יקטרינה ברשקובסקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברשקו-ברשקובסקיה בגלות ב-1918

יקטרינה ברשקובסקיה (נולדה בשם יקטרינה קונסטנטינובה ברשקו-ברשקובסקיה, ברוסית: Екатерина Константиновна Брешко-Брешковская. נולדה ב-25 בינואר לפי הלוח הגרגוריאני או ב-13 בינואר על פי הלוח היוליאני, ונפטרה ב-12 בספטמבר 1934) דמות בולטת בתנועת הסוציאליזם הרוסית, נרודניק ואחר כך ממייסדות המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית. ריצתה למעלה מארבעה עשורים מחייה בכלא ובגלות בסיביר בגין התנגדותה למשטר הצאר הרוסי, שנעשתה בדרכי שלום - ורכשה בשל כך מעמד בתודעה הבינלאומית כאסירה פוליטית. כונתה על ידי רבים בתואר בבושקה - הסבתא של המהפכה הרוסית.

נולדה בכפר איבנובו במחוז נבלסקי שבפלך ויטבסק. בגיל 26 עזבה את ביתה והצטרפה לחבורה שנתאספה סביב מיכאל באקונין בקייב. ב-1874 נאסרה כ'מהפכנית נרודניקית', ונשלחה למחנה כפיה ואחר כך לגלות בסיביר ב-1878. עונשה הוחמר בשל התעקשותה לסרב להכיר בסמכותו של בית הדין הצארי. במהלך גלותה רואיינה על ידי עיתונאי מגזין The Century ג'ורג' קנן, ואמרה "כל הסטנדרטים שלי לאומץ, נחישות, והקרבה עצמית בגבורה, נישאו לנצח, ובידי אישה". לאחר שחרורה ב-1896 הקימה קבוצה מהפכנית שהייתה שותפה להקמת המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית ב-1901. ב-1900 ברחה מהמשטר הצארי לשווייץ, וב-1905 כששבה לרוסיה, נתפסה ונשלחה בשנית לגלות בסיביר. היא שוחררה עם יתר האסירים הפוליטיים לאחר מהפכת פברואר ב-1917, וקיבלה תפקיד בממשלת המעבר בראשות אלכסנדר קרנסקי, אולם לאחר המהפכה הבולשביקית של אוקטובר אותה שנה - ועל רקע רדיפת אנשי המפלגה הסוציאל רבולוציונרית, נאלצה לברוח שוב לגלות - לארצות הברית ואחר כך ליפן ולבסוף ב-1924 לצ'כוסלובקיה. המשיכה להיאבק מן הגלות במשטר הבולשביקי עד יום מותה בהוואלי-פוכארניצה, ליד פראג[1].

בנה ניקולאי ברשקו-ברשקובסקי (אנ') הוא סופר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יקטרינה ברשקובסקיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אם המהפכה הרוסית, בעיתון דואר היום, 30 באוקטובר 1919
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.