יצחק שמעיה אלישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' יצחק שמעיה אלישר
יצחק שמעיה אלישר.jpg
יצחק שמעיה אלישר
לידה 11 בנובמבר 1872
י' בחשוון ה'תרל"ג
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביולי 1933 (בגיל 60)
ט"ו בתמוז ה'תרצ"ג
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת חבר מועצת העיר ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ר' יצחק שמעיה אלישר (11 בנובמבר 1872, י' בחשוון ה'תרל"ג9 ביולי 1933, ט"ו בתמוז ה'תרצ"ג) היה איש ציבור ירושלמי בולט, חבר מועצת העיר, ציר אספת הנבחרים הראשונה והשנייה, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים ונשיא "קהילת ירושלים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב חיים משה אלישר בן הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, ולוידה בת הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל. בצעירותו התחנך בתלמוד תורה בעיר העתיקה אצל הרב שלמה בכר, ובבית הספר למל. בגיל 11 החל ללמוד בבית הספר דורש ציון אצל הרב בכור שולם, הרב רפאל יהושע הכהן שאקו והרב יהודה פאניז'ל. בבית הספר למד צרפתית אצל חיים קלמי, וערבית אצל יוסף בלוך, ובהמשך אצל הרב מירקאדו רקיב והשייח' איברהים סאפיטי. בהמשך למד תלמוד אצל הרב מנחם בכר יצחק במשך כ-3 שנים. כבר בגיל צעיר כתב תשובות שונות בהלכה, וסבו, הרב יעקב שאול אלישר הדפיסן בספריו.

בסיום לימודיו נישא לרוזה בת יוסף נבון, והחל לעסוק במסחר, תוך קביעת עתים ללימוד תורה מדי ערב לצד הרב נחמן אנג'יל, הרב נסים יהודה דנון, הרב חנניה גבריאל ואחרים בישיבת "גיני", ובהמשך בישיבתו הפרטית של הראשון לציון הרב יעקב מאיר. כ-6 שנים לאחר נישואיו היה שותפו במסחר של בן ציון קורונל, ובהמשך של אחיו יוסף שאול אלישר עד לשנת 1927 (ה'תרפ"ז).

לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 שימש כחבר לשכת המסחר הירושלמית שנוסדה על ידי השלטון הטורקי, ובשנות המלחמה שימש כחבר המועצה הכלכלית לצד חוסיין אל-חוסייני. בפעילותו במועצה זו טיפל ברכישת חיטה ואספקת לחם לתושבי ירושלים, ושימש כנציג המשלחת שנסעה לירדן לרכישת חיטים. כן שימש משנת 1916 (ה'תרע"ו) כחבר וכגזבר הוועד הממשלתי והבין-עדתי לחלוקת סיוע שנשלח מארצות הברית עד לשנת 1919 (ה'תרע"ט).

כשנכבשה ארץ ישראל בידי הבריטים, נבחר לשמש כחבר עיריית ירושלים וכנציג היהודים לצד יצחק שריון, ולאחר כשבועיים נבחר לשמש כסגן נשיא העירייה. בשנת 1920 (ה'תר"ף) התפטר מתפקיד זה לאור יחסו העוין ליהודים של מוסא כאט'ם אל-חוסייני שמונה לשמש כראש העיר.

נמנה עם מייסדי ומנהלי ועד העיר ליהודי ירושלים, ובשנת 1920 (ה'תר"ף) נסע במסגרת תפקיד זה לבקר את אסירי ההגנה העברית ובראשם זאב ז'בוטינסקי בכלא עכו.

נמנה עם מייסדי ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים, כיהן כסגן נשיא הוועד המכין של ההתאחדות ושימש גם כחבר בוועד הפועל שארגן את הוועידה העולמית של "האיחוד העולמי של הקהילות הספרדיות" - ההתאחדות העולמית בגלגולה השני. כחבר החברא קדישא ו-ועד העדה הספרדית בירושלים, ייצג את בני עדות המזרח בוועד הלאומי וכציר באספת הנבחרים הראשונה והשנייה מטעם ארגון "עדות המזרח בארץ ישראל". כן שימש כחבר בלשכת בני ברית, חבר בהנהלת בנק "קופת עם" וחבר המועצה שלו משנת 1920 (ה'תר"ף), חבר הנהלת בנק מזרחי, חבר מועצת "בנק הלוואות" ו"הבנק האפותיקאי הכללי", ונמנה עם ראשוני החברים היהודים ב"לשכת המסחר הכללית" שהוקמה בירושלים בשנת 1919 (ה'תרע"ט) מחדש על ידי השלטון הבריטי.

בשנת 1927 נבחר מחדש לעיריית ירושלים, ובשנת 1930 התפטר ממנה יחד עם החברים היהודים בעקבות יחסי האיבה והקיפוח כלפי היהודים. בשנת 1931 (ה'תרצ"א) נבחר לשמש כנשיא ועד הקהילה של כנסת ישראל, ובכך הכין את הקרקע להצטרפות רבנים ספרדים למשרדי הרבנות.

לאחר מאורעות תרפ"ט פעל לסייע לנפגעים ובעיקר לשיקום הסוחרים ועסקיהם, ולסידור מעמדם של תושבי העיר העתיקה בירושלים. כן נמנה עם מייסדי בית הכנסת ישורון בעיר, והיה חבר בוועדה הממשלתית לבירור בעיות השחיטה שהקים הרברט סמואל.

הלך לעולמו ב-9 ביולי 1933. בהלוייתו שהתקיימה בירושלים השתתפו אלפים[1], ובסופה נקבר בהר הזיתים.

על מצבתו נכתב: "פ"נ ר' יצחק שמעיה בהרה"ג הראשון לציון חיים משה אלישר זצ"ל: יליל עדר תועה, על העדר אב ורועה; צדיק תמים עצום ורב, למדן מופלג ובר לבב. חריף שכל איש אשכולות, מושלם בכל המעלות; קל ברגליו לדבר מצווה, סמל היושר וענוה. שמעיה נקרא בשמו, נשיא אלקים היה בעמו; אך לפתע חסנו נשבר והמות עליו התגבר. למרום נשא בסערה, ונשמתו עלתה בטהרה; יבכו בנים בנפול עטרה, בהועם חכמה וטהרה. שר וגדול בישראל, חסר מגזע גאוני בבל; רחם נא יה על איש האמת, אשר גזרת יספה בלי עת.

בניו הידועים היו אליהו אלישר ומנשה אלישר. שמו הונצח בקריאת רחוב על שמו בסמוך לרחוב יפו שבירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן אפרתי, משפחת אלישר בתוככי ירושלים, בהוצאת ראובן מס, ירושלים ה'תשל"ה (עמ' 299 - 306)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]