ירגזי צהוב-גבה
 ירגזי צהוב־גבה
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | ירגזי צהוב־גבה |
| מין: | ירגזי צהוב־גבה |
| שם מדעי | |
 Sylviparus modestusברטון, 1836 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ירגזי צהוב־גבה (שם מדעי: Sylviparus modestus) הוא מין יחיד בסוגו של ציפור שיר ממשפחת הירגזיים.
מאפיינים פיזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ירגזי צהוב-גבה הוא עוף קטן: אורכו 10 ס"מ ומסתו 5.9 גרם.[2] הירגזי בצבע צהוב-אפרפר כהה, ולו ציצה קטנה, מקור עבה וקצר, וגבה צהבהבה חיוורת. סביב העין טבעת בהירה. הגב, הכנפיים והזנב כהים במעט מהגחון. המקור וכף הרגל כחולים-אפרפרים, וקשתית העין כהה. באוכלוסיות של מערב ההימלאיה, הגב רווי יותר והגחון צהבהב יותר. דומה לירגזי כיפת־אש, אם כי נבדל ממנו בצבעי הגחון והראש. הקריאות חזקות ודקות ונשמעות כ–"ציט", "פיט" או "פסיט".[3][4][5]
התנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ירגזי צהוב-גבה מצטרף לעיתים קרובות ללהקות מעורבות מינים קטנות.[4] ידוע מעט מאוד על מנהגי הרבייה שלו. הוא מקנן בחלל בעץ, בגובה 0.5–7 מטרים מהקרקע. הגוזלים ניזונים בעיקר מזחלים.[6] עונת הקינון מתחילה באפריל. הקן מורכב מטחב ופרווה.
אין מידע על התזונה של ירגזי זה, אבל משוער כי היא כוללת פרוקי רגליים קטנים, פגיות וזרעים.[3]
בית גידול ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירגזי חי ביערות הרריים בהימלאיה, דרום סין, ודרום מזרח אסיה היבשתית. הוא חי בחופת העלים ומתרחק מהקרקע.[4] הירגזי חי ביערות ירוקי עד בגבהים של 1,500–3,000 מטרים מעל פני הים.[5] טווח התפוצה (כ–5,650,000 קמ"ר) של מין זה גדול מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך לא סביר שהוא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן אין ירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, הירגזי צהוב־הגבה מסווג כמין ללא חשש.[7] ירגזי צהוב־גבה הוכרז כמין בסכנת הכחדה במיאנמר ב-4 במרץ 2020 על ידי מחלקת היערות של משרד משאבי הטבע ושימור הסביבה של מיאנמר (אנ').[8]
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירגזי צהוב־הגבה נמצא בבסיס העץ האבולוציוני של משפחת הירגזיים:[9]
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תת־מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לירגזי צהוב־הגבה שלושה תת־מינים:[10][11][12]
- Sylviparus modestus klossi – ז'אבווי ו–Delacour, 1930, מצוי בדרום וייטנאם.
- Sylviparus modestus modestus – ברטון, 1836, מצוי מנפאל וצפון מזרח הודו לדרום סין, תאילנד וצפון לאוס.
- Sylviparus modestus simlaensis – בייקר, 1917, מצוי במערב ההימלאיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירגזי צהוב-גבה, באתר ITIS (באנגלית)
- ירגזי צהוב-גבה, באתר NCBI (באנגלית)
- ירגזי צהוב-גבה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- ירגזי צהוב-גבה, באתר GBIF (באנגלית)
- הקלטות ומפת תפוצה של ירגזי צהוב-גבה, באתר Xeno-Canto
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ירגזי צהוב־גבה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Oiseaux.net, Mésange modeste - Sylviparus modestus - Yellow-browed Tit, www.oiseaux.net (באנגלית)
- ^ 1 2 Andrew Gosler, Peter Clement, Yellow-browed Tit (Sylviparus modestus), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.yebtit3.01
- ^ 1 2 3 Yellow-browed Tit - eBird, ebird.org
- ^ 1 2 Sylviparus modestus E. Burton 1836 | Species, India Biodiversity Portal (באנגלית)
- ^ Sahas Barve, André A Dhondt, A Yellow-browed Tit Sylviparus modestus nest from Kedarnath Wildlife Sanctuary, Uttarakhand, India., Indian BIRDS 10, August 2015, עמ' 110–111
- ^ Yellow-browed Tit (Sylviparus modestus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2021-02-18
- ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
- ^ ITIS - Report: Sylviparus modestus, www.itis.gov
- ^ Sylviparus modestus (Yellow-browed Tit) - Avibase, avibase.bsc-eoc.org
- ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
