ירידת אברהם לגרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וַיָּשֶׁב לוֹ, אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ
בראשית כ', י"ד
אבימלך מחזיר את שרה לאברהם. ציור מעשה ידי אליאס ואן ניימחן. מוזיאון רוטרדם.

ירידת אברהם לגרר הוא סיפור המופיע בספר בראשית, פרק כ'. אברהם מתיישב בגרר ומספר ששרה היא אחותו והיא נלקחת לבית אבימלך מלך גרר. ה' מופיע בחלומו של אבימלך וזה טוען כי עשה זאת בתום לב כי אברם טען בפניו שאחותו היא. אבימלך קורא לאברהם ומשלח אותו ואת שרה עם "צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת"[1].

התיישבות אברהם בגרר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתוב אינו מוסר את הסיבה לישיבתו של אברהם בכנען. רש"י מפרש כי סיבת עזיבתו של אברהם היא שריפת הערים סדום ועמורה וסיפור לוט ובנותיו: "ויסע משם אברהם. כְּשֶׁרָאָה שֶׁחָרְבוּ הַכְּרַכִּים וּפָסְקוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, נָסַע לוֹ מִשָּׁם. דָּ"אַ לְהִתְרַחֵק מִלּוֹט, שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם רָע, שֶׁבָּא עַל בְּנוֹתָיו."[2] רד"ק מפרש כי זהו מנהגו של אברהם במסעותיו לנדוד ממקום למקום ולממש את הבטחתו של ה' אליו שארץ כנען תהיה שייכת לו ולזרעו ובכללם אזור גרר: "יסע משם" - מאלוני ממרא שהיה שוכן שם (ראה בראשית י"ח, א'). ולא אמר הכתוב למה נסע משם; כי מפני רעב לא נסע משם כי לא היה רעב בארץ בימי אברהם אלא פעם אחת, כמו שאומר ביצחק "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" (בראשית כ"ו, א'); משמע, שלא היה רעב אחר בארץ בימי אברהם, אלא אותו הראשון (ראה בראשית י"ב, י'). ואולי נסע משם לארץ פלשתים כדי לִשְׁכּן בכל הארץ אשר נתן לו האל, פעם בזה ופעם בזה, כדי שיחזיק בכולה".[3]

לקיחת שרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסוק ב' אברהם מתיישב בגרר ואומר לשרה אשתו: "אֲחֹתִי הִוא" ומיד אבימלך מלך גרר שולח לקחתה אליו. מבנה המשפט אינו ברור והכתוב בו אינו מוסר מידע רב. ניתן להבין את הפסוק רק לאחר קריאת סיפור ירידת אברהם למצרים.[4] המחבר המקראי מוסר רק את המידע הנחוץ להבנת המשך העלילה. אופן הדיבור הישיר: "אֲחֹתִי הִוא" מעורר קושי מפני שמיד אחר כך אבימלך לוקח את שרה. נראה כי כוונת המחבר במשפט: "אֶל-שָׂרָה"[5] היא "עַל שָׂרָה". הזיקה בין שני הסיפורים ירידת אברהם למצרים וסיפור הירידה לגרר מלמדת כי הסיפור בבראשית כ' הוא מאוחר יותר ובא לתקן קשיים העולים מהסיפור המופיע בבראשית י"ב.[6]

חלום אבימלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה' נגלה אל אבימלך בחלום הלילה ומאיים עליו: "הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל."[7] האל מתגלה לנוכריים כדי להזהירם.[8] והמדרש בבראשית רבה מבאר[9]:"למלך שהייתה לו אישה ופילגש. כשבא אצל אשתו, בא אצלה בפרהסיא, וכבא אל פילגשו בא אצלה בסתר. כך אין הקב"ה נכלה על נביאי האומות אלא בלילה..."[10] התגלות ה' בחלום אשר אינה נעשית פנים אל פנים מרחיקה את הנוכרים ממפגש עם האל.[11]

ה' מאיים על אבימלך, שאם יבעל את שרה שהיא אשת איש הוא ימות, וכך ה' מונע מאבימלך לחטוא בחטא הניאוף. בסוף הסיפור מדווח המחבר המקראי כי ה' הכה את אבימלך ובני ביתו באי יכולת לקיים יחסי אישות.[12] ה' פעל בשני מקומות: הוא גרם לשרה ואבימלך לא לחטוא. ה' אומר לאבימלך כיצד הוא ובני ביתו יוכלו להירפא מהמכה שנחתה עליהם. ה' אומר לאבימלך להשיב את האישה לבעלה ובעזרת תפילתו ירפא.[13]

דו-שיח אבימלך ואברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבימלך גוער באברהם
וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה: מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי
בראשית כ', ט'

אבימלך שואל את אברהם: "מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה: מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי".[14] אבימלך מאשים את אברהם כי כמעט נפלה על ממלכת: "חֲטָאָה גְדֹלָה". "[15] תשובתו של אברהם לא מאחרת לבוא והוא מסביר כי הוא חשש לחייו ושרה באמת אחותו. היא אינה בת אמו אך בתו של אביו.[16] אברהם מתגונן ואומר שפחד שאֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה"[17] אבל יחד עם זאת הוא מודה, שביקש משרה לספר בכל מקום שיגיעו אליו: "אָחִי הוּא".[18] יש הטוענים כי הביטוי "כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה" המופיע בפסוק י"ג, מעיד על החלטה חוזרת והיא סימן לכך שייתכן וייתפס ויאלץ לספר את האמת.[19]

