יריב בן-אהרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יריב בן אהרון.jpg

יריב בן-אהרן (28 בנובמבר 1934 - 15 באוקטובר 2016) היה סופר עברי, מחנך חוקר ומסאי, ממובילי "חוג שדמות" לגיבוש זהות יהודית - חילונית ומחלוצי ההתחדשות היהודית בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקיבוץ גבעת חיים, בן בכור למרים ויצחק בן אהרן. הוא סיים את לימודיו בקיבוץ והתגייס לחיל השריון, במסגרתו הגיע עד לתפקיד של מפקד גדוד במילואים. השתתף בקרבות מלחמת סיני כמפקד טנקים צעיר. לימים פרסם את ספרו הראשון "הקרב", ובו שיקע חוויות קשות מהמלחמה. הספר, שיצא לאור בשנת 1966, בסדרת הספרייה לעם של הוצאת עם עובד, זכה להצלחה רבה, קיבל ביקורות מצוינות ונדפס בשלוש-עשרה מהדורות. בן אהרן שירת גם במלחמת ששת הימים, בקרבות השריון של עמק דותן שבשומרון, וגם במלחמת ההתשה.

בן אהרן היה בין העורכים של קובץ העדויות "שיח לוחמים" (1968), שהתפרסם בציבור לאחר מלחמת ששת הימים, ובאו בו לידי ביטוי הלבטים של הלוחמים הצעירים בני התנועה הקיבוצית. קובץ זה זכה לימים לכינוי הגנאי הציני "יורים ובוכים". בסוף שנות השבעים עזב יריב בן אהרן את קיבוץ גבעת חיים מאוחד, וקבע את מושבו בקיבוץ ראש הנקרה. הרומן השני שלו, "פלג", יצא לאור בשנת 1993. גם ספרו זה, על התבגרות בקיבוץ בצילו של אב שתלטן ומפורסם, עורר תגובות רבות.

לימים משך את ידיו מכתיבת רומנים, השלים לימודי יהדות בסמינר הקיבוצים באורנים ובירושלים, והיה בין מייסדי המגמה ללימודי יהדות באורנים. יחד עם אחרים כתב והוציא לאור כמה "מסכתות" ובהן עיונים במתכונת הדף התלמודי, שבמרכזו גרעין הטקסט הנידון, ומסביבו פרשנויות והפניות למקורות שונים. המסכתות יצאו לאור בהוצאת "שדמות" ואורנים.

בן אהרון היה ממעצבי הדרך של המדרשה באורנים, פרשן מובהק של "התלמוד הירושלמי" ושל סופרים ומשוררים עבריים מרכזיים ובהם: יוסף חיים ברנר, נתן אלתרמן, למדן ואחרים. בן אהרון היה מקור ההשראה העיקרי לתפיסת עולם ייחודית המשלבת יהדות חילונית, עם ציונות הומניסטית סוציליסטית ועכשווית, תפיסת עולם אותה הנחיל למכינה הקדם צבאית ע"ש רבין בעבודה צמודה עם ראש המכינה דני זמיר ועם בוגר המכינה שלימים הפך למעצב דרכה הפדגוגי, תום נבון. המכינה הדפיסה ריכוז של מאמריו של יריב בן אהרון בספר "שורשי יניקה" וכן הקימה בית מדרש חלוציות ובו "פרקי חלוצים" כספר טקס מרכזי המאגד קטעי מקורות שבן אהרון ליקט כבסיס ל"שורשי יניקה".

על אף שלא עסק באופן פעיל בפוליטיקה, בעשר השנים האחרונות לחייו תמך בפומבי בשלי יחימוביץ. במאמר שכתב ציין כי היא "מהווה הוכחה חיה לכך שהטובים והטובות ביותר צריכים ללכת לפוליטיקה, שאפשר לבנות כח פוליטי חזק, שמוביל עם ומדינה ומונהג על ידי שוחרי טוב, אוהבי צדק ומתקני עולם. כן, וכאלה שיש להם אידאולוגיה"[1].

נפטר ב-15 באוקטובר 2016 בגיל 82.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקרב, רומן, עם עובד, תל אביב, 1966.
  • פלג, רומן, אופיר, תל אביב, 1993.

מסכתות העיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יריב בן-אהרן, יחימוביץ חורשת תלם ארוך, בעיתון ידיעות הקיבוץ, 25 באוקטובר 2013