ירח גלטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירח גלטר
לידה 1946 (בן 78 בערך)
רדאוץ, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה סוציולוגיה
עיסוק בכיר בחברה למתנ"סים
מפלגה המפד"ל, "למען ירוחם"
ראש ועדה קרואה של מועצה מקומית ירוחם
19791983
(כ־4 שנים)
פעיל סטודנטיאלי, מנהל מוסדות חינוך, מגשר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירחמיאל (ירח) גלטר (נולד ב-1946) הוא איש חינוך ישראלי, שכיהן כראש ועדה קרואה במועצה המקומית ירוחם, בשנים 19791983.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלטר נולד בעיר רדאוץ שברומניה ב־1946 וגדל בבני ברק. שירת כלוחם בגדוד 50 של הנחל המוצנח[1]. הוא למד לתואר ראשון סוציולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן והיה שם פעיל באגודת הסטודנטים[2] ורכז התרבות שלה. כיוון שהיה איש הציונות הדתית, הוא עסק בארגון אירועים שקשורים לקבוצות סטודנטים דתיות[3]. בשנים 1968–1970 עבד כמנהל בגשר. בשנים 1970–1971 היה עוזר אישי לסגן שר החינוך אבנר חי שאקי. לתואר שני, למד חינוך ופילוסופיה יהודית ב- JTS בניו יורק, ושימש גם שליח הסוכנות היהודית - מחלקת הנוער והחלוץ בארגון הסטודנטים יבנה.

לאחר שחזר מניו יורק, השתקע בירוחם, ניהל את המתנ"ס המקומי ארבע שנים, והיה לתקופה קצרה גם עובד עירייה בכיר. כשהתמנה לתפקיד במטה החברה למתנ"סים כאחראי על לימודי יהדות עזב את ירוחם לשנה.

באוגוסט 1979, מונה גלטר לראש ועדה קרואה בירוחם, לאחר ששר הפנים, יוסף בורג, הפסיק את כהונתו של ראש המועצה הנבחר, חיים אביסרור, איש המערך ופיזר את מליאת המועצה[4].

גלטר הוציא את קופת העיירה ממצבה הקשה, שיפר מאוד את מצבה הכלכלי של העיר בכלל, ומיתן את מאזן ההגירה השלילי של העיר[5]. שלושה גורמים סייעו לגלטר בעבודת שיקום העיירה. ראשית, כראש ועדה קרואה וכתושב חדש יחסית בעיירה, לא הייתה לו שום מחויבות לשום קבוצה של תושבים בה. שנית, בסיסי צה"ל הועתקו בתקופתו מחצי האי סיני אל הנגב, בשל הנסיגה מהנגב, כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים, והעיירה החלה לספק שירותים לבסיסים. שלישית, ממשלת ישראל החלה ב"פרויקט שיקום שכונות", שנועד לעזור לשכונות מצוקה רבות, ברחבי המדינה להשתקם. גלטר פעל רבות לשיפור תדמיתה של העיירה[6]

כבר בשנה הראשונה למינוי הוועדה הקרואה, היא קיצצה את כוח האדם של המועצה בשישה אחוזים. עובדים חדשים החלו להתקבל למועצה רק אם הצליחו באבחון פסיכומטרי שערך מכון חיצוני. עובדים ותיקים רבים נשלחו להשתלמויות מקצועיות. הוועדה גם שיפרה את התשתיות בעיירה. מערכות הביוב והמים תוקנו. הוקמו גנים ציבוריים, נוספו מיזמי בנייה ציבורית, נוספו מוסדות חינוך ותרבות, ותוכננו תוכניות מתאר ותוכניות לשימור מבנים. בתקופת גלטר נפתח בעיירה, לראשונה, בית ספר תיכון, והתלמידים לא נאלצו יותר ללמוד מחוץ לעיר[7].

חלק ממלחמתו של גלטר למען חוק וסדר בעיירה היה נגד נהגי צה"ל, עברייני תנועה. בחלק מהמקרים הם אפילו הרסו את כבישי ומדרכות העיירה בנסיעה עליהם על רכב זחלי[8]. גלטר עודד את צעירי ירוחם לצאת ללימודים אקדמיים (מחוץ לעיירה) בעזרת מלגות[9]. הוא דרש מהממשלה לתקן את כביש הנפט, שהיה סגור כבר שמונה שנים, וקיצר את הדרך בין ירוחם לבין מפעלי נאות חובב - דבר שאיפשר פרנסה לתושבי ירוחם. לדעת גלטר, שיפוץ כביש הנפט היה חשוב גם משום שהכביש אפשר גישה מהירה בין ירוחם לדימונה, וניידות תעסוקתית בין שתי העיירות[10]. הממשלה החלה בשיפוץ הכביש בשנת 1980.

