יצחק שחם

יצחק שחם (מקרסקו)
	יצחק שחם
לידה	23 בנובמבר 1912; יאסי, רומניה
פטירה	7 באוגוסט 1962 (בגיל 49); ישראל
תאריך עלייה	1937
מדינה	ישראל
כינוי	טוצי
השתייכות	ההגנה; חיל האוויר המלכותי; מנהלת המבצעים המיוחדים
תקופת הפעילות	1943–1944
דרגה	סמל
תפקידים בשירות
	צנחן
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	עיטור לוחמי המדינה; אות ההתנדבות; אות ההגנה;

יצחק שחם (מקרסקו) (23 בנובמבר 1912 – 7 באוגוסט 1962) היה אחד מצנחני היישוב שצנחו במהלך מלחמת העולם השנייה באירופה הכבושה בידי הנאצים בניסיון להציל יהודים מהשמדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק שחם נולד לאשר ודבורה מקרסקו ביאשי שברומניה. אח בכור לבטי, נחום, יהושע ולאה.

יצחק למד משפטים ברומניה אך הפסיק את לימודיו ועלה לארץ לבדו בשנת 1937 והצטרף לגרעין אשר מייסדיו היו קבוצת "אבוקה", מחניכי תנועת גורדוניה ברומניה, שהגיעו לארץ ישראל בשנת 1934 והתיישבו בהכשרה בפרדס חנה. באביב 1941 קיבלו חברי הקבוצה את הצעת פנחס לבון והקימו את קיבוץ אבוקה בעמק בית שאן.

לאחר הקמת הקיבוץ הצטרף יצחק ל"הגנה"^[1] ובשנת 1943 התנדב לצבא הבריטי במסגרת קבוצת ״צנחני הישוב״, יחידה אשר הוכשרה על ידי האנגלים לצנוח באירופה כדי לאתר שבויים בריטים. פעילות זו בוצעה באמצעות שיתוף פעולה עם מנהלת המבצעים המיוחדים (Executive Operations Special - SOE)^[2].

המועמדים הראשונים לצניחה עברו קורסים מיוחדים אשר נערכו בקהיר במצרים בקיץ 1942 ולאחר מכן ברמת-דוד. בסוף 1943 עבר מרכז הפעילות והאימונים לבארי באיטליה, כאשר המתנדבים, שהמתינו שם לאישור הצנחתם, פעלו בינתיים, יחד עם היחידות הארץ-ישראליות, בארגון והדרכה של פליטי שואה שהצליחו להגיע לשם^[3]. בהוראת ההגנה ובהסכמה שבשתיקה של הבריטים הוטל על צנחני היישוב גם להציל יהודים.

לפני היציאה למשימה נשאלו הצנחנים מה בקשתו של כל אחד למקרה שלא יחזור, יצחק ביקש שיעלו את כל משפחתו שנותרה ברומניה. במהלך השנים 1944 עד 1946 עמדו הבריטים בהבטחתם והוריו, אחיו, ואחיותיו עלו לארץ עם אישורים רשמיים.

ב-3 במאי 1944 יצא יצחק יחד עם אריה לופסקו במטוס מבארי באיטליה לרומניה. השניים צנחו צניחה עיוורת בסביבת העיר קאריובה. כעבור מספר ימים נתפסו על ידי המשמר הרומני. במשך שלושה חודשים הוחזקו בבתי סוהר ונחקרו בקשר לפעילותם ותפקידיהם. בזכות שליטתם בשפה האנגלית, הצליחו השניים להסתיר את היותם יוצאי רומניה מה שמנע מהם העמדה לדין בעוון בגידה. בסיום החקירה הועברו למחנה שבויים אנגלים ואמריקנים שם פעלו להברחת טייסים שבויים. עם כניעת רומניה לצבאות בעלות הברית שוחררו יצחק ואריה לופסקו וב-2 בספטמבר 1944 חזר יצחק ארצה^[4].

בסוף 1945 התחתן יצחק עם שושנה בלומנפלד אשר זמן קצר לפני כן עלתה לארץ מבוקרשט. ב-1946 נולד בנם הבכור אברהם וב-1952נולדה בתם דבורה.

בשנת 1948, כחלק מתהליך ההתפרקות של קיבוץ אבוקה, עברה המשפחה לתקופה קצרה לקיבוץ משמר השרון ולאחר מכן השתקעה בכפר ויתקין שם ניהל יצחק את מוסך הפלחה ודאג להרחבת השטחים המעובדים על מנת לקלוט ולפרנס את העלייה ההמונית^[5].

בשנת 1960 נפגש יצחק עם אריה (לובה) אליאב אותו הכיר בזמן שירותו בצבא הבריטי. לובה אליאב מונה על ידי שר העבודה יגאל אלון, לעמוד בראש ועדה בין משרדית לתכנון, הקמה ויישוב חבל ערד שבמרכזו העיר ערד. לובה ביקש מיצחק להצטרף לצוות ההקמה, ויצחק נענה בחיוב^[6].

