ישוע בן גלגולא
| עיסוק | מפקד צבאי של הרודיון | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
  | |||||||||
ישוע בן גלגולא היה אחד ממנהיגי מרד בר כוכבא, מפקד הרודיון בזמן המרד, ואולי אף סגנו של מפקד המרד, שמעון בן כוסבה.
המידע אודות ישוע בן גלגולא עולה מאגרות שהגיעו מוואדי מורבעת שבמדבר יהודה, באחת האיגרות הוא אף נקרא ישוע "ריש המחנה" - כינוי המעיד על תפקידו החשוב. ישוע בן גלגולא מתבקש על ידי מנהיג המרד לבצע בקשות אדמיניסטרטיביות שונות כמו לשלוח חיטה ללוחמים, להכין להם מקום לינה, ולחזק את הביצורים במקום מושבו. כל האיגרות נמצאות במוזיאון ישראל שבירושלים.
ישוע היה כנראה אחיה של סלומי בת ואנוס גלגולא (שמופיעה בתעודה מורבעת 115), ומוצאו מן הכפר בית בצי שבפלך הרודיון.[1] מנחם מור גורס כי ישוע בן גלגולא היה אחראי על הגזרה הצפונית במערכה וכמו שאר המנהיגים האדמיניסטרטיביים היה אחראי על ביצוע החלטות המינהל האזרחי.[2] ישוע בן גלגולא ומשפחתו, יחד עם הלל בן גריס, הפרנס של הרודיון ומשפחתו, נמלטו למערות ואדי מורבעאת בסופו של מרד בר כוכבא.
מכתב פפירוס מורבעת 42[עריכת קוד מקור | עריכה]
איגרת זו,[3] נכתבה על ידי הפרנסים של הכפר בית משכו לישוע בן גלגולא, אשר נשא את התואר ראש המחנה והיה מפקדה של הרודיון. השנים העידו כי פרתו של יעקב בן יהודה, תושב הכפר בית משכו, שנלקחה על ידי יהוסף בן ארצטון, שייכת ליעקב בן יהודה שקנה אותה בכספו. הפרנסים ציינו כי אלמלא הרומאים, שהיו קרובים למקום שבו הם נמצאו, הם היו באים בעצמם לפני ישוע בן גלגולא ומבהירים את פרשת הפרה.
"מן הפרנסין של בית משכו מן ישוע ומן אלעזר לישוע בן גלגולא ריש המחניה שלום. שידע יהיה לך שהפרה שלקח יהוסף בן ארצטון מן יעקב בן יהודה שיושב אבית משכו. שהי שלו מזבנות ואף אללי שהגיים קרבים אלנו אזי עגלתי הפצה והפצתיך על ככה שלא תהי אמור מן כשרון לא עלתח אצלך אהוה שלום וכל בית ישראל"
— עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 157
מכתב פפירוס מורבעת 43[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעודה זו לא נמצא בחפירה ארכאולוגית מסודרת, אלא נקנתה בינואר 1952, על ידי הרדינג ודה ווֹ, מידי סוחר עתיקות, שטען כי מקורהּ במערות מורבעת.
באיגרת זו,[4] שנשלחה ממנהיג המרד, שמעון בן כוסבה ("בר כוכבא"), הוא פונה לישוע בנוגע אנשי הגליל שנמצאים תחת פיקודו של ישוע. באיגרת זו פוקד בר כוכבא על בן גלגולא שלא לאפשר לאיש מאנשי הגליל שנשבו על ידו להימלט, מאחר שהללו סירבו להשתתף במרד, ואף מאיים לאסור אותו ואת אנשיו אם ימלט אפילו אחד מהשבויים. על פי פרשנות חלופית, מורה בר כוכבא לשמור היטב על היהודים יושבי הגליל ולא לפגוע בהם.
"משמעון בן כוסבה לישע בן גלגלה ולאנשי הכרך שלום. מעיד אני עלי תשמים יפס[ד] מן הגללאים שאצלכם כל אדם שאני נתן תכבלים ברגלכם כמה שעסת[י] לבן עפלול"
— עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 157
המגילה כתובה עברית, וזה פירושה: משמעון בן כוסבה לישע בן גלגלה ולאנשי הכרך, שלום, מעיד אני עלי את השמים (שאם) ייפס[ד] מן הגלילאים שאצלכם כל אדם - שאני נותן את הכבלים ברגלכם כמו שעשית[י] לבן עפלול.
מכתב פפירוס מורבעת 44[עריכת קוד מקור | עריכה]
איגרת זו עוסקת באספקת תבואה ומלמדת שלוחמיו של בר כוכבא שמרו שבת, שכן בן כוסבא ביקש מישוע לארח בשבת את האנשים שיבואו לאסוף את החיטה.
"משמעון לישוע בן גלגולה, שלום תשלח תבי חמשת כורין ח[טי]ן ש[ ]ש לביתי אצלך בדעת ותתקן להן מקום פניו יהו בו אצלך תשבת הזו אם יחפצו לבי והתחזק וחזק תמקום הוא שלום ופקדתי תמי שיתן לך תחטין של האחר השבת יטלון"
— עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 159
המגילה כתובה עברית, וזה פירושה: משמעון לישוע בן גלגולה, שלום, שתשלח ותביא חמישה כורים חטים שיש לביתי אצלך בדעת (=הסכמה?) ותתקין להן מקום פנוי שיהיה בו אצלך את השבת הזו אם יחפצו לבוא. והתחזק וחזק את המקום. היה שלום. ופקדתי את מי שיתן לך את החטים שלאחר השבת יטלו אותן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 155–160
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ P. Benoit, J.T Milik and R de Vaux, Les grottes de Murabba'at - DJD II, Oxford: Clarendon, 1961, pp. 243-254
- ^ מנחם מור, מרד בר-כוכבא, עוצמתו והיקפו, עמ' 225
- ^ עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 155–159
- ^ עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 157