ירון קנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירון קנר, 2013

ירון קנר הוא יזם חברתי ועורך דין, מנהל מרכז "הינם" לסובלנות חברתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירון קנר נולד בתל אביב בשנת 1968. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים ולאחריה בישיבה הגבוהה עטרת כוהנים (היום ישיבת עטרת ירושלים). שירת ביחידת המסתערבים "שמשון" בתקופת האינתיפדה הראשונה. בשנות ה-90 שימש כתב חדשות ברשת ב' של קול ישראל ובין היתר היה הכתב הראשון שדיווח בשידור חי בקול ישראל על כך שנורו יריות לעבר ראש הממשלה דאז, יצחק רבין.[1] מאוחר יותר היה כתב מגזין בטלוויזיה, בעיקר בתוכנית "יומן" בערוץ הראשון של רשות השידור. כמו כן היה כתב בעיתון ידיעות אחרונות, במוסף "7 ימים".

לאחר עבודתו כעיתונאי פנה לעריכת דין חברתית. כעורך דין שימש מנהל המחלקה המשפטית של עמותת טבקה והוביל מאבקים משפטיים כנגד אפליה פרטית וממסדית של בני העדה האתיופית. בין השאר היה ממובילי המאבק המשפטי בפרשת בית הספר "נר עציון" בפתח תקווה,[2] שכל תלמידיו (מלבד אחד) היו מבני העדה האתיופית.

בשנים 20122013 שימש מנכ"ל תחנת הרדיו "קול ברמה".[3] ולאחר מכן מנכ"ל "פנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית".[4] בשנת 2016 ייסד את מרכז הינם לסובלנות חברתית.

כעיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות התחקיר שפרסם ב"ידיעות אחרונות" התאפיינו בגישתן האקטיבית, שבה העיתונאי אינו מסתפק בעדויות בלבד להוכחת נשוא תחקירו, אלא מעורב בתחקיר באופן יזום. כך ניסה קנר ליצור כתבות שיתרונן באמינותן הגבוהה.

כחודשיים לפני רצח יצחק רבין חדר קנר לארגון אייל שבו היה חבר יגאל עמיר. במהלך גיוסו לארגון ביקר בביתו אבישי רביב ולאחר מכן קיים קנר מפגשים עם יגאל עמיר וחגי עמיר בחברון והיה מיועד להשתלב בפעילות הארגון כמדריך נשק. מטרת התחקיר הייתה לבחון את כוונות הארגון וחבריו, לאור איומיהם הפומביים על ראש הממשלה דאז יצחק רבין. התחקיר העיתונאי שתוכנן להמשך מספר חודשים, נקטע באמצעו עם רצח רבין. קנר פרסם מיד לאחר הרצח סדרת כתבות על מפגשיו עם יגאל עמיר ושאר חברי הארגון.

באותה תקופה שימש קנר כתב חדשות ברשת ב' של קול ישראל. ביום 4.11.95 נשלח מטעם הרדיו לסקר את העצרת "כן לשלום, לא לאלימות" שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל (היום כיכר רבין בתל אביב). קנר היה הכתב הראשון שפרץ לשידור ודיווח כי נורו יריות לכיוונו של יצחק רבין בזמן שירד במדרגות האחוריות של הבמה לכיוון מכוניתו.

ב-1996 ערך קנר תחקיר על אשפוז בכפייה, שבו הצליח להביא לאשפוזו שלו בכפייה בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל למשך ארבעה ימים, בעקבות מכתבי תלונה פיקטיביים ששלח לפסיכיאטר המחוזי בתל אביב. בכך הוכיח קנר שהפסיכיאטר המחוזי אינו מבצע את הבדיקות הדרושות בטרם יורה על אשפוז כפוי. בעקבות סדרת כתבות שפרסם בנושא הוקמה ועדת בדיקה במשרד הבריאות ואף שונו חלק מדרישות החוק הנוגעות לאשפוזים כפויים .[5]

גישתו העיתונאית עוררה מחלוקת בשאלת מידת המעורבות הראויה של העיתונאי במושא תחקירו, וכן בשאלות אתיות הקשורות ללגיטימיות ההתחזות והטעיית הרשויות לשם חשיפת מידע בעל חשיבות ציבורית.

בשדה הסובלנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירון וריבלין.jpg

קנר דוגל בקידום חברה סובלנית באמצעות היכרות משמעותית וארוכה עם האחר.[6] מרכז הינם שאותו ייסד מיישם גישה זו באמצעות מסעות עומק לתוך החברה הישראלית שבהם המשתתפים חיים, לפרק זמן מסוים, "חיים של אחרים". באמצעות שהייה ממושכת בקהילות שונות בחברה הישראלית (חרדים, ערבים, מתנחלים, יוצאי אתיופיה ועוד) ומפגש עם חיי היום יום שלהם מאמינים אנשי מרכז הינם שניתן לקדם יחס אמפטי ומכבד בין בעלי זהויות שונות בחברה.

בשנת 2016 פגש נשיא המדינה, ראובן ריבלין, את חברי אחת הקבוצות לאחר שסיימו מסע בן ארבעה חודשים רצופים בין קהילות בישראל. הנשיא ציין כי זוהי הדרך להכיר באמת את החברה הישראלית על גווניה.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירון קנר, "משוגע בעל כורחו", "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 1996, מוסף "7 ימים"
  • [2] "לא מפסיד לילדים בכוונה - השיטות של איש החינוך", "מקור ראשון", 25 במארס 2017, מוסף "סגנון"
  • [3] "להכיר, אבל באמת", "מודיעין ניוז", 29.11.16
  • הסרט "לא חשבתי שהוא יצחק", כולל ראיון עם ירון קנר על חברותו בארגון אייל והדיווח של ירון קנר על רצח יצחק רבין בקול ישראל.
  • שיטת עבודתו של ירון קנר מוזכרת בספרו של משה רונן אתיקה עיתונאית. קישור לפרק בספר בו מוזכר ירון קנר.
  • כתבה מתוך ישראל היום על ירון קנר, כחלק מפרויקט "נעים להכיר" לשבעים שנה למדינת ישראל.
  • ראיון ברדיו עם גבי גזית על האשפוז באברבנאל.
  • "ציפור הנפש כלואה שוב", מאמר באלכסון המזכיר את כתבת התחקיר של ירון קנר על אברבנאל.
  • מאמר באתר המומלצים על דרכו של ירון קנר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ ירון קנר, דעה: סגירת בית הספר נר עציון - רצף של טעויות, וואלה, ‏03 בספטמבר 2011
  3. ^ כתב כלכליסט, מנכ"ל חדש מונה לתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", כלכליסט, ‏12/2/2012
  4. ^ ליאת עפרי, מינוי: מתחנת הרדיו החרדי לאיגוד ארגוני ההתחדשות היהודית, 3 באפריל 2013, באתר Datili
  5. ^ ירון קנר, משוגע בעל כורחו, ידיעות אחרונות
  6. ^ מרכז הינם, מרכז הינם (בעברית)
  7. ^ נשיא המדינה ורעייתו אירחו את פרוייקט אחי ישראלי, יוטיוב
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.