יצחק פלקסר

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בולוצלאווק שבפולין לבתיה דבורה ולרב ישראל פלקסר. בשנות ה-30 של המאה ה-20 למד בישיבת חכמי לובלין מפי הרב מאיר שפירא, הרב אריה צבי פרומר והרב אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ. אמו נפטרה בשנת 1938. בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל. אביו, שני אחיו ושתי אחיותיו נספו בשואה.

למד בשנים ה'תש"א-ה'תש"ב בבית המדרש של חסידות קוידנוב בשכונת בית ישראל בירושלים עם תלמידים נוספים של ישיבת חכמי לובלין שהצליחו להימלט ולהגיע לארץ ישראל, בהם: הרב שמואל וואזנר והרב אברהם לנדא מסטריקוב. לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים וכן למד בישיבת בית זבול. בהמשך, בסוף שנות ה-40 התמנה כר"מ בישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים, ובמשך שנים נחשב כאחד מראשי הישיבה, עד פטירתו. בסוף שנות ה-50 החל גם לשמש כדיין בבד"צ אגודת ישראל ולימים עמד בראש בית הדין. בשנת ה'תשמ"ט התמנה כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חיבר את ספרו שערי יצחק על התלמוד בבלי ב-17 כרכים.

נפטר לאחר מחלה ממושכת בי' באייר ה'תשנ"ט, 26 באפריל 1999 ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.