השבתה של שרה אל אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכח הסבריו של אברהם מעניק אבימלך לאברהם: " צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת"[20] ומשיב לו את אשתו. בהמשך מסופר כי אבימלך מפצה את שרה במתנות: "הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ--הִנֵּה הוּא-לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם, לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ; וְאֵת כֹּל, וְנֹכָחַת."[21] רשב"ם מפרש כי הפיצוי שניתן לשרה נועד לפצותה על שמה הטוב שנפגע: "שלא יראו בך לגנאי".[22] אברהם מתפלל אל אלוהים שירפא את בית אבימלך מעונש העקרות שפקד ה' את ביתו ואלה נרפאים.[23]

מקבילות פנים מקראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי אישה-אחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בראשית מופיעים שלושה סיפורים שקווים מקבילים להם. סיפור ירידת אברהם למצרים בשל הרעב בבראשית י"ב, סיפור שרה בבית אבימלך מלך גרר[24] וסיפור רבקה בבית אבימלך[25]. עיניינם סיפורי אישה-אחות וסכנות אשר נשקפו לנשותיהם של אברהם ויצחק. בשלושת הסיפורים יורדים האבות באופן זמני כדי לגור במקום זר, והם נתונים לחסדי שליט ואנשי המקום. בשני סיפורים גיבורי הסיפור נמצאים תחת חרדה קיומית. השורש ג-ו-ר מופיע בשלושת הסיפורים. בשלושת הסיפורים מביע האיש חשש כי יהרג בגלל יופייה של אשתו. בשלושת הסיפורים נוקט הגבר באותה תחבולה ומספר כי היא אחותו. בכל הסיפורים נוזף המלך הזר בזה שהטעה אותו. ובשלושת הסיפורים יוצאים האבות ברכוש גדול. סיפורו של יצחק מוצג בצורה מעודנת יותר. אין בסיפור תיאור על רווח כלכלי ליצחק.[26]

שרה בבית פרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירידת אברהם למצרים

סיפור ירידת אברהם למצרים, המופיע בספר בראשית, פרשת לך לך, מספר את סיפורו של אברם ושרי אשר בעקבות הרעב שפקד את כנען, ירדו למצרים. הסיפור מופיע בספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים י'-כ'. בסיפור זה אברם מבקש משרי אשתו כי תאמר שהיא אחותו. היא נלקחת לבית פרעה. ה' פוגע בפרעה וזה מחזיר את שרי לאברם. אברם ננזף אך יוצא ברכוש גדול. סיפור זה קוטע את סיפור הליכתו של אברם בארץ. הסיפור זכה לפרשנויות משני צדי המתרס. ישנן ביקורות המדברות בגנותו של אברם, על כך שלא שם את מבטחו באלוהים, בעצם ירידתו מצרימה ועל כך שהפקיר את אשתו לחסדי המצרים[27][28] וישנן פרשנויות המצדדות באברהם ובביטחונו בה'.[29][30][31]

אבימלך ויצחק

יצחק ורבקה בגרר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירידת יצחק לגרר

בבראשית כ"ו, יצחק משקר וטוען שרבקה היא אחותו אך לעומת סיפורי שרה בבית פרעה ושרה בבית אבימלך מלך גרר, רבקה אינה נלקחת ממנו. כאשר תושבי גרר מגלים שאינה אחותו קמה זעקה על החטא שיכול היה להיות אם רבקה הייתה נלקחת. המעשה היחידי בין הגבר לאישה הנרמז בסיפור הוא של יצחק ורבקה[32].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית כ', י"ד
  2. ^ פירוש רש"י על בראשית כ', א'
  3. ^ פירוש רד"ק על בראשית כ', א'
  4. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים י'-כ'
  5. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק ב'
  6. ^ שמאי גלנדר, אמנות ורעיון בסיפורת המקראית: היחסים בין אמצעי עיצוב אמנותיים ובין הרעיונות, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1997, ע"מ 133-132
  7. ^ ראו למשל: ספר בראשית, פרק כ', פסוק ג'
  8. ^ ראו למשל: ספר במדבר, פרק כ"ב, פסוק כ'
  9. ^ בראשית רבה, נ"ב, כ'
  10. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 132
  11. ^ ג'ורג סברן, ויפגע במקום: הסיפור התיאופוני במקרא, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2010, ע"מ 53
  12. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק י"ח
  13. ^ יוספה רחמן, הסיפור בכתבי הקודש, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2007, ע"מ 194
  14. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק ט'
  15. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק ט'
  16. ^ יוספה רחמן, הסיפור בכתבי הקודש, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2007, ע"מ 194
  17. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק י"א
  18. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק י"ג
  19. ^ שולה קשת, אמרי נא אחותי את: גלגולו של סיפור חוזר בתולדות ישראל, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2003, ע"מ 50
  20. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק י"ד
  21. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוק ט"ז
  22. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 134
  23. ^ ספר בראשית, פרק כ', פסוקים י"ז-י"ח
  24. ^ בראשית כ'
  25. ^ בראשית כ"ו, ו' -י"א
  26. ^ רחל רייך, האשה אשר נתתה עמדי: נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 26
  27. ^ רמב"ן על התורה, פרק י"ב פסוק י'.
  28. ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 60-50
  29. ^ פרקי דרבי אליעזר פרקים כו – ל
  30. ^ בראשית רבה פרשה מ סימן ב
  31. ^ מלבי"ם על בראשית י"ב י.
  32. ^ בראשית כ"ו, ו' - י"א