יצחק פרלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק פרלמן
ItzhakPerlmanWhitehouse2.jpg
לידה 31 באוגוסט 1945 (בן 72)
תל אביב-יפו, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כנר, מנצח
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
Allmusic mn0000922859
www.itzhakperlman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצחק פרלמןאנגלית: Itzhak Perlman; נולד ב-31 באוגוסט 1945) הוא כנר ישראלי-אמריקאי, מנצח ומורה למוזיקה. פרלמן ניצח על התזמורת הפילהרמונית של דטרויט והפילהרמונית של ווסטצ׳סטר. בשנת 2015 זכה פרלמן במדליית החירות הנשיאותית. בנוסף, הוא זכה מספר פעמים בפרס גראמי ובשנת 2016 זכה בפרס בראשית.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט 1958, אד סאליבן מברך את יצחק פרלמן, בן 13, לאחר שניגן בבית ציוני אמריקה בתל אביב

יצחק פרלמן נולד ב-31 באוגוסט 1945 בתל אביב, בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. הוריו, חיים ושושנה פרלמן, היו ילידי פולין ועלו לארץ ישראל באמצע שנות השלושים של המאה ה-20.

פרלמן התעניין לראשונה בכינור לאחר ששמע מוזיקה קלאסית ברדיו. בגיל 3 נשללה ממנו הכניסה לקונסרבטוריון רון שולמית על היותו קטן מכדי להחזיק בכינור.[1] במקום זאת, הוא לימד את עצמו איך לנגן בכינור באמצעות כינור צעצוע, עד אשר הוא היה מבוגר מספיק כדי ללמוד עם רבקה גולדגרט בקונסרבטוריון רון שולמית ובאקדמיה למוזיקה בתל אביב, שם נתן את הרסיטל הראשון שלו בגיל 10, לפני שעבר לארצות הברית כדי ללמוד בבית הספר ג'וליארד אצל דורותי דיליי ואיוואן גלאמיאן.

בגיל 4 פרלמן חלה במחלת הפוליוֿ, הוא התאושש בצורה טובה ועד היום נעזר בקביים ומנגן בישיבה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק פרלמן עם כינור הסטרדיוואריוס שלו 1984

פרלמן הופיע בתצוגתו של אד סאליבן פעמיים: ב-1958 ושוב ב-1964. הוא עשה את הופעת הבכורה שלו באולם קרנגי ב-1963.

עד מהרה החל לבלות את עיקר זמנו במסעות הופעות. הוא הקליט יצירות רבות ובשנות השבעים החל להופיע גם בתוכניות בידור כמו ה-The Tonight Show של ג'וני קרסון והמהדורה האמריקאית של רחוב סומסום, וכן לנגן באירועים שונים בבית הלבן.

בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, היו הופעות בהוליווד בול שיאה של עונת הקיץ שם. הוא גם ניגן סולו בפסקול הסרט רשימת שינדלר.

ב-5 ביולי 1986, הוא הופיע בפסטיבל התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק לרגל 100 שנים לפסל החירות, אשר שודר בשידור חי בטלוויזיה ABC בארצות הברית. התזמורת, בהנהגת זובין מהטה, הופיעה בסנטרל פארק.

ב-1987, הוא הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הישראלית לקונצרטים בוורשה ובבודפשט וכן בערים נוספות במדינות הגוש המזרחי. הוא השתתף עם הפילהרמונית הישראלית בקונצרט הראשון שלה בברית המועצות ב-1990, בערים מוסקבה ולנינגרד והשתתף שוב עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בקונצרטים בסין ובהודו ב-1994.

בדצמבר 1990, פרלמן הופיע יחד עם מוזיקאים נוספים כגון: יו-יו מא, פנחס צוקרמן, ג'סי נורמן, אייזיק שטרן ויורי טמירקאנוב במלאת 150 שנה לחגיגות פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי בלנינגרד.

מנצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים פרלמן החל לנצח. הוא קיבל את תפקיד המנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של דטרויט, ובין השנים 2002-2004 הוא שימש כיועץ מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של סנט לואיס.

בנובמבר 2007, הכריזה התזמורת הפילהרמונית של ווסטצ׳סטר על פרלמן כמנצחה הראשי וכמנהל האמנותי של התזמורת. הקונצרט הראשון שלו בתפקיד זה היה ב-11 באוקטובר 2008.

הופעות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק פרלמן בביצוע היצירה Air and Simple Gifts בטקס השבעת הנשיא אובמה; עם אנטוני מקגיל, יו-יו מה וגבריאלה מונטרו (2009)
יצחק פרלמן מופיע בבית הלבן

פרלמן ניגן בארוחת ערב בהשתתפות המלכה אליזבת השנייה ב-7 במאי 2007 בבית הלבן. הוא ניגן גם בטקס ההשבעה של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר 2009.[2]

פעילותו הפדגוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975, קיבל פרלמן משרת סגל בקונסרבטוריון למוזיקה בברוקלין קולג׳.

כיום, פרלמן מלמד בבית הספר ג'וליארד לתוכנית הפרה-קולג׳. הוא גם מלמד סטודנטים אחד על אחד בתוכנית פרלמן למוזיקה בלונג איילנד, ניו יורק ורק לעיתים נדירות מחזיק כיתות אמן.

