ירגזי ביצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןירגזי ביצות
Sumpfmeise1.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: פויסילה
מין: ירגזי ביצות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Poecile palustris
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Poecile palustris distribution map.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירגזי ביצות[2] (שם מדעי: Poecile palustris) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הירגזיים החי בחורש נשיר, פרדסים וגנים. לפעמים מבקר במתקנים להאכלת ציפורים. ירגזי הביצות הוא עוף קטן באורך 11.5 ס"מ, מוטת כנפיים 18-19.5 ס"מ, ומשקל 10–13 גרם. דומה מאוד לקרובו ירגזי הרים ועד 1897 נחשב למין אחד עם ירגזי הרים.[3]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירגזי הביצות הוא עוף קטן באורך 11.5 ס"מ, מוטת כנפיים 18-19.5 ס"מ, ומשקל 10–13 גרם. לירגזי הביצות גוף אפרפר-חום וראש עגול עם כיפה שחורה מבריקה, לחיים בהירות וסנטר שחור. הבטן בצבע בז'.[3] דומה מאוד לירגזי הרים אבל יש לירגזי הביצות ראש קטן יותר.[4] לירגזי 10 אברות יד (הארוכה ביותר היא האמצעית, באורך 58 מ"מ והקצרה ביותר היא הקיצונית, באורך 21.5 מ"מ), 9 אברות אמה (הארוכה ביותר היא הקיצונית, באורך 50 מ"מ, והקצרה ביותר היא הפנימית, באורך 21 מ"מ) ו-12 אברות זנב (הזנב בצורת מניפה סימטרית, כך שהאברות הארוכות ביותר הן הרביעיות מהמרכז, באורך 59 מ"מ, והקצרות ביותר הן הפנימיות, באורך 56.5 מ"מ. הקיצוניות באורך 57 מ"מ), כולן אפורות-חומות.[5] הרגל חומה חיוורת, המקור שחור דק וקצר, והקשתית כהה.[3]

הגוזלים עירומים תחילה ולאחר מכן מכוסים בפלומה אפרפרה בהירה. הפרחון דומה לפרט הבוגר אם כי הכיפה הוא יותר חומה כהה או מפויחת, והגחון חיוור עם גוון אפרפר יותר.[6]

הקריאה הטיפוסית נשמעת כ-"פי-צ'ו" פוצץ, דמוי התעטשות, שמתחיל בצליל גבוה ומסתיים בצליל נמוך יותר. בדומה לקרובו ירגזי הרים, ירגזי הביצות גם כן משמיע קריאה הדומה ל-"צ'ה צ'ה צ'ה", אך קצרה יותר ופחות מאונפפת. השיר הוא קריאה בת הברה או שתיים, שלרוב עולה בגובה הצליל, וחוזרת על עצמה.[7] קריאת האזהרה נשמעת כמו "פיץ - איץ - איץ", אם כי, כאשר הנקבה מאוימת בזמן הקינון, היא תנשוף ואף תתקוף את הפולש,[6] פעולה שהיא מקור שמם העברי (מהמילה רוגז).[8]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירגזי הביצות הוא ציפור יציבה, שמהרגע שהתיישבה בטריטוריה, היא כמעט ולא תעזוב. צעירים בחודשי חייהם הראשונים משוטטים בלהקות של ציפורים אחרות, אך באביב הבא הם מוצאים טריטוריה. מזג האוויר הקר ושינויים באספקת המזון לא ידועים כגורמים לנדידה במין זה. הם חיים כזוגות בטריטוריה בשטח עד 25 דונם.[9] ירגזי הביצות מתרבה מסוף מרץ עד יוני והוא מונוגמי לכל החיים. הקן בצורת גביע ובנוי מטחב, חומר צמחי, פרווה ונוצות, בחור בעץ או בגדם או בין שורשי עצים. לעיתים רחוקות גם יקנן בחלל בקיר או בחור באדמה. הנקבה מטילה חמש עד עשר ביצים.[10] הדגירה אורכת 14–16 יום, והגוזלים פורחים בגיל 18–21 יום.[6] תוחלת החיים הממוצעת היא כ-2–3 שנים.[6] הפרט הבוגר ביותר שתועד היה בן 11 שנים ו-11 חודשים, בשוודיה.[11]

ירגזי הביצות ניזון בעיקר מחסרי חוליות קטנים וכן מחומר צמחי, כולל פירות וזרעים (בעיקר אגוזי אשור).[10] הוא ניזון מחסרי חוליות בעיקר בקיץ, כשמזון צמחי מקבל חשיבות בחורף.[6] אם הוא מוצא מקור מזון ​​טוב (כמו במתקן האכלה), ייתכן שהירגזי יתחיל לאגור זרעים. ההיפוקמפוס שלהם (החלק במוח שלהם שמתמחה בזיכרון דברים) גדול מזה של הירגזי המצוי.[3] חרקים רכים (בעיקר זחלים) מהווים מקור מזון עיקרי עבור גוזלים (יותר מ–80% מהתזונה) ועכבישים הם מקור מזון חיוני לגוזלים צעירים מאוד.[12]

