לדלג לתוכן

ירחי כלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלט על "ירחי כלה" בבני ברק

ירחי כלה הוא שמו של מעמד מתקופת האמוראים והגאונים, כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי אדר ואלול, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש. מוסד זה נקבע על ידי רב בסורא, ואילו בנהרדעא פעל מוסד חלופי ושמו "שבתא דריגלא".

מטרת ירחי כלה הייתה לאפשר גם לאנשים אשר עובדים בכל ימות השנה, ללמוד בישיבה ולהעמיק את ידיעותיהם בהלכה ובאגדה בחודשי אדר ואלול, בהם לא הייתה עבודה חקלאית רבה, כמו האוניברסיטה העממית של ימינו.

בראש כל התכנסות עמד "ראש כלה". שניים המוזכרים ככאלה הם: רב נחמן בר יצחק ורב הונא בריה דרב יהושע.

שמו של המפעל הלימודי מתבסס על המשלת התורה לכלה, ובחודשי הלימוד כולם באים לשמוע הדרשה כבאים לראות בחופת חתן וכלה.[1]

ירחי כלה בימינו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ובקהילות יהודיות ברחבי העולם, נהוג לשחזר את המעמד, בו מתכנסים אנשים הטרודים לפרנסתם בכל ימות השנה ובאים לתקופת לימוד מרוכזת, הנערכת בדרך כלל בתקופת "בין הזמנים" שלאחר ט' באב.

מעמדים תורניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשי"ב חידש הרב יוסף שלמה כהנמן את מסורת ירחי כלה בישיבת פוניבז' בבני ברק.[2] בראשות ישיבת ירחי כלה העמיד את מקורבו הרב אברהם צבי לייכטמן, שניהל את המוסד במשך עשרות שנים.[3] לאחר כשישים שנים, בשנת תשע"ד, הפסיק את קיום המנהג הרב אליעזר כהנמן, נכדו של המייסד.

משנת ה'תשל"ד מתקיים מעמד ירחי כלה של חסידות חב"ד לזכרו של הרב לוי יצחק שניאורסון בשטחו של מחנה גן ישראל בניו יורק, בראשות הרב אברהם שם טוב, בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות מרחבי תבל.[4] מאז שנת ה'תשס"ו מקיימים חסידי חב"ד בישראל מעמד ירחי כלה בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בו נוטלים חלק גם רבנים מחוץ לחסידות.

מעמדים תרבותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בי"ג אדר ה'תש"א (1941) ייסד ברל כצנלסון "ירח כלה" – סמינר המיועד לאוכלוסיית הפועלים, בהשתתפות 138 איש מכל חלקי הארץ, רובם מן ההתיישבות העובדת. מושב הירח התקיים בבית המכון החקלאי של האוניברסיטה העברית ברחובות. הפעילות התנהלה בחוגים, ששלושת העיקריים שבהם עסקו בענייני ההסתדרות, בספרות עברית ובתרבות (עסק בשאלות חגי ישראל). חוגים נוספים עסקו בהיסטוריה יהודית, סוציאליזם ומדיניות.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רבינו שלמה בן היתום, פירוש מסכת משקין, (מועד קטן) דף טז עמוד ב, ברלין, תר"ע, באתר היברובוקס. חנוך אלבק דן לעומק בכל המקורות העתיקים המפרשים את המילה ומביא פירוש למילה כלה גם מלשון כל או כלל, על שם כולם הבאים לשמוע את כל התורה. מבוא לתורה שבעל פה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 5 נספח א, עמודים 100-101.
  2. ^ אלי כהן, לראשונה מזה 60 שנה: 'ירחי כלה' - בחדר האוכל, באתר בחדרי חרדים, 03.08.2012
  3. ^ בית יעקב - 154-155 / ירחון לעניני חינוך ספרות ומחשבה / תשל"ג - אוצר החכמה, באתר www.otzar.org
  4. ^ גדולי התורה במקום אחד: 'ירחי כלה' בקריית גן ישראל אתר שטורעם, אב תשע"ה
  5. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 631–632, 635–636.