ירון פריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירון פריד
אין תמונה חופשית
לידה 21 ביוני 1965 (בן 54)
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק עיתונאי, סופר, מתרגם, מבקר ואיש תיאטרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ירון פריד (נולד ב-21 ביוני 1965)[1] הוא עיתונאי, סופר, מתרגם, מבקר ואיש תיאטרון ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו שימש עיתונאי קטן (ע"ק) בשבועון "הארץ שלנו" ושיחק ב"תיאטרון מארץ עוץ" בהצגות "שמלת השבת של חנה'לה", "היידי בת ההרים", "תום סוייר" ו"חסמב"ה". בנעוריו שימש ככתב נוער (כ"נ) בשבועון "מעריב לנוער". חי שנים רבות בלונדון, שם השלים תואר שלישי בתיאטרון בקולג' האוניברסיטאי של לונדון וכתב לעיתון "העיר" טור אישי פופולרי שנקרא "ירון, לונדון". כמו כן היה בעל טור בעיתונים "חדשות" ו"כותרת ראשית", ובסך הכל פרסם אלפי כתבות בנושאי תרבות, גם בעיתונים "טיים אאוט", "ידיעות אחרונות" ו"לאשה" ובמוסף "הארץ".

בשנת 1997 פרסם את הרומן "אמא שלך יודעת?", שהיה לרב-מכר.

בשנת 2000 הופיע הספר "גלויות לונדוניות", שהיה אוסף מטוריו (שני הספרים הופיעו בהוצאת משכל). כמו כן פרסם סיפורים באנתולוגיות "אלה החיים שהייתי רוצה לחיות", "עיר", "העיתונאי שחצה את הקווים", "רצח ליד הבית" ו"עד קצה הזריחה".

בתיאטרון הישראלי תרגם וביים את "מצעד המלאכים" בתיאטרון בית ליסין ואת "תשעה אינדיאנים קטנים" בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין, וכן כתב וביים את הקברט ההיתולי "הבלונדיניות", שזכה לאהדת הקהל והביקורת. בסוף שנת 2008 הועלה ב"צוותא", במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר, מחזהו הקצר "מחכים לנינט", שאותו גם ביים, ושהוכתר כחביב הקהל בפסטיבל. בשנת 2009 הועלה ב"הבימה" תרגומו למחזהו זוכה פרסי הפוליצר והטוני של טרייסי לטס, "אוגוסט: מחוז אוסייג'" (אנ'). על תרגום זה היה מועמד לפרס התיאטרון בקטגוריית מתרגם השנה.[דרוש מקור] בין המחזות הרבים הנוספים שתרגם: "כחול/תפוז" ו"ללכת עד הסוף" (הבימה), "לטיפול יצאנו" ו"אחרון המאהבים הלוהטים" (תיאטרון באר שבע), "חנה וחנה" (תיאטרון אורנה פורת), "מותק של נעורים" (תיאטרון תמונע) ועוד.

תרגם לעברית את כל רבי-המכר של הרלן קובן, וספרים רבים נוספים, בהם ספר אוטוביוגרפי של בוב דילן (חתן פרס נובל לספרות לשנת 2016) בשם "כרוניקות", ו"ארוכה הדרך למטה" מאת ניק הורנבי (שניהם בהוצאת מודן), וערך ספרים, ובהם רב-המכר "בחירתו של רפאל פ." מאת ורדה פולק-סאם.

לאחר ששימש כמבקר הקולנוע של העיתון "גלובס", התמנה ביוני 2008 למבקר הטלוויזיה של העיתון "הארץ", תפקיד שבו החזיק עד נובמבר 2009, עת יצא למסע של שנים אחדות ברחבי העולם.

פריד מרבה להתייחס ביצירותיו לנטייתו המינית.[2][3]

בשנת 2015, במלאת לו 50, העלה מופע סטנד אפ מצליח. לדברי עידוא דגן[3], המופע כלל "רפרטואר דאחקות אנינות וציניות על מבנה גופו השמן, סצנת היכרויות הגייז ואהבתו לתרבות הפופ והטראש... פריד הוא לא הסטנדאפיסט הממוצע, החומרים שלו שנונים, רוויים באהבתו לתרבות עולמית וישראלית ומשולבים בזיכרונות מתקופתו ככתב ב'העיר'". בהופעה חגיגית של המופע, במסגרת "פסטיבל אישה" בחולון במרץ 2016, התארחה השחקנית גילה אלמגור. בשנה זאת, הועלו בתיאטרון הבימה המחזות "משפחה עליזה" ו"פאניקה" בתרגומו. ב-2017 עלו בהבימה תרגומיו למחזות "LOVE LOVE LOVE", ו"בעלה של אשתי".

בחודש מאי 2018 ראה אור ספרו השלישי, הרומן "הכל אודות חביבה" (סלע ספרים).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמא שלך יודעת?, תל אביב: משכל, 1997.
  • גלויות לונדוניות; עורכת הספר: ליקי אגינסקי; איורים: ענת גרוס עינהר, תל אביב: משכל, 2000.
  • הכל אודות חביבה, סלע ספרים. 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידוא דגן, אוהבים נקניקיות? הסטנדאפ הקווירי כובש במות, באתר nrg‏, 12 ביוני 2015.
  2. ^ ירון פריד, הארץ, עכבר העיר אונליין, גאווה היא דבר יפה בעולם מכוער, באתר הארץ, 2 ביולי 2009
    ירון פריד‏, "אחד שיודע", פינת "כנסו כנסו", באתר וואלה! NEWS‏, 12 באוגוסט 2009
  3. ^ 3.0 3.1 עידוא דגן, אוהבים נקניקיות? הסטנדאפ הקווירי כובש במות, באתר nrg‏, 12 ביוני 2015