גלטר מינה מבקר למועצה (לפני שהחוק חייב זאת), גילה אי סדרים כספיים במועצה הדתית המקומית והפסיק להזרים לה כספים, בדרישה שתתקן את המעוות. כתוצאה מזה התפטרו עובדי המועצה הדתית ותושבי ירוחם נאלצו לחפור את קברי יקיריהם בכוחות עצמם[11]. בסופו של דבר, חזרו אנשי המועצה הדתית לעבודתם והמשיכו באי הסדרים. כאיש הציונות הדתית, גלטר פעל להכנסת הדת והציונות לקונצנזוס. במהלך עבודתו, נאלץ גלטר לעמוד באיומים אלימים, מצד מי שרצו תקציבים גדולים יותר או יחס מועדף אחר מהמועצה[12]. גלטר פעל גם להקמת מוזיאון בירוחם, ללא הצלחה[13].

כשסיים גלטר את תפקידו כראש ועדה קרואה בירוחם, הוא התמודד בבחירות המוניציפליות שלה, בשאיפה להמשיך בעבודתו, אך הפעם כנבחר ציבור. לצורך זה, גלטר הקים רשימה עצמאית, וקרא לה "למען ירוחם". אולם הוא הפסיד את הבחירות למועמד המערך, ברוך אלמקייס[14], בסיבוב ההצבעה השני[15]. גלטר קיבל בבחירות שני מושבים במליאת המועצה.

בהמשך שנות השמונים, גלטר שימש כעובד מדינה בכיר, בתחום החינוך הדתי. ב-2005 וב-2008 הוא מונה לנציג ציבור (מעסיקים) בבית הדין לעבודה בתל אביב[16][17] כיום הוא משמש כמגשר וחבר ועדות רשות של עיריית מודיעין-מכבים-רעות.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירח גלטר, יחסי דתיים חילוניים - דמות החברה בישראל, ניב המדרשיה, תשמ"ז
  2. ^ ., בחירות בבר אילן, מעריב, 14 באפריל 1969
  3. ^ ., הערב - הכינוס העולמי הראשון של סטודנטים דתיים, מעריב, 18 באוגוסט 1968
  4. ^ מאיר אהרוני, מונתה ועדה קרואה במקום המועצה המשותקת, מעריב, 29 אוגוסט 1979
  5. ^ ירוחם, באתר 1001 דירות
  6. ^ ירח גלטר, מכתב לרמטכ"ל רפאל איתן (עמ' 18), באתר ארכיון המדינה, ‏27/01/1981
  7. ^ עליזה בלוך, [https://lisa.biu.ac.il/sites/lisa/files/shared/lyzh_blvk_ph.d..pdf עיצוב מערכת החינוך העל-יסודית בעיירות הפיתוח בתקופה שבין הרפורמות )1969-1995], חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", תשע"ו
  8. ^ אמיר רוזנבלוט, מלחמתו של יו"ר הוועדה הקרואה בירוחם בנהגי צה"ל, דבר, 24 ביולי 1983
  9. ^ בוקי נאה, מענקים לסטודנטים תושבי ירוחם, מעריב, 27 לפברואר 1980
  10. ^ סופר דבר, תובעים להקים מפעל תעשיה ממלכתי בירוחם ולפתוח כביש הנפט מחדש, עיתון "דבר", 30 באוגוסט 1976
  11. ^ בוקי נאה, משפחות הנפטרים בירוחם קוברות בעצמן את יקיריהן, מעריב, 24 ביולי 1980
  12. ^ אמיר רוזנבליט, אלמונים מתנכלים לנבחרים ולעובדי ציבור בירוחם, דבר, 21 בפברואר 1983
  13. ^ ירח גלטר, מכתב לנשאי המדינה יצחק נבון, עמ' 3
  14. ^ ילקוט הפרסומים, הודעות בדבר תוצאות הבחירות, רשומות, 8 בדצמבר 1983
  15. ^ דוד ארליך, מגמה מעורבת הביבוב השני, דבר, 9 בנובמבר 1983
  16. ^ ילקוט הפרסומים, מינוי נציגי ציבור לבתי הדין לעבודה, רשומות, 20במרץ 2005
  17. ^ ילקוט הפרסומים, מינוי נציגי ציבור לבתי הדין לעבודה, רשומות, 11 באוגוסט 2011
ראשי המועצה המקומית ירוחם
פנחס מענית נסים אבודרהם פנחס מענית
(בשנית)
נסים אבודרהם
(בשנית)
חיים אביסרור יעקב עם-שלם משה פרץ חיים אביסרור
(בשנית)
19541965 19651966 19661969 19691971 1971 - 1974 1974 -1976 19761978 19781979
ירח גלטר
(יו"ר ועדה קרואה)
ברוך אלמקייס מוטי אביסרור ברוך אלמקייס
(בשנית)
עמרם מצנע
(יו"ר ועדה קרואה)
מיכאל ביטון טל אוחנה נילי אהרון
19791983 19831992 19922003 20032005 20052010 20102018 20182024 2024- מכהנת