יצחק מייכלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

יצחק קלוד מייכלסוןאנגלית: Isaac Claude Michaelson) ‏(19031982), רופא עיניים ישראלי, חתן פרס ישראל לרפואה וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייכלסון נולד באדינבורו שבסקוטלנד. הוא למד אופתלמולוגיה וסיים לימודי רפואה באוניברסיטאות גלאזגו ואדינבורו בשנת 1927. הוא עסק רבות בחקר קונספטואלי ופרסומו בנוגע להתפתחות הרשתית היווה בסיס למחקרים רבים אחרים.[1] מייכלסון עבד כפתולוג ומנתח בבית החולים למחלות עיניים בגלאזגו ושימש מרצה באוניברסיטת גלאזגו. בשנים 19391945 הוא ייעץ לצבא הבריטי בנושאי אופתלמולוגיה ושירת תקופה במצרים.

בשנת 1948 השלים מייכלסון דוקטורט (PhD) ועלה עם משפחתו לישראל. תחילה הוא שימש יועץ לצה"ל ועבד כמנתח עיניים. בשנת 1949 הוא התמנה למנהל מחלקת העיניים בבית חולים רמב"ם ובשנת 1954 למנהל מחלקת העיניים בבית החולים האוניברסיטאי הדסה בירושלים, שהפכה תחת ניהולו למרכז לחקר אופתלמולוגיה, ולפרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. בבית החולים הוקמו על ידו מחלקה לפתולוגיה של העין, תתי מחלקות לביוכימיה של העין ולפיזיולוגיה של הראייה, וכן מדור לחקר הטראכומה.[2]

מייכלסון עסק רבות בייעוץ למדינות מתפתחות, ובפרט למדינות אפריקה, ובשנת 1971 יזם את ארגון הכנס הבינלאומי למניעת עיוורון. בישראל הוא פעל לשיקום עיוורים. לאחר פרישתו מבית החולים הדסה, בשנת 1973, הקים מייכלסון את "מכון ירושלים למניעת עיוורון", שבו נערכו מחקרים לחקר ולמיגור הסיבות למחלות עיניים ועיוורון.

מייכלסון זכה בשנת 1960 בפרס ישראל לרפואה. בשנת 1968 הוא נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ British Journal of Ophthalmology, 1984 January; 68(1): 1
  2. ^ איגרת נובמבר 2002 מאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.