יצחק עבאדי (רב)
הרב יצחק עבאדי (נולד ב-12 במרץ 1933) הוא פוסק הלכה אורתודקסי בולט ביהדות ארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב נולד בוונצואלה, בשנת תרצ"ג, למשפחה ממוצא חלבי. בהיותו בן שנתיים, בשנת 1935, עלו הוריו לארץ ישראל והתיישבו בטבריה. למד תורה מרבני העיר, הרב רפאל קוק והרב מאיר ועקנין, שהמליצו עליו לישיבת תפארת ישראל, שם למד שנתיים. לאחר מכן עבר לישיבת היישוב החדש בתל אביב, שם התקרב לחזון איש, והיה נוהג לפקוד את ביתו לעיתים קרובות. לאחר מכן למד תקופה קצרה בישיבת חברון כנסת ישראל,[1] ואחר כך בישיבה במונטרי שבשווייץ.
בגיל 19 המליץ לו החזון איש לנסוע ללמוד אצל רבי אהרן קוטלר בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, הוא בלט בין הבחורים בשקדנותו ובכח זכרונו, ותחת חסותו של הרב קוטלר הפך לפוסק הרשמי של ישיבת לייקווד והקהילה המקומית. גם בביתו של הרב קוטלר נהגו לשאול את הרב עבאדי שאלות בהלכה.
לאחר מותו של הרב קוטלר בשנת 1962, מונו בישיבה פוסקי הלכה אחרים. בשנת 1980 הוא פתח בלייקווד כולל אברכים ללימוד הלכה בשם "אוהל תורה", ובשנת 1993 הוא העביר אותו לשכונת הר נוף בירושלים ועבר בעצמו להתגורר בה. בשנת 2009 הוא שב ללייקווד, אך לא חזר לקהילה.
הרב עבאדי נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בארצות הברית, אך כמה תשובות הלכתיות שבהן נטה להקל מתוך חשיבה עצמאית, עוררו נגדו ביקורת רבה. רוב פוסקי לייקווד כיום הם תלמידיו.
בנו ר' אהרן מנהל אתר שאלות ותשובות בו הוא מורה על פי פסקי אביו, וכמו כן מפרסם רשימת מוצרים הכשרים לפסח.
ספר השו"ת שלו "אור יצחק", נערך מכתביו בידי תלמידים.
פסיקות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התיר להשתמש בספר תורה שנכתב בדפוס משי. בשיטה זו מותחים בד משי על מסגרת המונחת על קלף, עם שבלונה של האותיות. כאשר שופכים דיו סמיך על הבד וגורפים אותו באמצעות מגב, נוצרים האותיות.
- התיר בתנאים מסוימים קיום יחסי אישות לאחר ראיית דם בתולים.[2]
- מקל בדין הסיבה בליל הסדר, ופסק כי "מי שאינו רגיל בכך אינו צריך".[3]
- התיר להשתמש בפאה נכרית שמקורה בשער הודי, כשיטתם של הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב חיים יוסף דוד ווייס, הרב מנשה קליין והרב ישראל בלסקי, בניגוד להוראה לאיסור של הרב יוסף שלום אלישיב, בשל החשש שמדובר בשער עבודה זרה.[4]
- הרב עבאדי חיבר גרסה קצרה של ברכת המזון[5] לפי דברי הרמב"ם ופוסקים אחרים מן הראשונים, ולדבריו ניתן להשתמש בגרסה שלו גם לכתחילה כאשר האדם ממהר וכדומה ואינו מעוניין לקרוא את הגרסה המלאה של הברכה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספריו
- אור יצחק - חלק א, ירושלים-לייקווד תשס"ג, באתר היברובוקס
- אור יצחק - חלק ב, ירושלים-לייקווד תש"ע, באתר היברובוקס
- הערות על ספרו
- אור יצחק - הלכות נדה, ירושלים תשע"ז, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו מכתבו של ראש הישיבה הרב משה חברוני אל הרב הראשי הרב הרצוג: ישיבות ומוסדות תורה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 89
- ^ שו"ת אור יצחק יורה דעה סימן לג'.
- ^ אור יצחק ח"ב בקונטרס אחרון הלכות פסח דיני 'קדש' אות ד'. ראו כאן.
- ^ ראו פרק י"ח בספר "חן וכבוד".
- ^ נוסח ברכת המזון המקוצר שנדפס בספרו "אור יצחק", באתר HebrewBooks.