יקטרינה בודנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יקטרינה בודנובה
Yekaterina Budanova.jpg
לידה 6 בדצמבר 1916
סמולנסק - האימפריה הרוסית
נהרגה 19 ביולי 1943 (בגיל 26)
לוהנסק, אוקראינה
השתייכות הצבא האדום - חיל האוויר הסובייטי
תקופת שירות אוקטובר 1941 - 1943
דרגה קפטן
תפקידים צבאיים
טייסת קרב
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה - קרב סטלינגרד
עיטורים
עיטור הכוכב האדום, עיטור הדגל האדום, עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה (פעמיים), גיבורת הפדרציה הרוסית, אלופת הפלות
תפקידים אזרחיים
מדריכת תעופה

יקטרינה וסיליאבניה בודנובה, נודעה בכינויה "קטיה בודנובה" (6 בדצמבר 1916 - 19 ביולי 1943) הייתה טייסת קרב בחיל האוויר הסובייטי בזמן מלחמת העולם השנייה. בשירותה הצבאי הפילה 11 מטוסי אויב, ולצד לידיה ליטבק, היא אלופת ההפלות השנייה והאחרונה בעולם. היא הופלה ממטוסה על ידי אחד מאלופי ההפלות של הלופטוואפה, גאורג שוויינטק מכנף קרב 52, או על ידי אמיל ביטש מכנף קרב 3.

קורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודנובה נולדה למשפחת איכרים בכפר קונופלנקה שבמחוז סמולנסק. פרשה מלימודיה בבית הספר היסודי עם ציונים גבוהים לאחר מות אביה, והחלה להתפרנס כמטפלת. בגיל 13, אימה שלחה אותו ואת אחותה למוסקבה, שם החלה לעבוד כנגרית במפעל מטוסים. באותו מפעל החלה לגלות עניין בטיס, הצטרפה למועדון צניחה, הוציאה רישיון טיס בשנת 1934 והייתה למדריכת טיס בשנת 1937. היא טסה במספר מפגנים אווירים, בעיקר ממטוס מדגם יאקובלב UT-1.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסרשמיט Bf-110. בודנובה יירטה שני מטוסים מדגם זה ב-10 בדצמבר 1942, ההפלה הכפולה הראשונה שלה.

לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941, בודנובה התגייסה לשירות בחיל האוויר הסובייטי והוצבה בכנף 586 שהוקם על ידי מרינה רסקובה. היחידה כולה הייתה מורכבת מנשים טייסות והן צוידו במטוסי יאק-1. במקור, היחידה אוחדה משלוש תת-יחידות של נשים בלבד שכונו יחידה IAP 586, יחידה 587 BAP, ויחידה 588 NBAP. הקידומת 500 שהופיעה בכל היחידות באה לציין שמדובר ביחידות מילואים. הטייסות ביחידות אלו היו מדריכות טיס או חברות במועדוני טיס מלפני המלחמה. עם התעצמות קרב סטלינגרד החל לאזול מלאי הטייסים וכך כנף 586 (תחת פיקודה של טמרה קזרינובה) נשלחה לקרב באביב 1942.

במאי 1942 יחידה 586 נשלחה לאניסובקה וחברה ליחידה 144 שתפקידה היה הגנה על מסילות הרכבת בקרבת סראטוב, באזור זה בודנובה לחמה את קרבות האוויר הראשונים שלה. הפיקוד הסובייטי קלט את יכולת הקרב הגבוהה של נשים אלו והן הוצבו ביחידות של טייסים גברים. ב-10 בספטמבר היא הוצבה בכנף 437 יחד עם לידיה ליטבק וטייסות קרב נוספות ולחמה בקרבות מעל סטלינגרד. כנף 437 הטיסה מטוסי LAGG-3 ומפקדה היה מייור חבוסטיקוב שבתחלה פקפק ביכולתן של פקודותיו החדשות. אך במהרה, בודנובה הוכיחה את יכולתה בקרב ותקפה מטוסי אויב באגרסיביות.

על פי מספר היסטוריונים, השיגה את הפלתה הראשונה - מסרשמיט Bf 109 - ב-14 בספטמבר 1942, הפלה משותפת יחד עם לידיה ליטבק. על פי רישומי היחידה, בודנובה קטפה שתי הפלות "סולו" ב-2 באוקטובר 1942, מטוס יונקרס Ju 88 ו-bf 109. אולם, המכונאית של בודנובה, אינה פספורטניקובה, ציינה שהפלתה הראשונה אירעה ב-6 באוקטובר לאחר שתקפה 13 מפציצי יונקרס Ju 88, והצליחה להפיל רק אחד מהם.

