונים על מרמה והפרת אמונים[4]. במשפט הראשון זיכה השופט אורי שטרוזמן את בני הזוג לאחר שלב ההוכחות, מבלי שנדרשו הנאשמים להגיב להאשמה, תוך שהוא מותח ביקורת על הפרקליטות[5]. בתחילת 1987 עיכב היועץ המשפטי לממשלה את ההליכים נגד בני הזוג מוריץ[6]. לבסוף הורשעה יעל מוריץ בבית המשפט המחוזי ונדונה לקנס ומאסר. בערעור לבית המשפט העליון הושגה הסכמה על ביטול עונש המאסר[7][8].

בתחילת שנות ה-2000 נמכרה חברת ההשקעות לחברת ביטוח ישיר.[9]

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עו"ד יצחק מוריץ נפטר בשנת 1988 לאחר מחלה ממושכת. בן 62 היה במותו. לאחר מותו נערכו לזכרו של מוריץ מספר אירועים וטקסים, לרבות במתחם מוזיאון תל אביב לאמנות. מאות מכתבים ומאמרים נכתבו לזכרו, לרבות על ידי ראש עיריית תל אביב-יפו לשעבר, שלמה להט, שכיהן כראש העירייה השביעי של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, והיה חבר קרוב של מוריץ ושותפו למועצת עיריית תל אביב, במאמר המערכת בעיתון "זה השבוע" שפורסם ביום שישי ה-2.12.1988 שזכה לכותרת "יקה, במובן החיובי".

יצחק מוריץ הותיר אחריו את אשתו, יעל מוריץ לבית אלמן, ושלושה ילדים, מיכל, תמר ודוד.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק מוריץ היה מעורב בחיים הציבוריים ומילא שורה של תפקידים ציבוריים. פוליטיקאים ומנהיגים רבים היו יוצאים ובאים במשרד כדרך קבע, בהם שמחה ארליך, מנהיג המפלגה הליברלית, שמואל תמיר[10], יצחק מודעי ורבים נוספים.

בראשית שנות השמונים ייצג מוריץ יחד עם שותפו דב וייסגלס את יצחק רבין במשפט דיבה נגד השבועון הצרפתי `ל`אקספרס`[11], לאחר שזה פרסם ידיעה שבה נטען כי חוקרי מס הכנסה גילו כביכול שבצלאל מזרחי, מי שנחשב אז לאחד מראשי הפשע המאורגן, שילם את הקנס שהוטל על לאה רבין בעקבות חשיפת חשבון הדולרים בארצות הברית.

מוריץ היה פעיל מאד בלשכת עורכי הדין בישראל. היה חבר ויו"ר וועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין בשנים 1960 עד 1972[12], חבר וועד מחוז תל אביב בשנים 1965 עד 1972[13], יו"ר בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בשנים 1972-1979 וחבר מועצת לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 1978 עד 1983.

מוריץ היה חבר מועצת העיר תל אביב-יפו בשנים 1974 עד 1983, כמומלץ של שלמה להט[14]. מוריץ כיהן כיועץ ראש העירייה לענייני כספים והתמודד עם הגרעונות הגדולים של עיריית תל אביב. מוריץ טען שמעל 40% מעובדי העירייה מיותרים[15] ושועדת הפנסיה והפיצויים העניקה פיצויים מוגזמים ובזבזה כספים[16].

היה מועמד מוביל לתפקיד יו"ר הרשות לניירות ערך[17], אך הסיר את מועמדתו בעקבות עתירה לבג"ץ שנשענה על הטענה שבהיותו שותף בחברת ברוקרים מינויו נגוע בניגוד עניינים[18]. בנוסף, שימש כיו"ר חברת הביטוח מגדל, יו"ר מועצת המנהלים של טפחות[19], יו"ר מועצת המנהלים של חברת הפחם[20], חברת וועדת משק לשעת חירום ונמנה עם מייסדי האוניברסיטה הפתוחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://wa-law.co.il/
  2. ^ אתר "נשמה"
  3. ^ הוסמכו 63 עורכי דין חדשים, חרות, 23 במרץ 1954
  4. ^ איה אורנשטיין, תיק מוריץ טוכלר הועבר לפרקליטות, מעריב, 30 באפריל 1984
  5. ^ איה אורנשטיין, יעל מוריץ: עברתי גיהנם, מעריב, 17 בפברואר 1986
  6. ^ איה אורנשטיין, חריש עיכב ההליכים המשפטיים, מעריב, 15 בינואר 1987
  7. ^ ע"פ 392/89 - יעל מוריץ נ' מדינת ישראל, אתר תקדין
  8. ^ יהודה שרוני, נא להכיר: היועצת החדשה של בנק ישראל - ברוקרית שהורשעה בפלילים, באתר nrg‏, 12 בספטמבר 2006
  9. ^ ‫שי שלו, ‏גם לשניידמן יש חברת ברוקרים: ביטוח ישיר רכשה את מוריץ טוכלר ב-23 מ' ש', באתר גלובס, 19 ביוני 2003‬
  10. ^ עקיבא אלדר, מוועדת קהאן עד יציאת עזה, 3 באוקטובר 2005
  11. ^ אנשי פרס ורבין החלו לחזר, מעריב, 27 בנובמבר 1980
  12. ^ הליברלים וחרות בראש מוסדות עורכי הדין, מעריב, 5 במרץ 1964
  13. ^ נבחר ועד מחוזי לעורכי הדין בת"א, מעריב, 11 באפריל 1962
  14. ^ משבר גלוי בין להט לבין הליברלים בת"א, דבר, 23 בספטמבר 1973
  15. ^ דנקה הרניש, בזבוז כספי משלם המיסים, דבר, 20 באוקטובר 1975
  16. ^ ועדת הפיצויים בעת"א פועלת בשיטת שמור לי ואשמור לך, דבר, 21 באוקטובר 1975
    תובעים לכנס ועדת הפנסיה והפיצויים בעת"א, דבר, 26 באוקטובר 1975
    נורית דברת, ראש העירייה עסוק וטרם התפנה לדו"ח, מעריב, 23 באוקטובר 1981
  17. ^ טאוב הורחק מתפקיד יו"ר הרשות לניירות ערך, דבר, 20 במרץ 1979
  18. ^ מירשם להרס המנגנון, דבר, 27 במרץ 1979
  19. ^ בטפחות לא נבחרה מועצת מנהלים חדשה, דבר, 7 בספטמבר 1979
  20. ^ עודד שורר, המטרה להפוך מוצר שחור לכסף טוב, מעריב, 19 באוקטובר 1982