לדלג לתוכן

יצחק שילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יצחק שילת
הרב יצחק שילת
הרב יצחק שילת
לידה 30 במאי 1946 (בן 78)
כ"ט באייר ה'תש"ו
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד בבלי, כתבי הרמב"ם
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב גדליה נדל
חיבוריו תרגומים חדשים של אגרות הרמב"ם, הקדמות הרמב"ם, חלק מפירוש המשנה לרמב"ם, פירושים על סוגיות התלמוד וספרים נוספים
בן או בת זוג יהודית שילת עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים משה שילת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם וספר הכוזרי.

נולד בירושלים בשנת תש"ו (1946) כיצחק גרינשפן. מצד אימו, רבקה לבית רבינוביץ', הוא אחיינו של פרופסור יעקב יוחנן רבינוביץ' וצאצא רבי חיים מקרסנה. אביו יהודה היה מורה.

למד בבית הספר "מעלה" ופעל כקומונר בסניף "בני עקיבא" בשכונת בית וגן.[1] משנת 1960 החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, בישיבת כרם ביבנה ובישיבת הכותל. בהיותו כבן חמש-עשרה, בשנת תשכ"א, פרסם את מאמרו המחקרי הראשון שעסק בנוסח המסורה של אהרן בן אשר.[2] רוב לימודו היה ב"מרכז הרב", שם למד מפי הרבנים צבי יהודה הכהן קוק, עמו אף למד זמן מה בחברותא, והרב דוד כהן, "הרב הנזיר". מבין רבותיו ניתן גם למנות את הרב גדליה נדל, מתלמידי החזון איש ובעל קו מחשבה לא-שגרתי בציבור החרדי. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל. מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי הטבע.

בשנת תשל"ז (1977) ייסד יחד עם הרב חיים סבתו את ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, וכיהן שם כר"מ. בשנת תשע"ה החלו הוא והרב סבתו לשמש כראשי הישיבה, לצדו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ ולבקשתו. הוא מלמד מחשבת ישראל וסוגיות תלמודיות והלכתיות. בהתאם לפסיקת הרמב"ם שאין ליטול שכר עבור לימוד תורה, אותה אימץ כבר בשנות לימודו בישיבת מרכז הרב,[3] שימש הרב שילת בנוסף כספרן של הישיבה.

בשנת תשמ"ח (1988) הוציא לאור מהדורה מדויקת ומוערת של אגרות הרמב"ם, תרגם מחדש וביאר את הקדמות הרמב"ם וכן חלקים מפירוש המשנה לרמב"ם.[4] מהדורה שנייה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשנ"ה.

מפעלו הגדול הוא הוצאת מהדורה מדויקת של חיבורו הגדול של הרמב"ם, "משנה תורה". בנושא הגרסאות של כתבי הרמב"ם הרב שילת חולק במקומות לא מעטים על הכרעותיו של הרב יוסף קאפח, שהקדיש שנים רבות למפעל ההדרה של כתבי הרמב"ם על־פי כתבי היד.

בשנת תש"ע (2010) תרגם מחדש גם את ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי. כיתר תרגומיו, גם תרגום זה הוא לעברית של ימי הביניים. על פי דבריו בהקדמה, התקנת התרגום לספר הכוזרי נעשתה לקראת כתיבת חיבור השוואתי בין משנותיהם של הרמב"ם וריה"ל, חיבור שפורסם כעבור כשנה. בתשע"ג (2012) הוחלט להעניק לו את פרס הרב קוק לספרות תורנית בקטגוריות ספרי מחקר על ההדרת איגרות הרמב"ם וההקדמות לפירוש המשנה.[5]

מעבר לעיסוקו במשנת הרמב"ם, מרבה הרב שילת לכתוב וללמד בנושאים הלכתיים ואמוניים שונים. הוא היה העורך הראשון של כתב העת צהר. במסגרת עיסוקו בענייני אמונה הוא מלווה את פרויקט הלימוד היומי באמונה של עמותת "בשביל הנשמה".

פרסם מספר מאמרים פוליטיים ב"נקודה" ובבמות נוספות.

החל משנת תשע"ד (2014) הוא גם ראש כולל ערב בישיבת מרכז הרב ומעביר שיעורים בסוגיות ברמב"ם.

