יקרונית טיטאנית
 יקרונית טיטאנית | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | חיפושיות |
| תת־סדרה: | Polyphaga |
| משפחה: | יקרוניתיים |
| סוג: | Titanus |
| מין: | יקרונית טיטאנית |
| שם מדעי | |
 Titanus giganteusלינאוס, 1771 | |
 | |
יקרונית טיטאנית (שם מדעי: Titanus giganteus) היא מין של חיפושית ענקית במשפחת היקרוניתיים שחיה ביערות הגשם של אמריקה הדרומית. חיפושית זו ידועה בגודלה הרב: אורכה הוא 170 מילימטרים (6.7 אינץ') ומשקלה עד 40 גרם.[1] בנוסף, הלסתות שלה חזקות מאוד ומשמשות גם כנשק להגנה עצמית.[2]
אנטומיה ופיזיולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גודל
[עריכת קוד מקור | עריכה]_found_by_Jean_NICOLAS_(10331669783).jpg)
היקרונית הטיטאנית זכתה לפרסום בשל היותה אחת החיפושיות הגדולות ביותר, אם לא הגדולה שבהן, כאשר אורכה מגיע עד 170 מילימטרים (6.7 אינץ') ומשקלה עד ל-40 גרם.[1] רק חיפושית הרקולס ארוכה יותר ממנה, באורך של כ-175 מילימטרים (6.9 אינץ'), אך כמחצית מאורך זה נובע מ"קרן" כיטין ארוכה שבולטת משריון החזה שלה. גם הפגית שלה גדולה מאוד: אורכה מגיע לעד 30 סנטימטרים (12 אינץ') ורוחבה 5 ס"מ.[1]
הגודל שחרקים יכולים להגיע אליו מוגבל בשל מערכת הנשימה שלהם, שמורכבת מצינוריות דקות הנקראות טרכיאות שמובילות מפני שטח אל תוך הגוף, והאוויר זורם באמצעות פעפוע (דיפוזיה טבעית). מאחר שהחמצן חודר דרך פעפוע, המרחק שהוא יכול לעבור מוגבל ולכן גם עומק הטריכאות צריך להיות קטן (אחרת, החמצן לא יגיע עמוק מספיק). ההערכה היא שהנפח המרבי לחרק עומד על 175 מיליליטר.
למרות גודלן, כנפי התעופה שלה קצרות יחסית ביחס ליקרוניות אחרות ונעדרות לגמרי בקרב הנקבות.[3] הנקבות אינן יכולות לעוף אך הזכרים כן יכולים לעוף באופן מוגבל. כדי לעוף הם צריכים לטפס על עצים ולזנק משם ואין להם יכולת המראה מהקרקע בשל משקלם הכבד.[1]
חושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליקרונית הטיטאנית יש עיניים מורכבות (עין שמורכבת ממספר רב מאוד של עיניות, ונפוצה בקרב חרקים שונים) עם מאות פאות משושות במרכז העין ופאות מחומשות או מרובעות בשולי העיניים.[4]
ליקרונית הטיטאנית יש שורת שערות פרופריוספציה בקצה הקדמי של החזה. לשערות יש יכולת לחוש לחץ ולזהות גופים בהם הן נוגעות, כמו גם מאפיינים של הסביבה.[3]
המחושים שלה בעלי איברי חישה מסוג סנסילום (אנ') שמספקים מידע על תנאי הסביבה. איברים אלו באים במספר סוגים, כאשר כל סוג רגיש לגירוי אחר. ככל הנראה, המחושים יכולים לחוש בריח, בטמפרטורה ובלחות.
מיקרוביום
[עריכת קוד מקור | עריכה]יקרוניות טיטאניות בוגרות ככל הנראה לא אוכלות בכלל,[1] אך בכל זאת יש להן מיקרוביוטת מיעיים שרידית, שלא מראה פעילות של אנזימי פרוטאז, אף על פי שכן תועדה פעילות עיכול של עמילאז וליפאז.[3] אנזימים אלו תפקידם לעכל מזון ולפרק את החלבונים שבו לחומצות אמינו שייספגו בדופן המעי. סביב המעיים של היקרונית הטיטאנית אין שכבת שומן, בשונה ממיני יקרוניות אחרים. מדענים שיערו שקצב חילוף החומרים הבסיסי של היקרונית הטיטאנית משתנה וגורם לבזבוז מהיר יותר של מאגרי השומן מחיפושיות דומות. אנליזה באמצעות ספקטרומטר מסה מסוג כרומטוגרפיה נוזלית (אנ') הראתה ש-70% מהשומנים שלה היו טריגליצרידים והם נמצאו רק בשרירי התעופה. מכך הסיקו המדענים שחלק ניכר מהשומנים סיפקו לחיפושית אנרגיה לעוף. בתוך אלו, חומצה אולאית הייתה הנפוצה ביותר.