בחודש נובמבר 1962 תוכנן לאכלס את בתי העיר עם ראשוני המתיישבים, אולם, כמה חודשים לפני מועד זה, בחודש אוגוסט 1962, נהרג יצחק בתאונת דרכים בדרכו מבאר שבע לעבודתו בחבל ערד^[7]^[8]. כשנה לאחר מותו ומתוך רצון להמשיך את מפעלו, עברה משפחתו להתגורר בערד^[9]^[6].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1963 נחנכו בערד מגרשי כדורגל, טניס וכדורסל על שמו של יצחק שחם אשר היה סגן מנהל חבל ערד^[10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית תידור באומל, גיבורים למופת: צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, הוצאת מכון בן-גוריון, שדה בוקר; אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, תשס"ד.
מגן בסתר - מפעולות המחתרת הארץ-ישראלית במלחמת העולם השנייה, בעריכת זרובבל גלעד. הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית, 1952.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק שחם (מקרסקו) באתר הפלמ"ח
מעורבותו של הפלמ"ח במפעל הצנחנים באתר הפלמ"ח
הצנחנים, צנחני היישוב, לקסיקון ההגנה, אתר ארגון ההגנה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ חברי ההגנה - מקרסקו יצחק, באתר ארגון ההגנה
^ צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-II - הצנחנים
^ לקסיקון ההגנה - הצנחנים, צנחני היישוב, באתר ארגון ההגנה
^ הצנחנים בשליחות לאירופה הכבושה, באתר מוזיאון הפלמ"ח
^ האתגר האחרון, העולם הזה, גיליון 1301, 15 באוגוסט 1962, עמ' 7
^ ¹ ² יצחק שחם, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-II
^ ד"ר אריה גילאי (מתוך אתר המוזיאון ההיסטורי בערד), יצחק שחם מקרסקו, באתר הצנחנים עשור ראשון 1958-1948
^ הקפיץ שנשבר ברכב בו נהרג יצחק שחם לא היה מקורי, הארץ, 17 באוגוסט 1962, עמ' 8
^ אריה אליאב, יצחק שחם (מקרסקו), דבר, 14 באוגוסט 1962, עמ' 2
^ נחנך מגרש ספורט עיש יצחק שחם ז"ל, דבר, 1 ביולי 1963, עמ' 6

[1] חברי ההגנה - מקרסקו יצחק, באתר ארגון ההגנה

[2] צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-II - הצנחנים

[3] לקסיקון ההגנה - הצנחנים, צנחני היישוב, באתר ארגון ההגנה

[4] הצנחנים בשליחות לאירופה הכבושה, באתר מוזיאון הפלמ"ח

[5] האתגר האחרון, העולם הזה, גיליון 1301, 15 באוגוסט 1962, עמ' 7

[:0-6] ¹ ² יצחק שחם, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-II

[7] ד"ר אריה גילאי (מתוך אתר המוזיאון ההיסטורי בערד), יצחק שחם מקרסקו, באתר הצנחנים עשור ראשון 1958-1948

[8] הקפיץ שנשבר ברכב בו נהרג יצחק שחם לא היה מקורי, הארץ, 17 באוגוסט 1962, עמ' 8

[9] אריה אליאב, יצחק שחם (מקרסקו), דבר, 14 באוגוסט 1962, עמ' 2

[10] נחנך מגרש ספורט עיש יצחק שחם ז"ל, דבר, 1 ביולי 1963, עמ' 6

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה
כללי	התנדבות היישוב לצבא הבריטי • היישוב במלחמת העולם השנייה • הבריגדה היהודית • לוי בנימין - מפקד הבריגדה • הפלמ"ח • צנחני היישוב • מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי • שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה • הרבנים הצבאיים • אות ההתנדבות
היחידות	פלוגת ההובלה 462 • פלוגת הנדסה 745 ("סולל בונה") • מתנדבי היישוב בחיל החפרים • מתנדבי היישוב בבאפס • הרגימנט הארץ-ישראלי • חיל העזר לנשים • פלוגת מובילי המים 148 • יחידת הקומנדו 51 • קבוצת החקירה המיוחדת
אתרים	פיוג'י • טרוויזיו • בריזיגלה • המערכה על נהר סניו • בית הקברות הצבאי ברוונה
אישים	משה שרת • יוסף אלמוגי • יצחק בן-אהרן • מרדכי מקלף • עזר ויצמן • חיים הרצוג • אהרן רמז • חיים לסקוב • מאיר זורע • שלמה שמיר
ראו גם פורטל היישוב