ירון אביטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירון אביטוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1957 (בן 67 בערך)
חיפה, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירון אביטוב (נולד בשנת 1957), הוא סופר, במאי סרטי תעודה, מבקר, עורך, עיתונאי ומדריך טיולים ישראלי. זכה, בין היתר, בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005) ובפרס "שגריר הספרות העברית באמריקה הלטינית" לשנת 2012.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביטוב נולד בשכונת הדר הכרמל, שאותה תיאר לימים ברומן "פתק מאמא" ("עם עובד"). ב-1980 עבר לירושלים, ובהמשך עקר לתל אביב וכיום הוא נע על הציר שבין ישראל לדרום אמריקה.

בצעירותו התפרנס אביטוב ממלאכות מזדמנות ומכתיבה לעיתונים. בראשית דרכו בעיתונות כתב במקומון הירושלמי "כל העיר" וזכה להכרה בזכות מאמריו שעסקו בין השאר בפענוח של פרשיות לא נודעות מהעבר. בהמשך פרסם מאמרים רבים בנושאים מגוונים על ישראל וארצות אחרות בעיתונים כגון: ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, גלובס, מקור ראשון, זמן ירושלים, ירושלים, העיר, זמן תל אביב, כלבו, מסע אחר, רחוב ראשי, אנשים ועוד. כמו כן שימש כמבקר ספרות במקור ראשון, במעריב ובזמן ירושלים, וכן סקר ספרים ברשת א' של "קול ישראל". בנוסף, שימש בשנות ה-90 כעורך במספר כלי תקשורת.

ב-1983 פרסם מסיפוריו הראשונים במוסף הספרותי של על המשמר. חזר לכתיבת פרוזה באמצע שנות ה-90, ומאז החל לפרסם בצורה סדירה ספרי פרוזה ותיעוד, תריסר בסך הכול עד כה. במקביל פרסם סיפורים קצרים במוספים הספרותיים של ידיעות אחרונות ומעריב, ובכתבי העת הספרותיים מאזניים, עמדה, גג, עיתון 77, מטען, מסמרים, הדור, הכיוון מזרח ואלמנך. ב"מאזניים" פורסמו גם חלק משיריו.

סיפוריו פורסמו גם באנתולוגיות ספרותיות, כגון "תה עם לימון" בעריכת נורית גוברין ("גוונים", 1997), "מאה שנים, מאה יוצרים" בעריכת סמי שלום שיטרית (בימת קדם לספרות", 1998), "אלה החיים שרציתי לחיות" בעריכת משה גלעד ("עם עובד", 2003) ובאנתולוגיות נוספות שראו אור בהוצאת "כרמל".

סיפורים מתורגמים שלו פורסמו בכתבי עת בספרד, בארצות הברית ובמדינות דרום אמריקה. רשימותיו תורגמו לשפות נוספות.

במסגרת עיסוקו כעורך, פרסם אביטוב מספר אנתולוגיות תמאטיות של ספרות עברית במשותף עם הסופר רן יגיל. מ-2007 הוא מפרסם סדרה של אנתולוגיות של ספרות עברית המופיעה בספרדית בהוצאות לאור באמריקה הלטינית. בסדרה זו פורסמו עד כה ארבע אנתולוגיות של ספרות עברית ואנתולוגיה נוספת של יוצרים לטיניים הכותבים על ישראל. סדרת האנתולוגיות זכתה להד ניכר באמריקה הלטינית, ועל יוזמה זו זכה בפרס מטעם שגרירות ישראל באקוודור ואגף קשתו"ם של משרד החוץ. כמו כן יזם וערך סדרה של ספרות אקוודורית שראתה אור בהוצאת "כרמל". אביטוב עבד כעורך ספרותית בהוצאות: "כרמל", עמדה", "מטר", "ביתן", "גוונים", "גלורי" וכעורך מלווה לכתבי יד אחרים שראו אור בהוצאות נוספות.

