יקיר אביב

יקיר אביב
	אין תמונה חופשית
לידה	3 במרץ 1953 (בן 71)
מדינה	ישראל

יקיר אביב (נולד ב-3 במרץ 1953) הוא שדרן רדיו ישראלי, מחלוצי סגנון ההגשה האישית ומי שנחשב, בשל השעיות חוזרות ונשנות, "הילד הרע" של הרדיו הישראלי בשנות ה-80.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביב נולד למשפחת יעקובוביץ', שעלו מפולין. ילדותו עברה עליו בחיפה. הוא למד ב"מרכז חינוך ליאו בק", היה חבר בתיאטרון הנוער סדנא ושימש ככתב-נוער במעריב לנוער.

באוקטובר 1985, הורשע אביב במעשה מגונה בקטינה ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי ולקנס כספי^[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 החל לשדר בקול השלום, תחנת הרדיו של אייבי נתן. רגע שיא בתולדות התחנה היה כאשר הספינה הפליגה עם שדרניה, ואביב ביניהם, למצרים (שהייתה אז במצב מלחמה עם ישראל) כשעל סיפונה זרי פרחים אשר נתרמו כמחוות שלום על ידי הציבור הישראלי - וניסתה לחצות את תעלת סואץ. יריות שנורו מספינות מלחמה מצריות קטעו את הניסיון הנועז.

בעת לימודיו כסטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, נרשם אביב לקורס קריינים בקול ישראל אותו סיים בשנת 1979. לאחר תום הקורס, הגיש אביב את התוכניות "שש בשש", "הצגה יומית", והיה כתב-נודד בתוכנית מחפשים את המטמון ברשת ב'. גולת הכותרת של שידוריו ברשת ג' הייתה התוכנית שלושים בצל, ששילבה קטעי הומור ומוזיקה. התוכנית שודרה בחודשי הקיץ בשנות ה-80 וזכתה להאזנת שיא בקרב בני נוער.^[2] אחת הדמויות הזכורות מהתוכנית היא הבלש ג'וני לקרדה "אהבלש פרטי" שהיה פותר תעלומות בלשיות הזויות. בתוכנית זו התגלה השדרן דידי הררי שהחל את דרכו הרדיופונית כבעל פינה (בתפקיד "פרופסור פה מז'ור") וכחבר בלהקת פנצ'ר בה היו חברים מלבדו, ומלבד אביב, גם אהרון קפלן ואמיר כהן. אף על פי שאביב הקים את הלהקה, הוא סולק ממנה מאוחר יותר על ידי חבריו בשל איחורים ובעיות משמעת חוזרות.^[3]

במהלך עבודתו הרבה אביב להסתבך בבעיות משמעת, ולא אחת הושעה על ידי מנהל הרדיו גדעון לב ארי, שדאג להחזירו בכל פעם אחרי "תקופות צינון". בתולדות הרדיו הישראלי ידוע אביב כ"שדרן המושעה ביותר". בשנת 1985 היה ממגישי ה"שירותרום" בגלי צה"ל יחד עם אברי גלעד.

במשך שלוש שנים ברציפות, ב-1985, 1986 ו-1987, זכה אביב בתואר "שדרן השנה" מטעם השבועון מעריב לנוער על תוכנית הרדיו 30 בצל ששודרה במהלך חודשי הקיץ ברשת ג' וזכתה להצלחה גדולה.

בין שנת 1990 לשנת 1994 "נדד" אביב בין תחנות רדיו פיראטיות שונות ברחבי הארץ. ביניהן: "רדיו 1" (שהפכה מאוחר יותר לרדיו חיפה) ו"רדיו סיטי" ששידרה מאזור. בשנת 1994 הגיע ל"רדיו דן" ששידרה בתל אביב, שם הגיש תוכנית יומית וניהל את מחלקת החדשות של התחנה.

משנת 1995 משדר אביב ברדיוס, תחנה אזורית המשדרת באזור גוש דן והשרון. תוכניתו "סינדרלה" עוררה עליו את רוגזה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בשל אופייה הבוטה. באחד השידורים אירח באולפן זוג שקיים יחסי מין מלאים בשידור חי. בעקבות המקרה החליטה הרשות השנייה להוריד את התוכנית מלוח המשדרים של התחנה. במקומה הגיש אביב תוכנית "מתונה" יותר, לצד רונית בר, ובה אירח סטנדאפיסטים שונים, ביניהם שחר חסון ויוסי טרבלוס, אלא שגם כאן, קצפה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו יצא על ניבולי הפה ותכניה הסאטיריים העוקצניים, ורדיוס נקנסה עקב החריגות בסכום גבוה - דבר שגרם להורדת התוכנית על ידי מנכ"ל התחנה דוד בן בסט. בדצמבר 2005 התוכנית הוחזרה שוב לאוויר, אולם במאי 2006 שוב הורדה. ב-2007 התוכנית חזרה לאוויר וקרן מילוא החליפה את רונית בר.

ביום עיון מטעם הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שנערך בפברואר 2004 גרם אביב להרמת גבה מצד מעריציו, כאשר טען במפתיע שהוא נגד שימוש לרעה במיקרופון ופגיעה בציבור חלש על ידי שדרנים. רבים ראו בכך "התקרנפות" מצד מי ש-20 שנה קודם לכן נחשב כעושה הצרות של הרדיו הישראלי וכמי שמעולם לא היסס לנעוץ את חיציו השנונים בכל הנקרה בדרכו.

כיום מגיש אביב ברדיוס את התוכנית "אביב באוויר", הכוללת להיטים עדכניים וחידות למאזינים.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביב השתתף בתוכנית הטלוויזיה "שיישאר בינינו", לצד דורון נשר, בה הגיש פינה על זוטות ואנקדוטות מעולם המדע השימושי. מתוכה זכור הביטוי שהפך למזוהה עם דמותו הטלוויזיונית: "לא מאמינים? נסו בעצמכם".

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1982 משמש אביב כקריין בספרייה המרכזית לעיוורים, בה הוא קורא ספרים המוקלטים עבור עיוורים וכבדי ראייה. בשנת 2004 סיים, בשיתוף קריינים נוספים, פרויקט מיוחד של הקלטת האנציקלופדיה בריטניקה.

בשנות ה-80 וה-90 שימש אביב כתקליטן (D.J.) במועדון ה"קולוסיאום" בתל אביב ובמועדון ה"ווינגס" בחיפה. בנוסף קיים אביב ערבי הרקדה המוניים ("מופעי דיסקו") ברחבי הארץ - במתנ"סים, במועדונים, בפארקים, בבתי ספר ובאירועי "עיר הנוער". במהלך הופעותיו שיתף פעולה על הבמה עם התקליטנים המובילים דאז: אילן בן שחר, שוש עטרי ויורם ואזאנה.

משנת 1982 ועד 1985 כתב אביב טור שבועי במוסף הנוער של ידיעות אחרונות.

בשנת 1986 החל לכתוב עמוד שבועי בשם "חפוז" בשבועון מעריב לנוער עד שנת 1997.

אביב כתב ללהקת חיל האוויר את השיר "כל הכבוד", שהולחן על ידי אריאל זילבר.