תוכנית פרלמן למוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית פרלמן למוזיקה, שנוסדה ב-1995 על ידי טובי פרלמן וסוקי סנדלר, החלה את דרכה כמחנה קיץ למוזיקאי מחרוזות יוצאי דופן בין הגילאים 11-18.[3] עם הזמן הוא התרחב לתוכנית של שנה. למוזיקאים ישנה הזדמנות במסגרת התוכנית לקבל את יצחק פרלמן בעצמו, לפני שהם מופיעים במקומות כגון בית הכנסת סאטון פלייס ובתי ספר ציבוריים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמן מתגורר בניו יורק עם אשתו, טובה, כנרת קלאסית גם היא. יש להם חמישה ילדים: נח, נאווה, ליאורה, רמי ואריאלה. פרלמן הוא בן דוד רחוק של אושיית הקומדיה והטלוויזיה הקנדית האווי מנדל.[4]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tradition, 1987
  • Duos, March 17, 1987
  • Vivaldi: The Four Seasons / 3 Violin Concertos, 1992
  • The American Album, January 6, 1995
  • In the Fiddler's House, November 21, 1995
  • Holiday Tradition, 1998
  • Concertos from My Childhood, 1999
  • The Essential Itzhak Perlman, Sony Classical, 2009
  • Eternal Echoes, August 31, 2012
  • 2012 הדים לנצח עם החזן יצחק מאיר הלפגוט
  • Violin sonatas, Universal Music Classics/Deutsche Grammophon, 2015
  • The Perlman Sound, Warner Classics, 2015

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1964: תחרות לבנטריט - זוכה.
  • 1977: פרס גראמי לסולניסט הטוב ביותר (עם תזמורת): ויואלדי: ארבע העונות.
  • 1978: פרס גראמי למוזיקה קאמרית בביצוע: בטהובן: סונטות לכינור ופסנתר (w / ולדימיר אשכנזי).
  • 1978: פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר: ברהמס: קונצ'רטו לכינור ב D.
  • 1980: פרס גראמי: הטוב ביותר סולו ביצועים אינסטרומנטלי (ללא תזמורת): האלבום הספרדי.
  • 1980: פרס גראמי: מוזיקה למוזיקה קאמרית: מוזיקה לשני כינורות (עם פנחס צוקרמן).
  • 1980: פרס גראמי למיטב סולניסט האינסטרומנטלים (עם תזמורת): ברהמס כינור וקונצ'רטו לצ'לו במינור (w / Mstislav Rostropovich) (TIE).
  • 1980: פרס גראמי לסולניסט אינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): ברג: קונצ'רטו לכינור / סטרווינסקי: קונצ'רטו לכינור D (TIE).
  • 1981: פרס גראמי לסולניסט אינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): יצחק שטרן חגיגת ה -60 (עם יצחק שטרן ופנחס צוקרמן).
  • 1981: פרס גראמי למוזיקה קאמרית הטובה ביותר: צ'ייקובסקי: שלישיית פסנתר במינור (w / Lynn Harrell & Vladimir Ashkenazy).
  • 1982: פרס גראמי לסולניסט הטוב ביותר (עם תזמורת): אלגר: קונצ'רטו לכינור ב 'מינור.
  • 1987: פרס גראמי למוזיקה קאמרית בביצוע: בטהובן: שלטי הפסנתר השלמים (w / Lynn Harrell & Vladimir Ashkenazy).
  • 1987: פרס גראמי לסולניסט הטוב ביותר (עם תזמורת): מוצרט: כינור קונצרטים מס '2 ו -4.
  • 1990: פרס גראמי למוזיקה קאמרית הטובה ביותר: ברהמס: שלוש הסונטות לכינור (w / Daniel Barenboim).
  • 1990: פרס גראמי לסולניסט אינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): קונצ'רטו לכינור שוסטקוביץ 'מס' 1 בקונצ'רטו לכינור מינור / גלזונובל לכינור.
  • 1995: פרס גראמי לסולניסט הטוב ביותר של האינסטרומנטלים (עם תזמורת): אלבום האלבומים האמריקאי של ברנשטיין, ברבר, פוס.
  • 2003 קנדי ​​מרכז בהצטיינות.
  • 1986: זוכה במדליית החירות של הנשיא רייגן.
  • 1992: פרס אמי: תוכנית קלאסית יוצאת דופן באמנויות הבמה: פרלמן ברוסיה.
  • 1994: פרס אמי: הישג אישי יוצא דופן: תכנות תרבותי.
  • 1996: פרס אמי: ריקוד מוזיקלי תרבותי יוצא דופן: יצחק פרלמן: בבית הכנר.
  • 1999: פרס אמי: מופע מחול קלאסי למוזיקה קלאסית: יצחק פרלמן: משחק למען העתיד.
  • 2000: זכתה במדליית האמנויות הלאומית של הנשיא קלינטון .
  • 2008: גראמי Lifetime פרס הישג.
  • 2015: זכה במדליית החירות הנשיאותית של הנשיא אובמה.
  • 2016: פרס בראשית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק פרלמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Israeli Violin Prodigy Admits He Likes Jazz". Proquest.com. בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2011. 
  2. ^ "News releases for May 2007" (הודעה לעיתונות). The White House. 7 במאי 2007. בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2007. 
  3. ^ "The Perlman Music Program: Toby's Project Grows and Grows". Strings. בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2011. 
  4. ^ Brownfield, Paul (21 ביוני 1998). "New Afternoon Arrival". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2014.