יצחק פרידמן (בוהוש, השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק פרידמן מבוהוש

רבי יצחק פרידמן (כ"ו באייר תרס"ג, 23 במאי 1903 - י"ד באב תשנ"ב, 13 באוגוסט 1992) היה האדמו"ר מבוהוש, הרביעי בשושלת. כיהן באדמו"רות גם בתל אביב ובני ברק. עמד בנשיאות כולל רומניה. כיהן גם באדמו"רות שפיקוב.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשפיקוב לרבי שלום יוסף פרידמן. אמו הייתה בתו של רבי מרדכי טברסקי, האדמו"ר משפיקוב. לאחר מלחמת העולם הראשונה, נשאר אביו האדמו"ר היחידי לבית רוז'ין תחת השלטון הרוסי[1] וחסידי רוז'ין שחיו תחת השלטון הרוסי נסעו אליו.

בשנת תר"פ קיבל היתר הוראה מהרב יהודה לייב צירלסון. באותה שנה התפרצה מגפת טיפוס באזור, והוריו נפטרו בהפרש של שבועיים, בסוף שבט ובפורים. הוא עצמו גם חלה, ולא יכל לשבת שבעה על הוריו.

לאחר שנרפא, הוכתר לממלא מקום אביו בעודו רווק, לצד אחיו רבי דוד, שכיהן בפלוישט הרומנית. לאחר מספר חודשים, החלו רדיפות מצד הרוסים נגד היהודים ובפרט נגד המנהיגים, והוא נמלט וחזר לבוהוש הרומנית, שם גדל אצל דודו רבי מנחם מנדל פרידמן, לימים האדמו"ר מבוהוש. בשנת תרפ"ד נישא ליוכבד פייגא, בתו של דודו רבי מנחם מנדל.

בשנת תר"צ עבר לבוקרשט שם כיהן כאדמו"ר למעט החסידים שהתגוררו בה. בזמן מלחמת העולם השנייה, עת יהודים רבים נמלטו לבוקרשט, פתח את ביתו לציבור, והסתכן בחייו עקב זאת. בשנת תש"ג נפטר חותנו, וחסידי בוהוש התלכדו סביבו. בי"ד באייר תשי"א עלה לארץ ישראל עם אשתו ובתו והתיישב בתל אביב, כשאר אדמו"רי רוז'ין ופתח בית כנסת בשדרות רוטשילד. הוא היה אוהב ישראל וארץ ישראל. נהג ללכת ביום העצמאות לתפילת שחרית בבית הכנסת הגדול. בשנת תשל"ב פתח כולל אברכים בבית מדרשו בתל אביב (לימים עבר הכולל לבני ברק). בשנת תשמ"ה פתח את ישיבת בוהוש בבני ברק. בשנת תשמ"ז עבר לבני ברק שם כבר היה בית כנסת של חסידי בוהוש.

נפטר בזמן שהותו בארוזה, שווייץ. גופו הועלה לקבורה לבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים בחלקת אדמו"רי רוז'ין.

בתו היחידה, שיינדל שרה דבורה, נישאה לרב ישראל שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי יעקב דוד פרידמן, האדמו"ר מפשקאן ובן דודם של אביו וחותנו של רבי יצחק. להם שני ילדים, רבי יעקב מנדל פרידמן, ממלא מקום סבו באדמו"רות, ויהודית מלכה, אשת רבי צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן ומחבר הספר "עיוני הלכות" (שלושה חלקים).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאר אדמו"רי השושלת נמלטו לווינה, עקב פחדם מהקיסר הרוסי, ששמר טינה על בריחת רבי ישראל מרוז'ין מהכלא הרוסי.