לדלג לתוכן

ישיבה תיכונית מצפה רמון

ישיבה תיכונית מצפה רמון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
ישיבה תיכונית
השתייכות ציונות דתית
תקופת הפעילות ה'תשנ"א (1991) – הווה
התמחות ישיבה תיכונית סביבתית
שכבות לימוד ט'-י"ב
מספר כיתות 8
בעלי תפקידים
מנהל הרב ארי הנדלר
ראש הישיבה התיכונית הרב ארי הנדלר
סגל כ-25 אנשי צוות
תלמידים
כ-220
מיקום
מיקום מצפה רמון
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 30°36′30″N 34°48′11″E / 30.60825°N 34.803111111111°E / 30.60825; 34.803111111111
www.torateva.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית המדרש של הישיבה, לפני שיפוצו והחלפת הריצוף
הרב דוד אביחיל, מייסד הישיבה

ישיבה תיכונית לחינוך תורני סביבתי מצפה רמון (המוכרת גם בראשי התיבות "יתל"ת סמ"ר") היא ישיבה תיכונית במצפה רמון השוכנת על צוק מכתש רמון, אשר שמה את הדגש החינוכי שלה בחינוך תורני, בהתבסס על הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו" (משלי, כ"ב, ו'), ובחינוך דרך טיולים - מתוך תפיסה שדרך הטבע האדם מגלה את עצמו ואת רצינותו. הישיבה מונה כיום כ-240 תלמידים.

הישיבה הוקמה בשנת התשנ"א (1991) על ידי הרב דוד אביחיל, אשר שימש כראש הישיבה עד שנת ה'תשס"ט (2009). בשנת ה'תשס"ט החליף אותו הרב יהונדב עציון. לאחר שש שנים החליף אותו בראשות הישיבה הרב ארי הנדלר.

תפיסת עולם חינוכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה דוגלת בשיטת "סמכות ואחריות" הנותנת לתלמידים את הסמכות המלאה למעשיהם תוך לקיחת אחריות על התוצאות. קבלת הסמכות מתבטאת בין השאר בבחירה אם להיכנס לשיעורים או לפנות לעיסוקים אחרים בזמן השיעור ובאחריותם להשלים את החומר הנלמד. בדרך זו התלמידים בונים בעזרת הר"מ את הרצון ללמוד באופן טבעי וללא צורך בכפיית הלמידה עליהם.

הישיבה היא ישיבה "תורנית סביבתית". כחלק מהדרך התורנית סביבתית הישיבה מאפשרת לגשת למגמות סביבתיות כגון: אקולוגיה וביולוגיה, שבהם המורים משלבים מדי כמה שיעורים ידע בנושאים הקשורים ליהדות ומדע. תלמידי הישיבה יוצאים לסיורים לימודיים ובמהלך השנה מתקיים מדי שבועיים יום סיור ושלוש סדנאות שטח, כחמישה ימים בשטח.

תלמידי הישיבה במהלך סדנת שטח לימודית.

האספה המשותפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האספה המשותפת היא גוף דמוקרטי משותף לתלמידי הישיבה ולצוות הישיבה כאחד. לכל כיתה בישיבה ישנם שני נציגים שנבחרו על ידי הכיתה, שלהם זכות הצבעה כאשר הצעה באספה עולה להצבעה. עם זאת, כל תלמיד ואיש צוות (ר"מ, מדריך, מורה מקצועי) רשאי להביע דעה או להציע הצעה. לכל איש צוות ישנה זכות הצבעה, כך שלמעשה מספר אנשי הצוות ומספר התלמידים מתקרב לשוויון. המגבלה היחידה על אופי ההצעה היא שלא תעמוד בסתירה למסורת היהודית המקובלת (על פי החלטת ראש הישיבה) או לחוקי המדינה. האספה מנוהלת על ידי שני תלמידי כיתה יב שנבחרו, ונציג נוסף רושם את פרוטוקול האספה, המתפרסם לאחר האספה. ההחלטות באספה מתקבלות על סמך רוב בהצבעה. דוגמה לאחת ההחלטות המשמעותיות של האספה היא ההחלטה על ההגשה למבחני הבגרות רק החל מכיתה יא. החלטה זו בוטלה על ידי האספה בשנת ה'תש"ע. החלטות נוספות נוגעות לתדירות הטיולים ואופיים, שעת תפילת שחרית, תקנות הנוגעות להתנהלות בית המדרש, הכנסת מכשיר טלוויזיה לפנימיה, הצטרפות הישיבה לעליית הנוער ועוד.

שלוחות ומוסדות המשך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשע"א (2010) נוסדו על ידי רבנים שלימדו בישיבה שתי ישיבות בסגנון דומה, אחת בנצרת עלית, על ידי הרב חגי שיל"ת, והשנייה באילת, על ידי הרב שמואל שפירא.

כמו כן באותה שנה נוסדה גם הישיבה הגבוהה לחינוך תורני סביבתי, על ידי הרב אביחיל. הישיבה ממוקמת בירושלים בשכונת רמות אלון, מונה כ-50 תלמידים, ומהווה מעין מוסד המשך לרוצים להעמיק בלימוד ה'תורני סביבתי'.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב דוד אביחיל, "חינוך ולימוד מתוך בחירה - לדרכה החינוכית של הקריה במצפה רמון", עמ' 203–226, בתוך: הרב נריה גוטל (עורך), חופש הבחירה בחינוך - עיון הגות ומעש, מינהל החינוך הדתי, משרד החינוך, ירושלים, תשס"ד 2004
  • דוד אביחיל, בצומת העולמות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]