במשך שנים הדריך מטיילים בכמה מארצות אמריקה הלטינית והחל משנת 2009 הוא עוסק בבימוי ובהפקה של סרטי תעודה המוקדשים בעיקר לתולדות האנוסים בארצות מרכז ודרום אמריקה וחיי צאצאיהם בהווה. סרטיו הוצגו בהקרנות פומביות בארצות הברית ובאמריקה הלטינית, בפסטיבלי קולנוע, בין השאר פסטיבל הקולנוע הבינלאומי היהודי במיאמי, ארצות הברית (2012), באולמות קולנוע, בירידי ספרות, ב"שבוע ישראל" במספר ארצות ובאוניברסיטאות ובבמות נוספות. שניים מסרטיו תורגמו לאנגלית ולגרמנית. כמו כן, הוא מרצה על נושאים הקשורים לישראל ולדרום אמריקה והשתתף כסופר בירידי ספרות שונים.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הסתכלות, דו"ח מבתי חולים פסיכיאטריים", "כנרת", 1991. מהדורה מתוקנת ומורחבת ראתה אור בהוצאת ירון גולן, 1993: ספר תיעוד ראשון מסוגו של תצפיתן בלתי תלוי על המערכת הפסיכיאטרית בישראל. הספר מבוסס על מחקר בן שנה שנערך בארבעה בתי חולים פסיכיאטריים בירושלים. הספר, הכתוב ב"סגנון ספרותי-אישי מרשים במיוחד" ("כל העיר"), זכה להד רב בקרב קהל הקוראים ובכלי התקשורת והוגדר על ידי הביקורת כ"מבצע נדיר" ("שיחות") ו"מסע מרתק לארץ לא נודעת" ("ידיעות אחרונות").
  • "כשג'ימי ביקש שיקברו אותו בעמידה", "כרמל", 1995. קובץ סיפורים. עריכה: דויד ויינפלד: מחרוזת סיפורים ומעשיות על גברתני ודברני שוק מחנה יהודה בירושלים.
  • "אדון הסליחות", "ספריית מעריב", 1996. קובץ סיפורים. עריכה: איתן בן נתן: סיפורים ריאליסטיים המפליגים אל עולם הפנטסיה והסיוט, המשקפים מצב קיומי אוניברסלי של שחיקה במגרסת החיים.
  • "שומע במותו את הים", "ספריית מעריב", 1998. סיפורי פרשיות. עריכה: איתן בן נתן: אסופה בה נכללות כמה מהפרשיות המרכזיות שכתב אביטוב בסגנון המשלב תיעוד וספרות.
  • "פתק מאמא", "עם עובד", 2001. רומן. עריכה: חיים באר: רומן המעמיד במרכזו את דמותה הכובשת ושופעת החום של האם – אישה צבעונית, מלאת הומור וחדת לשון "הזורה מלח על החיים ובוזקת סוכר על המוות". מתוך אמפתיה וגעגועים מתוארת מערכת יחסים סבוכה, כואבת ומשעשעת של ילד ואמו ונפרשים חייה של משפחה בעלת מסורת טבריינית המתגוררת בשכונת פועלים בחיפה.
  • "הלילה של סנטיאגו", "אסטרולוג", 2001. קובץ סיפורים. עריכה: רן יגיל: מחרוזת סיפורים טרגי-קומית המתרחשת כולה בקובה ושופכת אור ספרותי אמין על עולם שלא היה מוכר לקורא הישראלי.
  • "מדריך קובה", "אסטרולוג", 2001. מדריך. נכתב במשותף עם אבי הזאב.
  • "חתונה כבר לא תצא מזה", "אסטרולוג", 2003. נובלה. עריכה: רן יגיל ושלומי חסקי: שני סיפורי אהבה לא ממומשים המתרחשים במקביל. האחד, בין נגר ל"דיווה" של המוזיקה הערבית, הזמרת אום-כולת'ום, והשני, בין אחיינו לבתו המסתורית של בעל הבית שלו.
  • "יומה", "גלורי", 2004. רומן אוטוביוגרפי. עריכה: יעל ישראל: סיפורו של זר באי קריבי, המרגיש כמו תושב עד שהמציאות כופה עליו לחוש שוב כמו זר.
  • "101 יום", "גלורי", 2004. נכתב בשיתוף עם לידור גולדברג: ספר מסע על פרשת ארבעת המוצ'ילרים הישראלים החטופים בקולומביה.
  • "האורות של מיאמי", "כרמל/עמדה", 2005. נובלה וסיפורים. עריכה: רן יגיל ועמוס אדלהייט.
  • "הומלס", "כרמל/עמדה", 2008. רומן. עריכה: יעל ישראל. "הומלס הוא כל-אדם, שבאמצע חייו נזרק לרחוב ונאלץ להמציא שם את עצמו מחדש. הומלס הוא מורד, מאהב ומשורר הרחוב. הומלס הוא האני האבוד והחרד שיש בכל אחד מאיתנו, הפוחדים שניזרק, שלא ירצו בנו עוד, שלא יאהבו אותנו, שינטשו אותנו. את כל הרגישויות הללו חווה הומלס בעוצמה ובאינטנסיביות מבעיתה ומשחררת בו-זמנית. הומלס מעניק תפיסה ייחודית על החיים בממד זמן פנימי, המשוחררים מכבלי הממסד.

