יצחק שאולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק שאולי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 בינואר 1935 (בן 89)
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1953
עיסוק במאי
יצירות בולטות "קרובים קרובים", "חצי המנשה"
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק שאולי (נולד ב-25 בינואר 1935) הוא במאי, שחקן, שדרן רדיו ועורך טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק שאולי נולד ב-1935 בארגנטינה. בהיותו בן 13, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. שאולי הוא דודו של במאי הקולנוע איתן גרין.

את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל בתוכניות "עד מאה ועשרים" ו"צריך לחיות", בהן השתתפו גם יהורם גאון, אריק איינשטיין, עליזה רוזן ויוסי פרוסט. במסגרת התוכנית "צריך לחיות" כיכב במערכון "הנידון למחבוש ברח" שנכתב על ידי אפרים קישון.

עם סיום שירותו הצבאי, שימש מספר שנים כמורה מחנך ובמקביל, כמבקר קולנוע בעיתון "מעריב לנוער".

בשנת 1962 נסע בשליחות לברזיל, שם למד בבית הספר לקולנוע מטעם משרד החוץ הברזילאי, בהנהלתו של הבמאי השוודי ארנה סוקסדורף.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חזרתו ארצה, שיחק שאולי במספר הצגות: "הטיירה" (1965) בבימוי נעמי פולני (תיאטרון "פשוש"), יחד עם ליאור ייני ועליזה רוזן; בקומדיה "הזוג המוזר" (1967) בבימוי ראובן מורגן ("תיאטרון "בימות"), לצידם של השחקנים בומבה צור וגדעון זינגר, וב"עלי כינור" (1968) בבימויו של אברהם ניניו (תיאטרון הבימה), לצידם של נסים עזיקרי ורפאל קלצ'קין.

בשנת 1972 שימש כעוזר במאי וכשחקן בסרטו של אברהם הפנר, "לאן נעלם דניאל וקס".

מגיש רדיו וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים הגיש שאולי את תוכנית הרדיו "הצגה שלישית" בגלי צה"ל, וחלק מסדרות תוכנית הטלוויזיה "מסך גדול מסך קטן" העוסקת בענייני קולנוע.

בימוי בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עיקר פרסומו עשה שאולי בעבודתו בטלוויזיה הלימודית ובערוץ 1, שם ביים את תוכניות "גם אנו שופטים" (1978), "מצב משפחתי", "ליד עריסת הקולנוע" (בהנחיית יהורם גאון), סדרת הנוער "לא כולל שירות" בהשתתפות להקת צעירי תל אביב (1993-1990) והסדרה הקומית "חצי המנשה" (1996).

בין התוכניות שביים, בולטת "זהו זה!". התוכנית שודרה בין השנים 1978 ו-1998 והפכה לקאלט ישראלי. בתחילה ביים את הפינות "נוח בר מוח" עם ספי ריבלין ושולה חן, "סערה בכוס תה", פינת הלשון עם תיקי דיין וספי ריבלין. בהמשך, החל לביים ולערוך תוכניות. ביים את הפרקים : "סופר בפולנית", "החיידק המזמר", "טופסיו", "כיפה אדומה", "ג'יימס בונד", "צ'ארלי צ'פלין", "השמן והרזה" ו"חברת החשמל".

בשנים 19831986, יצר, יחד עם המפיקה רישה טירמן, את הסיטקום הישראלי הראשון "קרובים קרובים", אותו גם ביים ובו השתתפו, בין היתר, חנה מרון, יהורם גאון, תיקי דיין, לאורה ריבלין ואילן דר. הסדרה זכתה להצלחה עצומה ובפרס כינור דוד.

בשנת 1994 ביים שאולי את קלטת הילדים "והילד הזה הוא אני" המבוססת על שיריו של יהודה אטלס, ובו השתתפו שירילי דשא, עמי טראוב, שרית סרי, יואב הייט, והילד אדם בסנטה.

