ירמיהו פיחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירמיהו פיחה
אין תמונה חופשית
לידה 26 באפריל 1973 (בן 46)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה יהודית מקורית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, זמר-יוצר, גיטריסט עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה קלאסית, גיטרה חשמלית, גיטרה בס, גיטרה אקוסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הינדיק הפקות עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים אורי אדלר
דף הפייסבוק של ירמיהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ירמיהו פיחה (מופיע בשם ירמיהו בלבד; נולד ב-26 באפריל 1973 בלונדון) הוא זמר ומלחין ישראלי, המשלב סגנונות שונים ביצירת מוזיקה יהודית מקורית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באנגליה ועלה עם משפחתו בגיל 9 לרעננה. למד בישיבת בני עקיבא רעננה ובישיבת ההסדר קריית שמונה, שם פגש את הזמר-יוצר אורי אדלר שהפך לחברו ובהמשך שיתף עמו פעולה באלבום הניגונים האתני נהרה. המשיך בישיבת רמת גן ובישיבת עוד יוסף חי בעת ששכנה בקבר יוסף שבשכם ובעת שעברה להתנחלות יצהר, בה הוא מתגורר עד היום. ירמיהו מגדיר עצמו כחסיד ברסלב, ואף שגדל בציבור הדתי-לאומי ושירת בצה"ל הוא מתלבש כחסיד ירושלמי בקפוטה ובכובע או שטריימל, שהפכו לחלק מסממני הזיהוי הייחודיים לו.

נודע בעיקר בציבור הדתי-לאומי והחרדי כיוצר ניגונים חסידיים ללא מילים, ומִספר שירים וניגונים שהלחין מושרים במהלך התפילה בבתי כנסת ובחתונות. ניתן למצוא דמיון בין יצירותיו לבין יצירות של 'הרב המרקד' שלמה קרליבך, עד שרבים מייחסים בטעות את המנגינה שהלחין ל"כי בו ישמח לבנו" ומנגינות נוספות לקרליבך.

אלבומו האחרון נקרא "נהרה". זהו אלבום ניגונים בעיבודים אתניים, בביצוע ירמיהו ואנסמבל אדלר (אורי אדלר, שלום חסון ויהודה אשש). באלבום 13 רצועות בתמהיל של ניגונים מחצרות חסידיות חסידות סאסוב, חסידות ברדיצ'ב, חסידות חב"ד, חסידות קרעטשניף ואחרות. הניגונים מבוצעים בכלים אתניים, כמו עוד, סאז וג'ומבוש. באלבום שני ניגונים מקוריים של ירמיהו, שבוצעו באלבומיו הקודמים, וזכו לעיבוד מחודש.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגן המנגן
Cenagen.jpg

אלבום הבכורה של הזמר ירמיהו. האלבום יצא בשנת 2000, וניגונים ממנו נכנסו לרפטואר של תזמורות חתונות כמו תזמורת שלהבת ואיילת השחר. שמו של האלבום לקוח מפסוק בספר שמואל המתאר את השראת הנבואה על שאול המלך על ידי נגינתו של דוד.

יצא לאור סוגה אורך מפיקים
2002 מוזיקה יהודית מקורית 53:43 גבריאל חסון
שירים
  1. ותחזינה
  2. שיר הגאולה
  3. שירת הים ("הניגון של מנוחה רחל")
  4. כי בו ישמח לבנו
  5. התעוררי
  6. מעון
  7. מנוחה ושמחה
  8. שביעית
  9. הזורעים בדמעה
  10. ניגון המהלכים
  11. הרחמן
קחו עמכם דברים
Newdisk.jpg

שמו של האלבום הוא כשם אחד השירים בו, הלקוח מפסוק בספר הושע.

באלבום 10 שירים, ובניגוד לאלבומו הראשון שהכיל בעיקר ניגונים ללא מילים, באלבום זה לרוב השירים יש מילים הלקוחות מהמקורות. שותפים באלבום בין השאר הוד דיין (המדרגות) וחיליק פרנק.

האלבום יצא לאור לאחר יותר משמונה שנים מאז האלבום הראשון, "כנגן המנגן", והוא מכיל מאפיינים חדשים שלא היו קיימים באלבום הראשון. לדברי ירמיהו, האלבום השני בא לאחר תהליך של הבשלה והתבגרות, "מדובר בתהליך רוחני ונפשי. כל ניגון ירד לעולם רק לאחר שהכלים הראויים הובשלו".

יצא לאור סוגה אורך חברת תקליטים
2009 מוזיקה יהודית מקורית 43:01 הינדיק הפקות
שירים
  1. ישמחו
  2. נער הייתי
  3. ונגינותי ננגן
  4. למקדשך
  5. עת הזמיר
  6. ניגון התבודדות
  7. היום
  8. קחו עמכם דברים
  9. מעברים
  10. ישמח צדיק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]