על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי נורית גוברין: "סיפוריו של אביטוב מתרחשים בין ה"כאן" (ישראל) וה"שם" (אמריקה הלטינית). סגנון כתיבתו משלב ריאליזם גרוטסקי, ריאליזם מועצם, פנטסיה וסוריאליזם. מתוך ריאיון לעיתונות: "את סגנון כתיבתי אני אוהב להחליף מסיפור לסיפור ומספר לספר, מהריאליזם ועד לכתיבת סיפורים פנטסטיים ואלגוריים, אבל לא את התכנים והנושאים העוסקים בדרך כלל בשולי החברה. אני מציב את האדם לפני הכול, ומרבה לכתוב על הנידחים החיים בהוויה מעיקה: על הומלסים וחולי נפש, נוודים ומשוטטים, באסטיונרים ועבריינים, מחפשי דרך ותועי דרך. באמצעות ספריי, אפשר להכיר את החצר האחורית של ישראל, אבל גם את החצר האחורית של אמריקה הלטינית, שלה הקדשתי חלק מכתיבתי".[2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1993 - פרס למחקר במדעי החברה על שם ארתור רופין מטעם עיריית חיפה וועדה מהטכניון עבור "הסתכלות".
  • 1994 – פרס קרן ירושלים לספרות יפה עבור "אדון הסליחות".
  • 1998 – פרס מענק מטעם קרן עמו"ס עבור "שומע במותו את הים".
  • 2005 - פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. מנימוקי השופטים למתן הפרס: "כתיבתו של ירון אביטוב עוסקת בפאזל האנושי הישראלי, ובעיקר ב'צברים' החיים מזה דורות בארץ. הוא כותב על השוליים החברתיים, על הדחויים והנידחים, ועל גיבורים הנפתלים עם עצמם ועם סביבתם על רקע הוויה מעיקה, ומנסים להישרד בתוך סיטואציות סבוכות. כתיבתו עוסקת בנושאים כמו חירות, כבוד האדם והפרט הבודד הנאבק על זהותו, והיא מצטיינת באנושיות רבה ואמפתיה ל'אחר' תוך הארת מורכבותו הנפשית. זו כתיבה רגישה של מספר טבעי בעל עין חדה ויכולת לתיאור מצבים בסגנון נקי ואמין (פרופ' יפה ברלוביץ, אלי עמיר ואשר רייך)".
  • 2011 – פרס מענק מטעם "משגב ירושלים", מכון של האוניברסיטה העברית בירושלים עבור מחקרו על האנוסים.
  • 2012 – פרס "שגריר הספרות העברית באמריקה הלטינית" עבור פרויקט האנתולוגיות בשפה הספרדית ועבודתו של אביטוב לקירוב תרבותי בין אמריקה הלטינית וישראל. הפרס הוענק מטעם שגרירות ישראל באקוודור ואגף קשתו"ם במשרד החוץ.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "בואי כלה", "כרמל", 2001. אנתולוגיה של סיפורי חתונה. בשיתוף עם רן יגיל. מבוא: ירון אביטוב.
  • "טעם החיים", "כרמל", 2002. אנתולוגיה של סיפורי אוכל. בשיתוף עם רן יגיל. מבוא: ירון אביטוב.
  • "הקשב", "כרמל", 2005. אנתולוגיה של סיפורי צבא. בשיתוף עם רן יגיל. מבוא: ירון אביטוב.
  • "סיפורים מאמצע העולם", "כרמל", 2005. אנתולוגיה של סיפורים מאקוודור. בשיתוף עם קרלוס אאולסטיה וחוליו פאסוס. מספרדית: מואיז בן הראש. מבוא: ירון אביטוב.
  • "אחד אלוהינו, מאמינים, כופרים ופוסחים על שתי הסעיפים", כרמל, 2008. בשיתוף רן יגיל. מבוא: ירון אביטוב.
  • "ירושלים של האנדים", "כרמל", 2008. אנתולוגיה של סיפורים אקוודורים העוסקים בישראל. בשיתוף עם חוליו פאסוס. תרגום ועריכה מספרדית: לאה פרישברג ותנחום אבגר. מבוא: ירון אביטוב.
  • "אינדיאני על ההר", "כרמל", 2009. תרגום: יורם מלצר. יוזם, מביא לבית הדפוס וכותב מבוא: ירון אביטוב.

