יקום משותף
יקום משותף או עולם משותף (Shared universe) הוא יקום בדיוני ממכלול של יצירות שבהן יותר מסופר אחד (או אמן אחר) שתורם באופן עצמאי יצירה שיכולה לעמוד בפני עצמה אך משתלבת בפיתוח המשותף של קו העלילה, הדמויות או העולם של המערך הכולל. זה נפוץ בסוגות כמו מדע בדיוני.[1] זה שונה מכתיבה שיתופית שבה מספר אמנים עובדים יחד על אותה יצירה ומההצלבות שבהן היצירות והדמויות עצמאיות למעט מפגש יחיד.
המונח "יקום משותף" משמש גם בקומיקס כדי לשקף את הסביבה הכוללת שנוצרה על ידי הוצאת ספרי הקומיקס, בו דמויות, אירועים והנחות יסוד מקו מוצר אחד מופיעים בקווי מוצרים אחרים שבזיכיון המדיה. המונח שימש גם במובן רחב יותר, לא ספרותי כדי להעביר רב תחומיות[2] או שיתוף חברתי,[3] לעיתים קרובות בהקשר של "יקום משותף של שיח".[4]
הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפורת במדיה מסוימת, כמו רוב תוכניות הטלוויזיה וכותרות ספרי קומיקס רבות, מובנת על ידי הצופים או הקוראים כדורשת תרומה של מחברים רבים ואינה יוצרת כשלעצמה יקום משותף ונחשבת לצורת אמנות שיתופית. הופעות משניות, כמו זו של ד'ארטניאן בסיראנו דה ברז'ראק, נחשבות להופעות קמאו ספרותיות. אינטראקציה משמעותית יותר בין דמויות ממקורות שונים משווקת לעיתים קרובות כקרוסאובר. בעוד שהקרוסאוברים מתרחשים ביקום משותף, לא כל הקרוסאוברים נועדו למזג את הסיפורי רקע של היצירה שלהן, ובמקום זאת משמשות לשיווק, פרודיה או לחקר תרחישי היסטוריה חלופית, לעיתים קרובות חד-פעמיים.[5][6]
זה יכול להיות קשה לסופרים התורמים ליקום משותף לשמור על עקביות ולהימנע מפרטים סותרים ביצירות קודמות, במיוחד כאשר יקום משותף גדל להיות גדול מאוד. הגרסה הנחשבת "רשמית" על ידי המחבר או החברה השולטת ביצירה ידועה כקאנון. לא לכל היקומים המשותפים יש ישות בולטת המסוגלת או מעוניינת לקבוע קנוניות, ולא כל המעריצים מסכימים עם קביעות אלו כשהן מתרחשות.[7] מעריצי קאנון עשויים במקום זאת למצוא מידה מסוימת של קונצנזוס בתוך הפאנדום של היצירה.[8]
הקריטריונים של מרקשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריון הקומיקס דון מרקשטיין (Don Markstein) הגדיר את המונח לראשונה במאמר משנת 1970. הוא קבע את הקריטריונים הבאים:[9]
- אם הדמויות A ו-B נפגשו, אז הם נמצאים באותו יקום; אם הדמויות B ו-C נפגשו, אז, באופן מעברי, A ו-C נמצאים באותו יקום.
- לא ניתן לקשר דמויות על ידי אנשים אמיתיים – אחרת, ניתן לטעון שסופרמן וארבעת המופלאים היו באותו יקום, שכן סופרמן פגש את ג'ון פ. קנדי, קנדי פגש את ניל ארמסטרונג, וארמסטרונג פגש את ארבעת המופלאים.
- אי אפשר לקשר דמויות על ידי דמויות "שמקורן לא מההוצאה לאור" – אחרת אפשר לטעון שסופרמן וארבעת המופלאים היו באותו יקום, שכן שניהם פגשו את הרקולס.
- גרסאות בדיוניות ספציפיות של אנשים אמיתיים – למשל, הגרסה של ג'רי לואיס מ"הרפתקאותיו של ג'רי לואיס"(אנ') של DC קומיקס, שהיה נבדל מג'רי לואיס האמיתי בכך שהייתה לו עוזרת בית עם כוחות קסם – יכולות לשמש כקישורים; זה חל גם על גרסאות ספציפיות של דמויות בדיוניות של רשות הציבור, כמו הגרסה של מארוול קומיקס להרקולס או גרסת DC קומיקס להרקולס.