בתשע"ב (2012) קיבל את 'פרס היצירה היהודית' מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל.

בתשע"ט (2019) זכה הרב שילת בפרס של משרד הבריאות על הספר "רפואה, הלכה וכוונות התורה". בהתאם להנהגתו לא לקבל שכר על לימוד תורה, הוא חילק ספרים בשווי הפרס.[6]

בשנת תשפ"א (2021) זכה בפרס כץ, על מפעליו הספרותיים, ובפרט המהדורה המדויקת של ספר משנה תורה לרמב"ם.[7]

רעייתו, יהודית שילת, סגנית יו"ר אמונה לשעבר, היא גם מנהלת פורום תקנה לשעבר.[8]. כיום, היא חברה בפורום תקנה, אך לא מנהלת אותו. לזוג 9 ילדים. הוא מתגורר בירושלים. בנו משה, מנהל את ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות".

  • זיכרון תרועה – עיונים במסכת ראש השנה
  • ראש דברך – עיונים במסכת ברכות
  • הררים התלויים – עיונים במסכת שבת
  • על הראשונים – ספר ביבליוגרפי על ספרות הראשונים ואנשיה
  • על האחרונים – ספר ביבליוגרפי על ספרות האחרונים ואנשיה
  • בתורתו של ר' גדליה – סיכומים משיעורי הרב גדליה נדל[9]
  • במסילה העולה – סדרה העוסקת בדרשות הכתובים ומקורי ההלכות. עד עתה יצאו כרכים על מסכתות: שבת, סנהדרין, מכות, סוטה, גיטין, ברכות, ראש השנה, קידושין, סוכה, יבמות, כתובות ופסחים.
  • קונטרס באורין דאשא – קובץ הערות על מסכת ברכות, שנכתבו בעת השירות בצה"ל בתקופת מלחמת יום הכיפורים
  • בין הכוזרי לרמב"ם : לימוד משווה, ירושלים : הוצאת שילת - מעלה אדומים, תשע"א – השוואה בין דעותיהם בנושאים שונים.
  • רפואה, הלכה וכוונות התורה, ירושלים : הוצאת שילת - מעלה אדומים, תשע"ד – עיונים בסוגיות רפואיות דרך ההלכה והצגת שיטת לימוד חדשה במשנה ובגמרא בעקבותיו של הרב גדליה נדל, המכונה "כוונות התורה"[10].
  • אישות, הלכה וכוונות התורה, ירושלים: הוצאת שילת, מעלה אדומים תשע"ח.
  • מדינה, הלכה וכוונות התורה, ירושלים: הוצאת שילת, מעלה אדומים תשפ"ג.
  • בין החסידות לראי"ה, ירושלים: הוצאת שילת - מעלה אדומים, תש"פ – לימוד משווה בין משנת החסידות למשנת הראי"ה קוק.

ההדיר, תרגם וביאר:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק שילת בוויקישיתוף
מכתביו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לפי דבריו בשיחה עם תלמידים בישיבת "ברכת משה"
  2. ^ יצחק גרינשפן, 'בעיית נוסח בן אשר לאור תורת המתג', סיני [מט, ז-יב], ניסן-אלול תשכ"א; דוד יוסיפון, עילוי ירושלמי בן ט"ו מפרסם מחקר מדעי, הצופה, 14 באפריל 1961, עמ' 4
  3. ^ ראו הרב אברהם רמר, גדול שימושה, ירושלים תשנ"ד, עמ' יז
  4. ^ מיכאל ששר, חכמת המזלות - רק פתי יאמין..., מעריב, 9 בדצמבר 1988, עמ' 2
  5. ^ זוכי הפרס בתשע"ג
  6. ^ המודעה המפתיעה שתלה הרב יצחק שילת בבית המדרש, באתר "סרוגים", 5 במרץ 2019
  7. ^ ערוץ 7, הוכרזו זוכי פרס כץ: שולמית לבנברג, הרב יצחק שילת, הרב גבריאל גולדמן, ומכון צורבא מרבנן, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2021
  8. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם יהודית שילת, באתר nrg‏, 27 בנובמבר 2007
  9. ^ על הספר, בבלוג של גלעד סרי-לוי
  10. ^ הקדמת הספר