ספרים בשפה הספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אל פואבלו דל ליברו" ("עם הספר"), "ליברסה", 2007. אנתולוגיה של ספרות עברית. עורך וכותב מבואות וניתוחים: ירון אביטוב.
  • "חרוסלן אן לוס אנדס" ("ירושלים של האנדים"), "ליברסה", 2007. עריכה: ירון אביטוב וחוליו פאסוס.
  • "און סולו דיוס" ("אחד אלוהינו"), "פרדיסו", 2009. אנתולוגיה של ספרות עברית. עריכה ומבואות: ירון אביטוב.
  • "לוסס דה מדריד" ("האורות של מדריד"), "פרדיסו", 2009. נובלה מאת ירון אביטוב.
  • "אל ליברו דה לה פאז" ("ספר השלום"), "פרדיסו", 2010. אנתולוגיה של ספרות עברית. עריכה ומבואות: ירון אביטוב.
  • "לוס פאחארוס נו קאנטאן אן אושוויץ" ("הציפורים לא מזמרות באושוויץ"), "פרדיסו", 2010. אנתולוגיה של ספרות עברית. עריכה ומבואות: ירון אביטוב.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לה טריבו פרדידה דה לוס ספרדיטאס" ("השבט האבוד של הספרדיטאס"), 2011. שפה: ספרדית. תרגום לאנגלית. בימוי, תסריט, תחקיר והפקה: ירון אביטוב. 73 דקות. עוסק בתולדות האנוסים באקוודור, והוא עיבוד חדש של הסרט"לה טריבו פרדידה דה לוחה" ("השבט האבוד של לוחה"), 2010. שפה: ספרדית. 82 דקות.
  • "אלמה הבראה" ("נפש עברי"), 2011. שפה: ספרדית. 58 דקות. עוסק בקהילת מחפשי דרך אל היהדות.
  • "לה חודרייה לוחאנה", ("הרובע היהודי בלוחה"), 2012. שפה: ספרדית. בימוי, תסריט, תחקיר והפקה: ירון אביטוב. מוזיקה: אדגר פלסיוס. 57 דקות. סרט המשך העוסק בתולדות האנוסים בדרום אקוודור.
  • "אמריקה לדינה", 2012-2013. שפה: ספרדית. בימוי, תסריט, תחקיר והפקה: ירון אביטוב. הסרט כולל שני חלקים ומלווה בפסקול מוזיקלי. עוסק בתולדות האנוסים ברחבי אמריקה הלטינית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירון אביטוב, צריך לעמל את העברית, באתר הארץ, 28 במאי 2010
  • "עם הספר", "ידיעות אחרונות", 3 באוגוסט 2007 (על האנתולוגיות של ירון אביטוב בשפה הספרדית)
  • על אנתולוגיית השואה בספרות העברית, "7 לילות", ידיעות אחרונות, 6 ביולי 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביטוב, באתר הפרס
  2. ^ נורית גוברין, 'תה עם לימון - סיפורים עבריים על זוגיות בין כסף לזהב',, על הסיפור: "מרים ששון יוצאת לעבודה". בתוך האנתולוגיה בעריכתה:: הוצאת גוונים, 1997