בתחילת שנות האלפיים ביים שאולי אופרות סבון טלוויזיוניות: בשנת 2001 ביים את הטלנובלה "לגעת באושר", לאחר מכן, את "לחיי האהבה" (2002), "משחק החיים" (2003), "מיכאלה" (2004) ו"המקום" (2008).

בימוי בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו כבמאי תיאטרון החל שאולי במסגרת עצרות וחגים בקיבוצים. בהמשך, ביים את הצגות היחיד "פרחים לעכבר לבן" ו"קהיר, פברואר 78" (מבוסס על הספר "דוד אוגוסט, קהיר פברואר") בהשתתפות השחקן אלכס פלג. בתיאטרון לילדים ולנוער ביים את "ועכשיו כולם ביחד" - סדרת מחזות תיאטרון מאת מרים קיני. בתיאטרון החאן הירושלמי ביים את ההצגה "אתה קולט אותי?" (1990) ובתיאטרון "הבימה" מחווה ל"רביעיית מועדון התיאטרון". בנוסף ביים את הצגת הבידור "חגיגות סיום רוטציה" בהשתתפות טוביה צפיר ; "האגף הסגור" עם טוביה צפיר ויואב צפיר והצגת היחיד של רבקה מיכאלי "בת 26 פעם שנייה". בשנת 1983 ביים את "ימי בנימינה", מופע משיריו של אהוד מנור.

בעשור השני של המאה ה-21 מביים שאולי בתיאטרון היידישפיל. במסגרת זו ביים את הקומדיה "הזכייה הגדולה" מאת שלום עליכם, "המגילה" על פי שירי איציק מאנגר, "געבירטיג", "אמא יהודייה ב-10 שיעורים", "בעלת הארמון" מאת לאה גולדברג, "כוכבים נוצצים" (אשר זכתה לפרס הצגת הבידור של השנה), "ספסל הזהב", "שירת חב"ד" ו"החיים על פי בודו".

ב-13 ביולי 2010, בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, הוענק לו פרס על מפעל חיים.

הצגות בבימויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרחים לעכבר לבן" (הצגת יחיד בהשתתפות אלכס פלג)
  • "קהיר, פברואר 78" (הצגת יחיד בהשתתפות אלכס פלג)
  • "חגיגות סיום הרוטציה"
  • "האגף הסגור"
  • "בת 26 פעם שנייה" ("שי נשר הפקות")
  • "אתה קולט אותי?" (תיאטרון החאן)
  • "ימי בנימינה" (איתן גפני)
  • "ועכשיו כולם ביחד" ("המשפחה") (תיאטרון לילדים ולנוער)
  • "טווס הזהב" - חגיגת העשור של תיאטרון יידישפיל
  • "געבירטיג" - ת. יידישפיל
  • "אמא יהודיה ב - 10 שיעורים" - ת. יידישפיל
  • "קערת העץ" - ת. יידישפיל
  • "20 עד 120" - חגיגות עשרים שנה לתיאטרון יידישפיל
  • "בעלת הארמון" - ת. יידישפיל
  • "אַ שיין מיידעלע" - ת. יידישפיל
  • "הזכייה הגדולה" - ת. יידישפיל
  • "יושקה מוזיקאנט" - ת. יידישפיל
  • "כוכבים נוצצים" - ת. יידישפיל
  • "די מגילה" - ת. יידישפיל
  • "ספסל הזהב" - ת. יידישפיל
  • "מוטב מאוחר" - ת. הספרייה
  • "שירת חב"ד" - ת. יידישפיל
  • "החיים על פי בודו" - ת. יידישפיל
  • "הזוג המוזר" - ת. יידישפיל

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פועלו בתיאטרון ובטלוויזיה זכה יצחק שאולי במספר פרסים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2009 - ספי ריבלין
פרס האקדמיה לטלוויזיה - פרס מפעל חיים
2010 - יצחק שאולי
הבא:
2011 - מיכה שגריר