ירוסלב שצ'אפוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירוסלב שצ'אפוב
Яросла́в Ща́пов
לידה 6 במאי 1928
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוגוסט 2011 (בגיל 83)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ודנסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Boris Grekov עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות Institute of Russian History עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירוסלב ניקולייביץ' שצ'אפוברוסית: Яросла́в Никола́евич Ща́пов;‏ 6 במאי 1928, מוסקבה31 באוגוסט 2011,[1] מוסקבה) היה היסטוריון סובייטי ורוסי, היסטוריון כנסיות, דוקטור למדעי ההיסטוריה, פרופסור חבר מקביל באקדמיה הרוסית למדעים; חבר מקביל באקדמיה למדעים של ברית המועצות, יועץ האקדמיה הרוסית למדעים.[2] מחבר העבודות על תולדות רוסיה העתיקה במאות ה- IX - XIV. (מדינה וחוק, תרבות, יחסים עם מדינות ביזנטיון ומדינות סלאביות) ומפרסם מקורות. יו"ר וחבר כבוד בחברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית, יו"ר המועצה המדעית "תפקיד הדתות בהיסטוריה" של האקדמיה הרוסית למדעים, יו"ר הוועדה הדו צדדית של היסטוריונים מרוסיה ופולין, ראש מחלקת המדעים של האספה האצולה הרוסית ומדור ההיסטוריה של בית המדענים המרכזי (מוסקבה).[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במשפחתו של מדען הידרוטכני, הפרופסור ניקולאי שצ'אפוב.

סיים את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה בשנת 1952. בשנים 1952 – 1957 היה עובד במחלקת כתב היד בספריית לנין. בשנת 1957 הוא קיבל את הצעתו של לב צ'רפנין והצטרף לקבוצה לחקר רוס של קייב במגזר ההיסטוריה של המכון להיסטוריה של האקדמיה הסובייטית למדעים (מאז 1968 - המכון להיסטוריה של ברית המועצות, מאז 1992 - המכון להיסטוריה רוסית של האקדמיה הרוסית למדעים).

הוא כתב עבודות אודות "הכנסייה כארגון פיאודלי ברוס העתיקה" וכן את עבודת הדוקטורט "מורשת חוקית ביזנטית ודרום סלאבית ברוסיה במאות ה-13 וה-14" (1975). מאז 1992 - פרופסור.[2]

בשנת 1989 הוא הפך למייסד והמנהיג הראשון של המרכז לתולדות הדת והכנסייה במכון להיסטוריה של האקדמיה למדעים של ברית המועצות (IRI RAS).

ירוסלב שצ'אפוב נבחר ב-1987 לחבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות, מאז 1991 - האקדמיה הרוסית למדעים. יו"ר המועצה המדעית "תפקיד הדתות בהיסטוריה" של האקדמיה הרוסית למדעים, יו"ר הוועדה הדו-צדדית של היסטוריונים מרוסיה ופולין, בנוסף, בשנים 2003–2007 כיהן כחבר כבוד בחברה הארץ-ישראלית הקיסרית האורתודוקסית, ראש מחלקת המדע של "אספת האצולה הרוסית" והמחלקה להיסטוריה של המרכז המוסקבאי למדענים. אזרח כבוד של מחוז פודולסק.

הוא מחברם של 10 מונוגרפיות ולמעלה מ-400 מאמרים מדעיים.[2] בשנת 1988 הוענק לו מסדר ידידות העמים, בשנת 1994 זכה בפרס האקדמי גרקוב, ובשנת 1998 הפך המדען בן ה-70 לחתן מסדר הכבוד הרוסי[4] על ארגון עבודתם המשותפת של חוקרים וכותבי אנציקלופדיות חילונים ודתיים, העניק הפטריארך של מוסקבה אלכסיי השני לשצ'אפוב את מסדר סרגיי הקדוש מראדונז' מדרגה שנייה ובירך את האייקונין ולדימיר, שנמצא כעת במוזיאון שצ'אפוב.

בשנת 2005 פרסם מרכז העלייה לרגל של הפטריארכיה במוסקבה אוסף יובל שהוקדש לחבר האקדמיה הרוסית למדעים ירוסלב שצ'אפוב "מרוסיה העתיקה לרוסיה החדשה", שכלל מאמרים של ארבעים מחברים - חברים ועמיתים של שצ'אפוב.

ירוסלב עבד במשך תקופה ארוכה כמנהל "המוזיאון העירוני להיסטוריה של אחוזת שצ'אפובו" (הוא עזב את תפקידו בשנת 2008). ממשלת מחוז פודולסק סיפקה לו ולרעייתו את אחד הבתים במתחם מוזיאון שצ'אפוב לשימוש אישי.[5]

הוא מת בקיץ 2011 ונקבר בבית העלמין וודנסקי במוסקבה (חלקה מספר 7).[6]

בת זוגו הייתה הארכאולוגית יוליה ליאונידובנה סינלניקובה-שצ'אפובה (נולדה ב-1930 - מתה ב-2019). הייתה פרופסור מכובדת באוניברסיטת מוסקבה, כלת פרס לומונוסוב, דוקטור למדעים היסטוריים, מומחית בתחום הארכאולוגיה הסלאבית-רוסית, היסטוריה של זכוכית ויצירות קדומות, מורפולוגיה של עתיקות ותורת המדע הארכאולוגי.[7][8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Скончался член-корреспондент Российской академии наук Ярослав Николаевич Щапов//Седмица. Ru — Церковно-научный центр «Православная энциклопедия», 01.09.2011 г.
  2. ^ 1 2 3 "Памяти Ярослава Николаевича Щапова". Институт российской истории РАН. אורכב מ-המקור ב-2013-09-29. נבדק ב-2012-06-16.
  3. ^ С. Санков. "Уникальный директор музея-заповедника" (PDF). Александрово (Щапово) – преемственность поколений. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-12-25. נבדק ב-2011-07-17.
  4. ^ Указ Президента Российской Федерации от 10 декабря 1998 г. № 1550(הקישור אינו פעיל)תבנית:Недоступная ссылка
  5. ^ "Ярослав Николаевич Щапов". אורכב מ-המקור ב-2013-11-27. נבדק ב-2011-07-17.
  6. ^ "В Москве простились с Я. Н. Щаповым". Международная военно-историческая ассоциация. 2011-09-19. אורכב מ-המקור ב-2012-05-08. נבדק ב-2012-06-15.
  7. ^ "Юлия Леонидовна Щапова (23.05.1930 – 05.05.2019)". Истфак МГУ им. М.В.Ломоносова. 2019-05-06. נבדק ב-2019-05-06.
  8. ^ Щапова Юлия Леонидовна на сайте исторического факультета МГУ
יושב ראש החברה הרוסית להיסטוריונים
1990—1996
הבא:
אלכסנדר צ'ובריאן
הקודם:
אלכסיי צ'יסטיאקוב
יושב ראש החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית
2003—2006
הבא:
סרגיי סטפאשין