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף השם, ירגזי הביצות לא חי בביצות, אלא ביערות נשירים וביער עם שיעור גבוה יחסית של עצים מתים או נרקבים וסבך פתוח באירופה ובמזרח אסיה. הוא נמצא לעיתים קרובות באזורים נרחבים של אלון ואשור, אלנוס, צפצפה, שדר, ערבה ופרונוס ויערות מעורבים, ונראה מדי פעם גם בקצוות מיוערים של מטעים, פארקים וגנים. המין יציב ברובו, אם כי צעירים נודדים למרחקים קצרים לאחר הפריחה.[10] נראה כי כמות השיחים היא גורם חשוב בבחירת טריטוריה עבור ירגזי הביצות.[13]

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכות טווח התפוצה (30,100,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה (10,000,000-21,000,000 פרטים) לא קטנות, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. באירופה, מגמות בין 1980 ל-2013 מראות שאוכלוסיות עברו ירידה מתונה בגודל. למרות העובדה שמגמת האוכלוסייה נמצאת בירידה, הירידה אינה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. כתוצאה מכך, ירגזי הביצות מסווג כמין ללא חשש. לפי הערכה משנת 2015, באירופה מקננים 2,910,000-5,740,000 זוגות, כלומר 5,830,000-11,500,000 פרטים בוגרים.[10] מוערך כי בבריטניה מקננים כ–41,000 זוגות.[3] האוכלוסייה הבריטית הצטמצמה ביותר מ-50% בשנות ה-80, ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21. סיבה אפשרית היא הרס בתי גידול עקב שינויים באוכלוסיית השיחים.[13]

המין סובל מאובדן בתי גידול בשל עיור, חקלאות ונטיעת עצים מחטניים ביערות נשירים. חורפים קשים גורמים לתמותה ומהווים איום מיוחד על אוכלוסיות קטנות מבודדות. גם טריפה ותחרות עם ירגזיים אחרים יכולים להוות איומים. המין מוגן על ידי אמנת ברן לשימור חיות הבר ובתי הגידול של אירופה (אנ') נספח II.[10]

תפוצת תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לירגזי הביצות 10 תת-מינים:[14]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירגזי ביצות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירגזי ביצות באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ קיליאן מולארני, לארס סוונסון, דן צטרסטרום, פיטר ג'. גרנט, לקסיקון מפה: הציפורים - המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל, עריכה: דן אלון, יוסי לשם, אבי ארבל, מפה הוצאה לאור, 2003, עמ' 318
  3. ^ 1 2 3 4 5 Marsh Tit Bird Facts | Poecile Palustris, The RSPB (בBritish English)
  4. ^ ירגזי ביצות - eBird, ebird.org
  5. ^ Marsh Tit (Poecile palustris) - Feathers on featherbase.info, www.featherbase.info
  6. ^ 1 2 3 4 5 Marsh Tit Bird Facts (Poecile palustris), Bird Fact (באנגלית)
  7. ^ Marsh Tit (Poecile palustris) -> Willow Tit (Poecile palustris) - BirdID's Bird Guide - Nord University - Birdid, www.birdid.no
  8. ^ תולדות הטבע ב - שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) | מפעל המילון ההיסטורי, maagarim.hebrew-academy.org.il
  9. ^ Marsh Tit (Poecile palustris), www.birdwords.co.uk (בBritish English)
  10. ^ 1 2 3 4 5 Marsh Tit (Poecile palustris) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  11. ^ EURING | Marsh Tit, euring.org
  12. ^ Tomasz Wesołowski, Grzegorz Neubauer, Diet of Marsh Tit Poecile palustris Nestlings in a Primeval Forest in Relation to Food Supply and Age of Young, Acta Ornithologica 52, 2017-07, עמ' 105–118 doi: 10.3161/00016454AO2017.52.1.010
  13. ^ 1 2 Shelley A. Hinsley, Jane E. Carpenter, Richard K. Broughton, Paul E. Bellamy, Habitat selection by Marsh Tits Poecile palustris in the UK, Ibis 149, 2007, עמ' 224–233 doi: 10.1111/j.1474-919X.2007.00691.x
  14. ^ ITIS - Report: Poecile palustris, www.itis.gov
  15. ^ Avibase - מסד בירד העולם, avibase.bsc-eoc.org