יצחק פייפר
 | |
| לידה |
29 במאי 1884 אץ', הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 1945 (בגיל 60) דכאו, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
|
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
יצחק (איז'אק) פייפר (בהונגרית: Pfeiffer Izsák; אץ', 29 במאי 1884 – מחנה הריכוז דכאו, 3 במאי 1945) היה רב הונגרי, משורר, מתרגם. יצירותיו מופיעות גם בשם הספרותי איז'אק פאפ. משפחתו הושמדה בשואה במהלך מלחמת העולם השנייה, בנו היחיד שנותר בחיים עלה לישראל ועבד כרופא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו, מור (משה צבי) פייפר, היה מנהל בית הספר היהודי בפאפה. אמו הייתה ריזל (רוז'ה) פייפר. תחילה למד בגימנסיה של הבנדיקטינים ולאחר מכן במכללה הקלוויניסטית. בין השנים 1906 לבין 1911 היה תלמיד בית המדרש לרבנים בבודפשט. בשנת 1911 קיבל את הדוקטורט בפילוסופיה בבודפשט, ובשנת 1912 קיבל סמיכה לרבנות.
שירים רבים שלו הופיעו בכתבי העת היהודיים. הוא היה מתרגם תנ"ך מצטיין. עבודותיו הרבות הופיעו גם ב"העלון הפילולוגי" וכן ב"המאה ה-20".
בשנים 1912–1944 עבד פייפר כרב (בערים שימג, בפץ' ובמונור), בשנת 1944 גורש למחנה הריכוז דכאו, שם הפך לרב המחנה. הוא מת זמן קצר לאחר שחרור המחנה. אשתו הייתה פרדריקה פייפר ובנו הרופא הוא יואל (מרצל) פייפר.
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1911: על תולדות משמעות של הקורבנות בספרות העברית (עבודת דוקטורט)
- תפילות מלחמה
- נסים חדשים מגיעים
- עיניים לארץ, לב לשמיים
- בנות ישראל
- להבות נפש
- תפילות בית עלמין
- מחקרים ותרגומים ספרותיים במאה העשרים, סקירה היהודית-הונגרית, כתב העת הפילולוגי האוניברסלי
- 1924 : מפגש עם ה' - ספר שירה
- 1926 : תרגום שיר השירים ומגילת רות
- 1942 : כרך שירים "בשערי יריחו"
- Száz chászid történet; ford., életrajz, jegyz. Pfeiffer Izsák; Magyar Zsidók Pro Palesztina Szövetsége, Bp., 1943 (Javne könyvek) 1943 : תרגום ספרו של מרטין בובר מאה סיפורי חסידות
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי)
- ספר זיכרון ליובל הקמת בית המדרש לרבנים בבודפשט על שם פרנץ יוזף 1877–1927. הוציאו לאיוש בלאו, שמעון הבשי, דינש פרידמן.
- ספר זיכרון ל-70 שנה להקמת בית המדרש לרבנים בבודפשט 1877–1947. ערך שמואל לווינגר. 1948
- לקסיקון פץ'. עורך ראשי. פרנץ רומבארי. Pécs, Lexikon Cultural Nonprofit Ltd.
- Révai új lexikona I. (A–Baj). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1996. ISBN 963-901-595-4 (הלקסיקון החדש של רוואי)
- Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7 (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
- Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub; (hely nélkül): Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי חדש. עורך לאסלו מרקו)
- Veszprém megyei életrajzi lexikon. Főszerk. Varga Béla. Veszprém, Veszprém Megyei Önkormányzatok Közgyűlése, 1998 (לקסיקון ביוגרפי של מחוז וספרם. 1998)
- יצחק פייפר בספרייה הלאומית של ישראל
- יצחק פייפר במתי אוניברסיטת אטווש לוראנד
- יצחק פייפר באתר MANDA
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929.עורך פטר אויווארי. יצחק פייפר
- כתבי יצחק פייפר ב Arcanum
- הרב יצחק פייפר ב-GENI