יצחק סג"ל לנדא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קברו של רבי יצחק סג"ל לנדא בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

רבי יצחק סג"ל לנדא (ה'תמ"ט, 1689 - כ"ג בתשרי ה'תקכ"ח, 16 באוקטובר 1767) היה רב מגדולי יהדות אשכנז במחצית הראשונה של המאה ה-18. רבן של קהילות יהודיות חשובות: אפטא, זולקווא, לבוב והמחוז, וקראקא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באפטא לרב צבי הירש לנדא המכונה ר' הירש וויטש, מפרנסי ועד ארבע ארצות. סבו היה הרב יחזקאל פסח לנדא, דיין וחבר ועד ארבע ארצות, מצאצאי רבי יעקב לאנדא בעל האגור. מצד אמו היה צאצא של הרבי רבי העשיל מקראקא. אחיו היה הרב יהודה סגל לנדא, אביו של הרב יחזקאל לנדא, ה"נודע ביהודה".

הרב לנדא היה חתנו של הרב שמחה מנחם בן ברוך יוחנן דוקטור, שלפי המסורת היה רופאו של מלך פולין.

בשנת ה'תפ"א (1721) התמנה כרבה של אפטא היהודית הוא כיהן באפטא מספר שנים עד מינויו בשנת ה'תפ"ט (1729) לרבה של זולקווא ואב בית הדין בה. בשנת ה'תצ"ו (1736) נבחר כאב"ד ורב גליל לבוב ובשנת ה'תקי"ד (1754) כרבה של קראקא ואב בית הדין שלה. בקראקא כיהן עד פטירתו בכ"ג בתשרי ה'תקכ"ח, 16 באוקטובר 1767.

נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ועל מצבת קברו נחרת:

לתוגה נהפכה שמחתנו, גלה כבוד מישראל, נפלה עטרת ראשנו, כבוד הרב הגאון המפורסם מופת דורנו, מו"ה יצחק לאנדא סג"ל אב"ד ור"מ דפה והגליל, לאמונה גבר בארץ, נהג את עמו באמת ובתמים, ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים, ויצא יצחק לשוח בשדה חקל תפוחין רוח אפינו נלכד בשחיתותינו, נפטר אור ליום השישי שמחת תורה תקכ"ח לפ"ק.

לוחות זכרון עמוד 36 עיר הצדק עמוד 185

פועלו הציבורי והתורני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמד לימין רבי יהונתן אייבשיץ בעת הפולמוס שנוהל נגדו באשמת שבתאות - ואף חתם על חרם נגד ספר שהתקיף את רבי יהונתן[1].

חידושי תורה פרי עטו שנשתמרו לא ידועים, אך נותרו הסכמות רבות שכתב לספרים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבי יצחק סג"ל לנדא היו שני בנים: הרב יעקב סג"ל לנדא, כיהן כרבה של טרנופול; והרב צבי יוסף לנדא, כיהן כרבה של גריידיג.

אחד מחתניו היה הרב יוסף סג"ל לנדא, רבן של רוהאטין וחמיילניק, ובנו של רבי יהודה ליב הלוי לנדא אב"ד לבוב. בן חתנו זה הוא הרב ישראל יונה לנדא מקמפנו (אנ'), מחבר "עין הבדולח" ו"מעון הברכות". חתן נוסף היה ר' משה אב"ד סטאניאו. חתן מפורסם אחר היה ר' ברוך פרנס, נכדתו נישאה לרב ברוך תאומים-פרנקל מלייפניק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן ולדן, הרב מו"ה יצחק סג"ל לאנדא בתוך: שם הגדולים החדש, ורשה תרכ"ה. מערכת י' פריט ר"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוסח החרם נדפס בספר "לוחות עדות" (אלטונה תקט"ו) ומצוטט רבות בידי רבנים אחרים שדבריהם כונסו לספר זה.