ירדנה הדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ירדנה הדס (1 באוגוסט 1930 (עפולה) – 30 ביוני 2015 (צופית)) הייתה עורכת פילון, מרצה לספרות, מתרגמת, משוררת סופרת ילדים ואשת חינוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדס נולדה ב-1 באוגוסט 1930 בעפולה, וילדותה ונעוריה עברו עליה בשכונת בורוכוב. היא בוגרת הגימנסיה העברית "הרצליה". "ג'נג'ית טובת לב, עוזרת לכולם. הומור ושמחת חיים יוצאי דופן. תלמידה מצטיינת בכתה. הייתה הרוח החיה. משכה את החבורה ומחזות ברמת גן הרחוקה. באחד הטיולים היא נדרסה על ידי מכונית משא ליד קולנוע רמה. כאשר גררו אותה מתחת למכונית כולם מוכי הלם. ירדנה פתחה עין חבולה וחייכה."[1]

בעלת התארים ב.א. ומ.א. בספרות עברית מטעם אוניברסיטת תל אביב.

הייתה מורה וסגנית מנהל בית החינוך ע"ש א"ד גורדון בגבעתיים, ושימשה מורה בית המדרש למורים "גבעת השלושה" ("שיין"), המכללה האקדמית בית ברל ובאוניברסיטת תל אביב.

מאז תשי"ד (1954) פרסמה שירים וסיפורים לילדים בעתונות ילדים "דבר לילדים" ומאמרים בבעיות חינוך ב"הד החינוך", "אורים", "איתנים" ועוד. כמו כן פרסמה מאמרים ומחקרים רבים בתחום ספרות ילדים ונוער.

בשנת 1982 נתמנתה עורכת סדרת "ראשית קריאה" בכתר הוצאה לאור. ערכה מקראות ואסופות לבתי ספר. סיפוריה ההיסטוריים שובצו באסופות: "עם שב לארצו", "מפזורה לתקומה", "עולם מתחדש", ואלו מלוות בחוברות עבודה ומדריכים. כן ערכה קובצי יצירה של ילדים ("מן הדמיון אל העיפרון", "דרך השיר").

בשנת 1985 יחד עם שלמה הראל, הקימה את מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה המרכז נקרא על שם סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ. בתקופה בה הוקם המרכז הלך לעולמו סופר הילדים הנודע אוריאל אופק ששלמה הראל וירדנה הדס הכירו והוקירו. שלמה הראל הגה את הרעיון להעביר את האוסף האדיר והמיוחד של ספרי ילדים מביתו של אוריאל אופק למכללת בית ברל. על הזכות לקבל את האוסף הנדיר והייחודי של אוריאל אופק התמודדו גם מכללות אחרות אבל שניהם, שלמה הראל וירדנה הדס, הצליחו לשכנע את המכללה ואת אוריאל אופק (לפני מותו) להעביר את האוסף לבית ברל. על פי עדותו של שלמה הראל "לירדנה והכרותה האישית עם אוריאל אופק היה חלק חשוב בקבלת האוסף."

מכללת בית ברל הקדישה אגף מיוחד "אולם אופק" שהוצמד למבנה בן שני חדרים שאליו הועבר האוסף הנדיר הידוע. המהלך כולו נמשך במשך כמה חודשים ושניהם, ירדנה הדס ושלמה הראל עסקו בו לילות כימים. לרגל הפתיחה הוזמנה לשאת דברים סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ שברבות הימים נקרא הבניין כולו על שמה – מרכז ימימה לספרות ילדים. הדס הייתה בין מייסדי המרכז ומעורבת בפעילותו לאורך השנים כולל ימי עיון מטעם מרכז ימימה והשתלמויות בנושא של ספרות ילדים.

הדס התגוררה במושב צופית, גם בשנותיה האחרונות כאשר בגלל מצבה הבריאותי נזקקה לעזרה ולתמיכה, המשיכה להגיע לחוג השירה של המושב וחברי החוג שמחו לשמוע את הערותיה ביחס לשיר זה או אחר ואת הסיפור הקשור לכתיבתו. שמחה להרתם ולעזור בראיונות וכתבות לעלון המושב, היא התנדבה לקיים "שעת סיפור" לילדי המושב בספריה המקומית, ובתקופה מסוימת גם הייתה חלק ממערכת העיתון של המושב וסייעה בעריכתו.

בשנת 2015 הלכה הדס לעולמה בגיל 85.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טטי ושמטי (סיפורת מחורזת), - עם דינה דניאלי, ירון גולן ושמה שירי, אל"ף, 1968
  • יהיה טוב, מתן (סיפורת מחורזת), עם דינה דניאלי, עופר
  • קואלה לא צמא, דני ספרים, 1996
  • טיף-טף, טיפותיי (סיפורים ושירים), עמיחי
  • פילון חדש, עם רחל שפירא, דרור, 1997
  • שזרתי זר (שירים), רמות – אוניברסיטת תל אביב, 2000

עיון, מדריכים למורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הילד והקריאה, מישל"ב, 1970
  • העבודה כערך, אלפון של מקצועות, ההסתדרות הכללית, 1989
  • שוני ושוויון, משרד החינוך, 1991

עיבוד ועריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאמא, עיריית פתח תקווה, 1973
  • גן הפרחים הקסום, עם מישל גארי, החברה הגאוגרפית, 1980
  • באומר ובשיח (מקראה לכיתות ג'-ד', ומקראה לכיתות ד'-ה'), ספריית פועלים, 1986
  • אני (מקראה לכיתות ג'-ו'), עם יוסף מלצמן, מסדה
  • "והנה, היא לאה" מאת לאה פוליבוי, כתר 2005
  • עריכת ספרי ילדים בהוצאת "כתר": רובינזון קרוזו, קלמר הזכוכית, אח בוגר, יותם בלש חוקר וכו'

תרגום (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המלך פינגווין, מאת ר' ה' הורן, עמיחי
  • מאורעות חומי הננס, מאת ד.מ. מולוק, עמיחי
  • אורי וחתלתולו צחורי, מאת ה' היל, וו מקסוול, עמיחי
  • ביער הקסום, מאת ס' א' וייט, עמיחי
  • הכלב לץ, מאת רחל פילד, עמיחי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי ארליך ב 30.06.15, אבלים