ישוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יִשְׁוִי הוא דמות מקראית, בנו השלישי של אשר ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לישוי היו שלושה אחים: ימנה, ישוה ובריעה, ואחות אחת: שרח.[1] למשפחתו של ישוי קראו משפחת הישוי.[2][3]

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה, ישוה וישוי הם אותם אנשים, אך נתבלבל שמו של ישוה. דעה זאת מבוססת על כך, ששני הבנים מופיעים בסמיכות ושבספר במדבר לא נכתב על משפחתו של ישוה אלא רק על זו של ישוי.[3]

ככל הנראה, פירוש השם הוא איש ה', כמו השם אישי, או בקיצור ישי, וכך גם אחיו ישוה.[4]

יכול להיות שהשם ישוה מגיע מהשורש שוה, במשמעות ראוי או יאה. לעומת זאת, החוקר ג. ריקמנס סובר שהשם מגיע מערבית, ופירושו שכן או התגורר.[5]

במדרשים ובחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מדרש האומר, שישוה וישוי נקראו בשם זה משום שדעתן נוחה עם אחיהם ומשווין דעתן עמהם.[6]

בספר הישר מסופר שאמו של ישוי נקראה הדורה, בתו של אבימאל בן עבר בן שם, והיא הייתה אשתו של אשר.[7]

בספר היובלים, הקרי הוא שישוה וישוי הם אותו אדם והוא נקרא ישוע, והכתיב הוא ישוה וישלו, כלומר שלישוי קוראים ישלו.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.