ירחמיאל ברודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ירחמיאל (רוברט) ברודי הוא פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, הנחשב לאחד מראשי החוקרים בתחום ספרות הגאונים, ובשנים האחרונות עוסק גם בחקר המשנה, התוספתא והתלמוד הבבלי, בוויכוח לגבי תיארוך הסתמות בתלמוד, הוא מראשי המתנגדים לאיחור הסתמות, והכללתן בתקופת זמן מסוימת, לאחר תקופת האמוראים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברודי למד בישיבה יוניברסיטי בשנים 1971–1972, ולאחר מכן עשה דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת הרווארד בשנים 1972–1975, על מלגה של המוסד הלאומי למדעים. הוא עבד שנתיים כמרצה למתמטיקה בניו יורק ואז עבר לתחום התלמוד ובין השנים 1978–1982 למד לתואר דוקטור בתלמוד באוניברסיטה העברית, בה זכה בפרס קפלן 1978, בפרס אורבך 1982 ובמלגת ורבורג 1980–1982.

בשנת 1995 זכה בפרס ירושלים לספרות רבנית. ברודי הוא אחד מעורכיו של הרבעון תרביץ ושל השנתון "גנזי קדם". כיהן בחבר השופטים של "פרס יצחק בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח" לשנת תשס"ז[1].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברודי יצא כנגד המגמה הנהוגה במחקר התלמוד מהשליש האחרון של המאה ה-20 להבדיל בין דברי האמוראים לבין סתם גמרא ולראות בסתם גמרא שכבה מאוחרת המולבשת על דברי האמוראים. לטענתו, קיימות דוגמאות רבות בהן אמוראים מתייחסים לדברי סתם הגמרא ולכן אין אפשרות לעשות הבחנה חדה בין דברי האמוראים לסתם הגמרא[2].

ברודי התנגד לגישה של גינזבורג והיינמן אשר ראו ברב סעדיה גאון מתנגד להוספת ברכות מעבר למצוי בתלמוד. לטענתו, אין ראיות לגישה זו, ודוגמאות רבות בסידורו מראות כי הוא היה פתוח לברכות שאין להן מקור בתלמוד[3][4].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]