- דמויות נחשבות כאילו נפגשו רק אם הן הופיעו יחד בפאנל בסיפור.
יקומים בסרטים ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יקומים בסרטים (או בטלוויזיה) מורכבים ברובם מזיכיון הכולל מגוון של זיכיונות מרובים (קולנוע או טלוויזיה) המתרחשים באותה המשכיות, כל זיכיון במסגרת מספר את הסיפור עצמאי משלו המתמקד בדמות אחרת (או קבוצת דמויות), כמו גם מציג צוות שחקנים, במאים וכותבים משלו, תוך שהוא גם חלק מהמשכיות קוהרנטית, לא סותרת, המשותפת עם היצירות האחרות. יקומים בדיוניים עם נוכחות מרכזית בסרטים מכונים יקומים קולנועיים, בעוד יקומים בדיוניים עם נוכחות מרכזית בטלוויזיה מכונים יקומים טלוויזיוניים. יקומים עם נוכחות מרכזית הן בסרטים והן בטלוויזיה נקראים בדרך כלל יקומים קולנועיים. כמה יקומי קולנוע וטלוויזיה מלווים במשחקי וידאו ויצירות מודפסות כמו רומנים או קומיקס, המספרים סיפורים קנוניים נוספים המתרחשים באותה המשכיות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nielsen, Jakob (1995). Multimedia and Hypertext: The Internet and Beyond. Morgan Kaufmann. pp. 120–. ISBN 978-0-12-518408-3. ארכיון מ-מרץ 24, 2018. נבדק ב-אוגוסט 5, 2015.
- ^ Smith, Harvey L. (ינו' 1958). "Contingencies of Professional Differentiation". The American Journal of Sociology. 63 (4): 410. doi:10.1086/222264. S2CID 144795977.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Tannen, Deborah (1987). "Repetition in Conversation: Toward a Poetics of Talk". Language. Language, Vol. 63, No. 3. 63 (3): 574–605. doi:10.2307/415006. JSTOR 415006.
- ^ * Blumenthal, David R. (1993). Facing the Abusing God: A Theology of Protest. Westminster John Knox Press. pp. 34–. ISBN 978-0-664-25464-3. ארכיון מ-מרץ 24, 2018. נבדק ב-אוגוסט 5, 2015.
- Baber, Robert L. (ספטמבר 9, 2011). The Language of Mathematics: Utilizing Math in Practice. John Wiley & Sons. pp. 207–. ISBN 978-1-118-06176-3. ארכיון מ-מרץ 24, 2018. נבדק ב-אוגוסט 5, 2015.
- Davis, Boyd H.; Brewer, Jeutonne (1997). Electronic Discourse: Linguistic Individuals in Virtual Space. SUNY Press. pp. 86–. ISBN 978-0-7914-3475-8. ארכיון מ-מרץ 24, 2018. נבדק ב-אוגוסט 5, 2015.
- Hashkes, Hannah (פברואר 26, 2015). Rabbinic Discourse as a System of Knowledge: "The Study of Torah is Equal to them All". BRILL. pp. 140–. ISBN 9789004290488. ארכיון מ-מרץ 24, 2018. נבדק ב-אוגוסט 5, 2015.
- Crespi, Irving (נובמבר 5, 2013). The Public Opinion Process: How the People Speak. Routledge. pp. 60–. ISBN 978-1-136-68489-0. ארכיון מ-מרץ 24, 2018. נבדק ב-אוגוסט 5, 2015.
- ^ Reynolds, Richard (מרץ 1994). Super Heroes: A Modern Mythology. University Press of Mississippi. ISBN 978-0-87805-694-1.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Magnussen, Anne and Hans-christian Christiansen (אפר' 2000). Comics & Culture: analytical and theoretical approaches to comics. Museum Tusculanum Press. ISBN 978-87-7289-580-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Pustz, Matthew (1999). Comic Book Culture: Fanboys and True Believers. University Press of Mississippi.
- ^ Moore, Rebecca C. (אפר' 2005). "All Shapes of Hunger: Teenagers and Fanfiction". Voya.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ THE MERCHANT OF VENICE meets THE SHIEK OF ARABI, by Don Markstein (as "Om Markstein Sklom Stu"), in CAPA-alpha #71, September 1970; archived at Don Markstein's Toonopedia