התנהגות ואקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שמיני יקרוניות רבים אוכלים צמחים כדי להתקיים, המינים בתת-המשפחה Prioninae מאופיינים בכך שהבוגרים לא ניזונים אלא רק שותים מים. לבוגרי היקרונית הטיטאנית חסרים אנזימי עיכול והם מסתמכים על מאגרי שומן כדי לשרוד, להתרבות ולעוף.[1] רק בשלב הפגית הם אוכלים. הזחלים (פגיות באורך 30 ס"מ!) הם אוכלי-צמחים ומזונם הוא עץ מרקיב וצמחים מנוגעים על ידי פטריות.[3] בשלב הפגית הם אוכלים את המזון שיספיק להם לכל חייהם, מעבר לגדילה והשלמת גלגול מלא. בשל אכילת עץ מרקיב וצמחים מתים, פגיות היקרונית הטיטאנית משמשות כמפרקי וממחזרי חומרים אורגניים ומעשירות את האקוסיסטמה בהומוס.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל תוחלת החיים הקצרה של פרטים בוגרים של יקרונית טיטאנית, מעט ידוע על דרכי הרבייה וההזדווגות שלהם. מאחר שרק הזכרים יכולים לעוף, הם אלו שתרים באופן אקטיבי אחרי הנקבות. הם נמשכים לנקבות באמצעות פרומונים.[2] ייתכן שהנקבות (כמו במינים אחרים של יקרוניות) מסוגלות לרביית בתולין אך זו היא השערה בלבד. נדרש מחקר נוסף בדרכי הרבייה שלהם.[1]
הגנה עצמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר היקרונית הטיטאנית מרגישה מאוימת היא משפשפת את איבריה ויוצרת לחישה או היסוי דמוית נחש שאמורה להפחיד את התוקף ולהזהיר אותו. אם הוא מתעלם מהאזהרה ותוקף בכל זאת, החיפושית נושכת להגנתה. נשיכתה של היקרונית הטיטאנית חזקה מאוד ויכולה לחתוך ענפים קטנים, גבעולים ואפילו אצבעות דקות של בעלי חיים קטנים. נשיכתה כואבת מאוד גם לבני אדם ויש הטוענים שהיא יכולה לקטוע אצבע. טענה פופולרית המושמעת בנוגע לכוח הנשיכה של היקרונית הטיטאנית היא שלסתותיה יכולות לחתוך עיפרון.[1]
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]היקרונית הטיטאנית חיה ביערות הגשם של אמריקה הדרומית ובפרט בארצות ונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו, הגינאות וצפון-מרכז ברזיל.[5] אף על פי שבית גידולה העיקרי הוא יערות גשם, אפשר למצוא אותה גם בבתי גידול אחרים כמו היער האטלנטי בברזיל, אגן האורינוקו בוונצואלה ובאזור שוקו-דריין בקלומביה.[1]
חיפושיות אלו נמצאות בעיקר בחלקים עתיקים של היער, בהם יש צמחייה רבה ורבת שנים, ובעיקר עץ נרקב שמשמש כמזון העיקרי שלהן. עם זאת, ניתן למצוא אותן גם ביערות חדשים יותר ובתי גידול שונים, כל עוד יש תנאים מספיק טובים להישרדותה ומספיק עץ לאכול.[1]
אף על פי שתפוצתן די רחבה באמריקה הדרומית, תצפיות שלהן בטבע די נדירות. הסיבה היא כנראה שהן פעילות לילה וחיות בתוך עצים נרקבים, כמו גם התנהגות ביישנית ונטייה להסתתר. האיומים העיקריים על היקרונית הטיטאנית הם אובדן בית גידול כתוצאה מבירוא יערות הגשם.[5] לשם הערכת מצב השימור שלה, נדרשים מחקר עמוק וסקרי טבע מקיפים. כתוצאה מכך, נערכים מחקרים וסקרי טבע כדי ללמוד על היקרונית הטיטאנית ועל תפוצתה. עם זאת, חלקים בביולוגיה של החיפושיות עדיין אינם ידועים די צרכם וצריך מחקר נוסף.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יקרונית טיטאנית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- יקרונית טיטאנית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
יקרונית טיטאנית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
יקרונית טיטאנית, באתר GBIF (באנגלית)
יקרונית טיטאנית, באתר iNaturalist (באנגלית)
- מידע, תמונות ו-10 עובדות על יקרונית טיטאנית, באתר Fact Animal
- סרטון על יקרונית טיטאנית, באתר "Life in the Undergrowth" של ה-BBC
- כתבה העוסקת ביקרונית הטיטאנית ובחיפושיות אחרות, באתר "Life in the Undergrowth" של ה-BBC
- Museum unveils dying giant beetle, מאמר עם תמונות ב-BBC
Giant beetle visits Oxford University—Life in the Undergrowth related
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 "10 Titan Beetle Facts". Fact Animal (באנגלית בריטית).
- 1 2 "Titan Beetle". si.edu. Washington, DC: Smithsonian Institution. 2011-05-31.
- 1 2 3 4 Dvořáček, Jiří; Sehadová, Hana; Weyda, František; Tomčala, Aleš; Hejníková, Markéta; Kodrík, Dalibor (בפברואר 2020). "First Comprehensive Study of a Giant among the Insects, Titanus giganteus: Basic Facts from Its Biochemistry, Physiology, and Anatomy". Insects (באנגלית). 11 (2): 120. doi:10.3390/insects11020120. ISSN 2075-4450. PMC 7073837. PMID 32059419.
- ↑ Makarova, Anastasia A.; Meyer-Rochow, V. Benno; Polilov, Alexey A. (2019-01-01). "Morphology and scaling of compound eyes in the smallest beetles (Coleoptera: Ptiliidae)". Arthropod Structure & Development. Special Issue: Miniaturization in Panarthropoda. 48: 83–97. Bibcode:2019ArtSD..48...83M. doi:10.1016/j.asd.2019.01.001. ISSN 1467-8039. PMID 30625373. S2CID 58572480.
- 1 2 Sr, Todd Sain (2017-04-26). "Titan Beetle". Our Breathing Planet (באנגלית אמריקאית).