לידיה ליטבק, חברתה הטובה של בודנובה ואלופת ההפלות הראשונה בעולם

מאוקטובר עד ינואר 1943 בודנובה (וליטבק) שירתו באזור סטלינגרד יחד עם הרגימנט התשיעי, עליו פיקד לב שסטקוב, גיבור ברית המועצות. רגימנט זה הורכב מאלופי הפלות או טייסים בעלי פוטנציאל גבוה להפוך לכאלה. אחד מטייסי היחידה היה ולדימיר דימיטריביץ' לבריננקוב, שנכנס למלחמה עם רקורד של 46 הפלות (11 מהן משותפות). לאחר המלחמה תיאר את בודנובה: "היא הייתה גבוהה, שמרה על שיער קצוץ, ו...בסרבל הטיס שלה כמעט ולא בלטה לעומת הטייסים". הוא תיאר את דמותה כ"עליזה, מלאת חיים" בעוד שליטבק נראתה "מתחשבת ושקטה". את שתיהן ציין כטייסות מצטיינות. בתחילה טסו זו לצד זו, אך בהמשך נפרדו ונהפכו ל"מספר 2" של טייסים אחרים. בעודן בסטלינגרד, התקבלה פקודה להחזיר את הטייסות לכנף המילואים 586. פספורטניקובה נזכרה ש"בודנובה וליטבק ערערו על ההחלטה בפני המפקד שסטקוב, והפצירו בו לתת להן להישאר ברגימנט". הן הורשו להמשיך ולקחת חלק בקרבות וצוותו לכנף 9 למשך שלושה חודשים.

ב-10 בדצמבר בודנובה יירטה 2 מטוסי מסרשמיט Bf 110 נוספים. בחודשים שלאחר מכן זקפה לזכותה הפלות נוספות.

בינואר 1943 הרגימנט התשיעי הצטייד במטוסי P-39 "איירהקוברה" אמריקאיים, בודנובה וליטבק עברו לרגימנט 296 של החיל (לימים כנף 73) תחת פיקודו של ניקולאי ברנוב והמשיכו להטיס מטוסי יאק. בכנף זו ליטבק ובודנובה השיגו את עיקר הפלותיהן. בודנובה נבחרה ללוות את ברנוב, בעוד שמפקד הלהק אלכסיי סולומטין בחר בליטבק כמלוותו.

בפרק זמן קצר, ניתנה לבודנובה האפשרות לצאת לגיחות לבדה ("צייד סולו" בסנלג הצבאי), היה זה כבוד שניתן לטייסים מוצלחים ואגרסיביים.

ב-10 בפברואר 1943, ליד רוסטוב על הדון הצליחה להפיל מטוס פוקה-וולף Fw 190 יחד עם טייס נוסף ומספר שתיים שלה.

ב-23 בפברואר הוענק לה עיטור הכוכב האדום. ב-9 במרץ הצליחה לרשום לזכותה הפלה נוספת של מטוס מסרשמיט Bf 109.

ב-20 באפריל 1943 בודנובה וליטבק כיכבו בכתבה של מגזין תרבות בשם "אוגונק". הכתבה תיארה את השיגיהן באופן קולקטיבי, ולא עסקה בכל אחת מהן בנפרד. בכתבה מנו את סך ההפלות שלהן בכל פרקי זמן.

ב-30 במאי בודונובה הצליחה להפיל מסרשמיט Bf 109 נוסף בהפלה משותפת.

עד ליוני 1943 בודנובה צברה 6 הפלות אויב, ופעילותה ברוסטוב על הדון במהלך שחרור הדנובה סייעו לה לצבור הפלות נוספות ולהגיע לסך כולל של 11 הפלות.

משימתה האחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 ביולי 1943 יצאה אל משימתה האחרונה, ליד נובוקרסנובקה. בבוקר זה המריאה למשימת ליווי מעל לוהנסק ונכנסה לקרב אווירי עם מטוסי bf 109. אינה פספורטניקובה תיארה את הקרב:

"היא הבחינה בשלושה מסרשמיטים שהתקרבו לתקוף מפציצים. קטיה תקפה והסיחה אותם מן המפציצים. קרב אבוד החל להתפתח באוויר. קטיה הצליחה להינעל על מטוס יריב וקרעה אותו ביריות. היה זה המטוס החמישי שהצליחה להפיל לבדה. מטוסה של קטיה נסק במהרה ופנה לעבר מטוס נוסף של האויב. מטוס זה ספג מקבץ מדויק של ירי, החל להעלות עשן שחור ונמלט מערבה. אך מטוסה של קטיה עם הכוכב האדום נפגע. להבות אש החלו להעלות מן הכנפיים."

בודנובה הצליחה להשתלט על השריפה במטוסה ונחתה נחיתת אונס בשטח פתוח. איכרים מקומיים ניגשו לחלץ אותה מן המטוס אך היא כבר לא הייתה בין החיים. היא נקברה בפאתי הכפר נובוקרסנובקה. הטייסים שהפילו אותה היו גאורג שווינטק מכנף קרב 52 או אמיל ביטש מכנף קרב 3 של הלופטוואפה. הם הטייסים היחידים שהפילו מטוס מדגם יאק-1 באותו יום מעל אזור נובוקרסנובקה.

מחלוקת על מספר הפלותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר גרסאות באשר למספר ההפלות המדויק של בודנובה, אף אחת מהן לא קיבלה אישור רשמי. על פי רוב הדיווחים היא צברה 11 הפלות (6 לבדה ו-5 הפלות משותפות). מספר היסטוריונים גורסים שהצליחה להפיל 11 מטוסים באופן עצמאי ושאף אחת מהן אינה הפלה שהושגה בשיתוף עם טייס אחר.

פספורטינקובה העידה שבודנובה הצליחה להשיג 5 הפלות "סולו" עד למותה. בודנובה עוטרה פעמיים בעיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה. במהלך המלחמה נשקל להעניק לה את עיטור גיבור ברית המועצות אך הוא לא הוענק לה באופן רשמי. לאחר מותה הוענק לה עיטור גיבור הפדרציה הרוסית ב-1 באוקטובר 1993.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]