ירוחם לוריא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ירוחם לוריא (19 בספטמבר 19142 בדצמבר 1977) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית זיכרון על ביתו של ירוחם לוריא ברח' ביל"ו 51 בתל אביב

נולד בנווה צדק נצר לאר"י הקדוש (מצד אביו) ונכד לאהרן שלוש, ממייסדי נווה צדק, (מצד אמו). למד בבית ספר "כל ישראל חברים" ("אליאנס") בנווה צדק, ואחר כך (1930-31) במכינה האוניברסיטאית של האוניברסיטה הצרפתית בביירות (לבנון) וב-1932 סיים את לימודי ב"קולג' דה פרר" (קולג' האחים) ביפו.

מילא תפקידי מנהלה שונים בקונסוליה הבולגרית, בבנק אפותיקאי כללי, במנהל המזון של שלטונות המנדט הבריטי ובצנזורה על העיתונות (תחילה תחת שלטונות המנדט ועם קום המדינה בצנזורה הצבאית).

במקביל עסק בעריכה ובתרגום במקומות שונים (עיתון "הצופה", הוצאת הספרים "מ. ניומן", "קול ישראל" ועוד). בשנת 1952 מונה כמזכיר הספרותי בהוצאת "דביר" ומשנת 1958 היה מזכיר המערכת בהוצאת "עם עובד".

אלמנתו היא העיתונאית תקוה וינשטוק לבית הכהן, נינת מיכל הכהן.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת עם עובד העניקה מספר פרסים לסופרים ומשוררים על שמו.

ארכיונו האישי נמצא בארכיון גנזים של אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל לפרסם את שיריו ב-1934 בכתבי העת "גזית" ו"גליונות". בהמשך פרסם שלושה ספרי שירה:

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגם ספרים מאנגלית ומצרפתית. בין הספרים שתרגם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]