יקרונית התאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןיקרונית התאנה
חיפושית יקרונית התאנה.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: חיפושיות
תת־סדרה: Polyphaga
משפחה: יקרוניתיים
תת־משפחה: Lamiinae
סוג: Batocera
מין: יקרונית התאנה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Batocera rufomaculata
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יקרונית התאנה (שם מדעי: Batocera rufomaculata), היא מין של חיפושית ממשפחת היקרוניתיים. מקורה באזורים הטרופים של אסיה (מלאיה, סרי לנקה, דרום מזרח הודו) ממזרח אפריקה (מדגסקר, ראוניון מאוריציוס) משם פלשה לחצי האי ערב, האזור הקריבי, למערב הודו ולישראל לקראת סוף שנות ה-50 והמשיכה למדינות השכנות - לבנון, ירדן, סוריה, ומאוחר יותר לאיראן עיראק ובשנת 2000 פלשה גם לטורקיה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך הגוף של יקרונית התאנה הוא כ-80 מ"מ וצבעה אפור בהיר. זו היא אחת החיפושיות הגדולות בישראל. על גבה כתמים צהובים ואדומים. ליקרונית התאנה כנפיים מפותחות ויש לה כושר תעופה. היא נפוצה על עצי תאנה, מענפיה היא ניזונה. הזחלים הגדולים נוברים בעץ. אצל הזכר, כבכל היקרוניות, אורך המחושים עולה על אורך הגוף. נשיכת יקרונית התאנה מכאיבה מאד, אך אינה ארסית. בעת סכנה משמיעה החיפושית קולות חיכוך מאיימים המשמשים לה להגנה.

פעילות עונתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיפושיות הבוגרות מגיחות בחודשי יוני-אוגוסט וחיות חודשים אחדים. היקרונית מעופפת בעיקר בלילות חמים (רמז לכך, מחושיה הארוכים). בשעות היום בדרך כלל מסתתרים הבוגרים בסדקים ובקליפות העץ. הזנת הבוגרות היא מקליפתם של ענפים צעירים, באמירי צמיחה ואף מפרות קטנים. נקבה מטילה כ-125 ביצים במשך של כ-7 שבועות. אלה מוטלות בחריצים אותה יוצרת בקליפת העץ בענפים בעלי קוטר גדול מ80 מ"מ. הזחלים בוקעים כעבור 9–10 ימים וחודרים במהירות אל תוך הענף וניזונים מאזור השיפה (הסות) כשלושה חודשים כשאורך הזחלים מגיע בין 60–70 מ"מ הזחל חודר ומתחיל ליזון מהעצה עד להתגלמות בשלב זה ניתן לראות נסורת אופיינית בתחתית העץ. ישנה נטייה לנקבות להטיל ביצים בעצים מאוכלסים יקרוניות תאנה קודמות או בעצים מוחלשים דבר המזרז את תמותת העץ. בחורף הזחלים אינם פעילים אך פעילותם מתחדשת בימים החמים גם בעונה זו. מחזור חיי היקרונית אורך כשנה, ובקיץ העוקב מגיחים הבוגרים מחור הגחה בגודל 18–23 ס"מ. התאנה היא עץ טרופי בעל עצה עשירה בנוטריינטים יחסית. לכן מחזור חיי היקרונית מהיר יחסית לחיפושיות ניזונות עצה אחרות.

ההיסטוריה של היקרונית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקרונית התאנה הגיעה לישראל בסוף שנות הארבעים באמצעות יבוא בולי עץ לתעשיית הלבידים, ככל הנראה מסרי-לנקה (סימן אופייני של נקודה לבנה באמצע ה thorex). לאחר עשור של נזק קשה לעצי התאנה "נעלמה" ללא סיבה ברורה. ככל הנראה אוכלוסיית המזיק נשארה במצב רדום, ובשנות ה-90 נצפתה הופעתה המחודשת במוקדים רבים מצפון עד למרכז הארץ. זאת לאחר הגדלה משמעותית של ענף התאנים ושתילה נרחבת של עצי תאנה באותן שנים שבהן נצפתה ההתפרצות. בשנות ה-90 הידע על הדברת יקרונית התאנה היה נרחב משמעותית מבשנות ה-50 והשתמשו באמצעי הדברה להתמודדות עם היקרונית. לא ידוע מה הגורם להתפרצויות יקרונית התאנה או מהו הגורם ל"היעלמותה".

ממשק ההדברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודו: בעיקר הדברה כימית, בעצי תות אשר נפגעו מהנובר נהוג לכרות את הענפים הנגועים,  ולהכניס צמר גפן טבול בקוטל חרקים לחורי הנבירה.

בישראל: כנגד זחלים, גיזום הענפים המאוכלסים וגדמים שנותרו על העץ מהקיץ שעבר, וזאת משום שהעץ רגיש מאוד לתקיפת הזחלים בחלקים אלו, מריחת החתכים במשחת גיזום ולאחר מכן חיטוי בתמיסת כותניון. שיטה נוספת פחות אגרסיבית לעץ - היא שליפת הזחלים מהענפים ומהגדמים, גיזום וחיתוך על פי הצורך, ולאחר מכן הזרקת דורסן לתוך המחילות וסתימתן באדמה לחה, לבסוף מריחת הגדמים בתמיסת כותניון ומשחת גיזום. למניעה - נהוג להשתמש בחומרי הדברה אשר מרוססים על הנוף (סופרתיון, דיזיקטול) - בשל רגישותה של התאנה לתכשירי הדברה, המתבטאת בצריבה, יש חשיבות רבה בביצוע ניסויים מוקדמים ע"מ לבחון את מידת הפיטוטוקסיות של חומרים אלו, מכיוון שגם צריבה קלה יכולה להתבטא בהוצאת הפרי מהשיווק. ממשק ההדברה הנהוג היום כולל איתור חורי ההגחה בגזע העץ הנגוע וריסוס חומרי הדברה סיסטמיים וחומרי הדברה פירטרואידים בחלל העץ -  דרך חורי ההגחה. לאחר ביצוע הדברת יקרונית התאנה מומלץ לטבול צמר גפן בספירט או אלכוהול ובאמצעות חוט ברזל ארוך להחדיר לחור הנבירה שבגזע, וכך לסתום אותו, בנוסף ביצוע סניטציה לענפים וגדמים נגועים במקביל להדברה הכימית.

כמו כן קיימות שיטות הדברה אורגניות המיושמות בישראל: טיפול מניעתי הכולל, זריעת שום סביב לעץ, שתילת עשבי תבלין אשר דוחים את היקרונית (בזיל, זעתר, אורגנו, טימין, נענע, מנטה) ועוזרים בהרחקת הפרטים הבוגרים.

בעצים אשר נפגעו, מומלץ לא לגזום את הענפים מכיוון שהיקרוניות מעדיפות לחדור אל העץ דרך פצעים אלו המהווים אזור הטלה נוח - מה שעלול להגביר את ההתרבות, לכן יש להיעזר בתחיבת שיני שום אל תוך המחילות או בכל חומר ארומטי מריר אחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יקרונית התאנה בוויקישיתוף
  • גלריית תמונות בפליקר
  • Ben-Yehuda, S., Dorchin, Y., & Mendel, Z. (2000). Outbreaks of the fig borer Batocera rufomaculata and other cerambycids in fruit plantations in Israel. Alon Hanotea54(1), 23-29.
  • Bytinski-Salz, H. (1952). Two important tree borers in Israel. FAO Plant Prot. Bull1(3), 38-39.